ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- זמנים
- ראש חודש
הגימטריא של המילה 'לבנה' (87) שווה לגימטריא של המילה 'בפה', וזה רומז על אותו רעיון, שהחודש (שמתקדש כאמור לפי חידושה של הלבנה) נקבע ומתעצב 'בפה' של ישראל, כלומר לפי מה שישראל קובעים בפיהם מבחינה רעיונית ומבחינה מעשית. רעיונית - בלימוד התורה ובתפילה בכוח ישראל לקבוע את אופיו וצורת התנהלותו, ומעשית - קביעת זמנו של ראש חודש על פי בית דין.
גימטריא נוספת מאירה את העניין ומעמיקה אותו. נתבונן בשם 'הויה' ובאותיות הקודמות לאותיותיו והמאוחרות מהן (בסדר האל"ף בי"ת).
ט' י' כ'
ד' ה' ו'
ה' ו' ז'
ד' ה' ו'
יצא לנו שלושה צירופי אותיות במאונך- ט'ד'ה'ד' (מימין) י'ה'ו'ה' (באמצע) כ'ו'ז'ו (משמאל), כאשר הגימטריא המשותפת לכל האותיות האלו היא 87 כמו הגימטריא של המילה 'לבנה'.
שני הצירופים, טדה"ד ו-כוז"ו, כביכול עוטפים את ה-הוי"ה שבאמצע מצדדיו, והם כמו בגד ולבוש עבורו. ה' יתברך מנהיג את עולמו בשתי הנהגות שונות ומשלימות זו את זו - הנהגה טבעית שבה מוסתרת יד ה' שמנהלת הכל, ואפשר לטעות בה ולחשוב שהיא פועלת מעצמה חלילה, והנהגה ניסית וגלויה שמראה באופן חד וברור שה' שולט בעניינים. שם הוי"ה כאשר הוא אינו מכוסה מיוחס להנהגה הגלויה הניסית, והצירופים שעוטפים אותו הם מתאימים להנהגה הנסתרת הטבעית, כמו שבגד מכסה ומעלים את הלובש אותו. ה'לבנה' (שכאמור הגימטריא שלה תואמת את שלושת הצירופים שהזכרנו), ועניין קידוש החודש שהיא מבטאת, מכילה בתוכה את האיזון העדין הנשמר בין שני סוגי ההנהגות: מצד אחד ישנו טבע קבוע וידוע מראש (הנהגה נסתרת) ומצד שני יכולת להראות את הכוח שבסוף קובע מה יהיה (ההנהגה הניסית) כוח ה' הנגלה שגנוז בתורה, ושניתן לישראל ההולכים בדרכה.
ולפי זה תתבונן: 'לבנ"ה' בגימטריא 'בפ"ה', כי היא הולכת אחר הפה של ישראל אימתי יקדשו בית דין את החדש.
ואמרו רז"ל במדרשיהן [פסיקתא רבתי פט"ו] כששואלין המלאכים להקב"ה: אימתי ראש השנה? אומר להם: אני ואתם נשאל לבית דין של מטה. וכן אמרו [ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג] כשמסדרין בראש השנה למעלה הקתדראות והכסאות למשפט, ונמלכו בית דין של מטה לעבר החדש לעשות ראש השנה למחר, מסלקין הקתדראות והכסאות. כי הכל הולך אחר הפה של ישראל.
ותמצא לפי הנ"ל לבנ"ה בגימטריא השם הנכבד הוי"ה במלבושיו כביכול, דהיינו האותיות אשר הם מוקדמים לאותיות הוי"ה, היינו טדה"ד, ואותיות המאוחרים, כוז"ו, סך הכל, היינו: טדה"ד הוי"ה כוז"ו, בגימטריא לבנ"ה. והנה השם הוי"ה הוא הנהגה הגלויה, והלבושים הם ההנהגה הנסתרת כדמיון המלך המסתתר בלבושיו, כמו שאמר הכתוב [ישעיה מה טו] אכן אתה אל מסתתר (והנה אלו השמות הג' הנ"ל הם [בגימטריא] אנ"י הוי"ה, כמו שכתב האריז"ל [פרי עץ חיים שער הברכות פ"ז], בסוד הכתוב כה אמר ד' צבאות אני ראשון ואני אחרון [ישעיה מד ו], שהשמות לפניו ולאחריו בגימטריא אנ"י, ונראה שהוא להורות שאפילו בהסתר, דהיינו כשהוא רק הנהגה מוסתרת בטבע, עם כל זה הכל אני הוא, דהכל בהשגחה מאת השם יתברך, והטבעיים, כוכבי השמים וכסיליהם, אין ביכולתם לעשות שום דבר רק בכח השם הנכבד הוי"ה, שהוא מהווה כל הויות ומנהיגם כרצונו בכל זמן ועידן), ממילא לפי זה לבנ"ה בגימטריא ג' שמות הנ"ל, השם הוי"ה בכבודו ובעצמו מורה על ההנהגה הגלויה היינו ניסית מה שנשתנית הנהגת הטבע בשידוד המערכה לצורך ישראל ועל ידי מעשיהם על פי התורה, וב' שמות שהם לבושי המלך כביכול, מורה על ההנהגה הנסתרת היינו בהלבשת הטבע, והכל נכלל בשם לבנ"ה אשר כפי תולדתה וחסרונה ומילואה יש שינוי עתים בעולם הזה, כי הוא הגלגל הקרוב אלינו יותר, והכל נעשה בפה עמו, כי נמסר הכל לישראל, הבן.

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

האם מותר לפנות למקובלים?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תיקון ימי השובבי"ם

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

לאן נעלמה האמת?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מבוא לסדרת פתחי אמונה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















