ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
מפשט הפסוקים בספר בראשית, אדם, חוה, קין והבל היו מאמינים בקב"ה ואף זכו לנהל עמו שיח, כל אחד מהם בדרכו שלו. גם כשהייתה סטייה מהדרך, הם זכו לשמע את הקריאה "אַיֶּכָּה" (בצורות שונות), קריאה שיש בה ביקורת נוקבת, אבל היא מכילה בקרבה גם מסר אדיר של קרבה וקשר.
לעומת זאת, לאחר הולדת אנוש - נכדו של אדם הראשון משֵׁת, חל מהפך שלילי. "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (בראשית ד' כו). דור זה הפך סמל שלילי לדורות כמפורש במסכת שבת: "אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש" (דף קיח ע"ב) וכפי שהסביר הרמב"ם היתה זו תחילתה של הכפירה וז"ל: "בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך, כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה, וזה היה עיקר עבודת כוכבים"
(הלכות עבודה זרה פרק א ה"א).
במדרון החלקלק של הכפירה, השלב הבא היה בדורו של נמרוד, שהפך עצמו לאלוה, בנה את מגדל בבל, עלה עליו ודרש מכולם להשתחוות לו. כך תיאר הנביא ישעיהו את מעשיו: "וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו י"ד יג-יד, בלנ"ד בכרך הבא של "צפנת ישעיהו" נשתדל להעמיק גם בנבואה זו).
בפרשתנו, התורה קיצרה מאוד בנושא זה. וז"ל הכתוב: "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ" (בראשית י' ח), אבל חז"ל (בעקבות הרמז הוּחַל – הֵחֵל) פירשו: "שהיה יודע רבונו ומכוין למרוד בו:...ולמה נקרא שמו נמרוד, שמרד בהקב"ה" (מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת נח פרק י). ובעקבות המדרש הביא גם רש"י "להיות גבור - להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא".
אברהם אבינו היה היחיד שהעז להתמודד מול נמרוד . אברהם שהקהיל קהילות ברבים ולימד את האמונה באל אחד יחיד ומיוחד, הדורש ממאמיניו ללכת בדרך הישר והטוב. אברהם שללא מורא התייצב מול נמרוד הגיבור וגם מול האש הנוראה לא ויתר על אמונתו. גם בנושא זה התורה קיצרה מאוד ורק רמזה בפרשתנו: "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים" (י"א כח). אבל המדרש פירט "ומסריה (את אברהם) לנמרוד, א"ל (נמרוד לאברהם) נסגוד לנורא (השתחווה לאש), ... אני (נמרוד) איני משתחוה אלא לאור, הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו"
(בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לח, עיינו גם ברש"י וברמב"ן על אתר).
אברהם שניצל מן האש הנוראה, עזב את אור כשדים ויצא אל ארץ כנען. שם הוא המשיך יחד עם שרה בקירוב הציבור לאמונת הייחוד וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק. אברהם קרא בשם ד', שלא כמו אדם הראשון, שהסתפק בקריאת שמות גרידא- "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב' כ).
להפתעתנו, נמרוד, שזרק את אברהם לכבשן האש, יופיע שוב בפרשה הבאה, (לך לך) בארץ כנען, בראש צבא אדיר עם בני ברית ומנצח את חמשת המלכים.
נמרוד מופיע תחת השם אמרפל כמו שהסבירו חז"ל במסכת עירובין: "ויהי בימי אמרפל, רב ושמואל; חד אמר: נמרוד שמו, ולמה נקרא שמו אמרפל - שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר: אמרפל שמו, ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו" (עירובין דף נג ע"א).
בניצחונו על ארבעת המלכים, חיזק אברהם את דרכו של שם בן נח=מלכי צדק מלך שלם.
בע"ה, לקראת הגאולה השלמה יתקיים הכתוב: "עמים הר יקראו", כמו שהסביר המדרש "מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכויות מתכנסות ובאות לפרגמטיא של ארץ ישראל והיו אומרים הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה מיד עולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ... והם אומרים אין יפה להדבק אלא באומה זו, מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים ומקריבים זבחים ועולות תלמוד לומר שם יזבחו זבחי צדק". (ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנד). אז יגיע מאבקו של אברהם לתכליתו.
משמעות המילים והדיבור שלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
