ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הפסוק הראשון של פרשתנו אומר דרשני. לא נתפרש מה היה המראה שראה אברהם ורבותינו נחלקו בשאלה זו.
המדרש ובעקבותיו רש"י פירשו, שאברהם לא ראה מראה מיוחד אלא שהקב"ה גמל עמו חסד ונגלה אליו כחלק ממצוות ביקור חולים. והמסר לדורות הוא כמובן שיש להרבות בגמילות חסדים, "מה הוא (הקב"ה) מבקר חולים אף אתה בקר חולים". וז"ל המדרש: "וירא אליו ה'. אתה מוצא בתורה תחלתה חסד ואמצעיתה חסד וסופה חסד. ... באמצעיתא חסד ביקר את החולה, שנאמר וירא אליו ד', לפי שאברהם היה חולה מן המילה, לכך נראה אליו הקדוש ברוך הוא, ויום שלישי היה שהיה אברהם כואב מאד"
(מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח סימן א).
נכדו של רש"י, הרשב"ם ובן דורו הרמב"ם, פירשו בדרך של "כלל ופרט". וז"ל המורה נבוכים: "כי כאשר הקדים כלל והוא שהשם נראה אליו, התחיל לבאר איך היתה צורת ההראות ההוא, ואמר שתחלה ראה שלשה אנשים ורץ ואמר מאמר אליהם..."
(חלק ב פרק מב, עיינו גם ברמב"ן על אתר).
בשיפולי גלימותיהם, נציע עתה כיוון שלישי וכדי להבינו נקדים הקדמה.
תחילתה של התורה בשני סיפורי בריאה, הראשון נכתב במידת הדין, בסיפור זה נזכר אך ורק שם אֱלֹקים. תחילתו של סיפור זה בפסוק "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א' א) וסופו בפסוק: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקים לַעֲשׂוֹת" (שם ב' ג), כמובן שלחלוקה לפרקים אין כל משמעות מבחינה יהודית-אמונית).
כל ההופעות של שמו של הקב"ה בסיפור הראשון הם רק בשם אֱלֹקים.
הסיפור השני מתחיל בפסוק: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְקֹוָק אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (שם ב' ד) וסופו בפסוקים "וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְקֹוָק אֱלֹקים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (ג' כג).
בסיפור זה מופיע אך ורק הצירף של יְקֹוָק אֱלֹקים.
כמובן שהקב"ה ברא את העולם פעם אחת ואנחנו יכולים לקלט את המסר רק בחלקים, חלק אחד בכל פעם בבחינת "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים ס"ב יב).
חז"ל הסבירו "שאין העולם מתקיים במידת הדין בלעדי מידת הרחמים, ושם י"ה לשון רחמים, ושם אלקים לשון דין"
(שכל טוב (בובר) שמות פרשת שמות פרק ג).
רש"י בעקבותיהם הסביר: "ברא אלהים - ולא אמר ברא ד', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
תופעה דומה קיימת גם בסוף פרשת לך לך ובתחילת פרשת וירא.
בסוף פרשת לך לך מצינו: "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד" (בראשית י"ז א).
לשונו של פסוק זה מקבילה ללשון של הפסוק הראשון בפרשת וירא (עיינו לעיל). גילו של אברהם (99) ומקומו (אלוני ממרא) זהים. הקב"ה התגלה לאברהם במידת הרחמים.
מהפסוק הבא: "וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹקים לֵאמֹר" (שם י"ז ג) ועד סוף הפרשה (שם כז) ההתגלות היא אך ורק בשם אֱלֹקים - מידת הדין.
אם נעיין שוב בפרשיה הפותחת את פרשת וירא, ניווכח כי בפרשיה זו מופיע רק שם הוויה – התגלות במידת הרחמים.
אם כך, נוכל להציע, כי ההתגלות בתחילת פרשת וירא מפורטת לפרטיה בסוף פרשת לך לך וצריך לקרא את הפסוקים כך: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים (וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד".
לאחר מכן הגיעו שלשת המלאכים ופירטו לאברהם ושרה מתי ייוולד בנם יצחק.
הבה נתפלל כי נזכה תמיד להנהגה במידת הרחמים.
אנו מבחינתנו צריכים להשתדל ללכת בדרך של "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
