בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מידות
לחץ להקדשת שיעור זה
כ' חשוון תשע"ז

אמונה - חלק ד'

undefined

רבנים שונים

כ' חשוון תשע"ז
3 דק' קריאה
כ' חשון תשע"ז

בימים הקודמים הזכרנו את הקשר בין קיום המצוות ללימודי אמונה. היום נרחיב בקשר זה.
ר' לוי יצחק מברדיטשב, המכונה 'סנגורן של ישראל', כותב בספרו קדושת לוי [פקודי]:

ובצלאל בן אורי כו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה [שמות לח, כב]. עיין ברש"י כי משה צוה תחילה על הכלים ואחר כך על המשכן, ובצלאל עשה תחילה המשכן ואחר כך הכלים. והנראה לבאר, כי הנה האדם כשקם ממטתו אזי צריך לרחוץ תיכף (עי' ברכות ס, ב), היינו בתחילה צריך לקבל עליו עול מלכות שמים להאמין באמונה שלימה שיש בורא ברוך הוא על כל העולמות, ואחר כך צריך האדם להתפלל וללמוד תורה ולעשות מצות, והמצות והתורה הם המלמדים את האדם המדות הבורא ברוך הוא שהוא אל רחום וחנון כו', וכן שאר מדות הבורא יתברך, נמצא המצות והתורה שאדם עושה הם מלמדים אותו איך להאמין באמונה שלימה בהבורא יתברך שמו.

ונמצא יש כאן שני בחינות באמונת הבורא יתברך, בתחילה אדם מאמין בשכל קטן שיש בורא על כל העולמות, ואחר כך כשאדם לומד תורה ועושה מצות הבורא יתברך, על ידי תורה והמצות אזי השכל יש לו הזדככות, ונמצא הוא מאמין באמונה שכליית בהבורא יתברך. והנה זה שאדם מאמין באמונה שלימה בהבורא יתברך זה הוא השראת השכינה.

ועתה נבאר קודם, כי שבט לוי נמנו שני פעמים, אחד מבן חודש ומעלה (במדבר ג, טו) ואחד מבן שלושים שנה ומעלה (שם ד, ג), אבל ישראל לא נמנו רק מבן עשרים (שם א, ג). כי הי"ב שבטים הם רומזים על מצות הבורא יתברך, ולכך השבטים נקראים מטות (במדבר א, טז), שהמצות שאדם עושה מטה לו השכל להשיג אמונת הבורא יתברך, והשכל נזדכך. ושבט לוי רומז על אמונת הבורא יתברך, וכבר בארנו שבאמונת הבורא יתברך יש שני בחינות, ועל זה נמנו הלוים ב' פעמים, אחד מבן חודש דהיינו בשכל קטן, ואחד מבן שלשים שנה דהיינו בשכל גדול.
והנה המשכן הוא מרמז על אמונת הבורא יתברך, כאשר בארנו שאמונת הבורא יתברך הוא השראת השכינה, והכלים של המשכן הם המצות הבורא יתברך. והנה השם יתברך צוה למשה להורות לישראל תחילה המשכן, דהיינו להאמין תחילה סתם שיש בורא ברוך הוא, ואחר כך הכלים להורות להם המצות, ועל ידי המצות ישיגו את האמונה השכליות. אך משה שהיה לו שכל גדול ולא היה צריך כלל לבחינת הא', רק על ידי המצות השיג אמונת השכליות, והיה משה סבור שכל ישראל הם בבחינתו, וצוה תחילה על הכלים - לעשות המצות, ואחר כך המשכן - האמונה השכליות אשר הוא השראת השכינה. ובצלאל עשה בבחינות ישראל - תחילה משכן כנ"ל ואחר כך הכלים".

לפי דברי ר' לוי-יצחק, המשכן מסמל את האמונה הפשוטה וכלי הקודש מסמלים את קיום המצוות. משה רבינו סבר שכל ישראל מאמינים בה' בצורה הבסיסית ולכן ניתן להכין ישר את הכלים – את המצוות בעזרתן תתעמק האמונה. אך בצלאל בנה את המשכן הפוך – קודם הקים את המשכן עצמו – את האמונה הבסיסית. ולאחר מכן הכין את הכלים, הוסיף עליהם את הרובד של המצוות.
נמצא שהאמונה בנויה בשני רבדים: הרובד התחתון הוא האמונה הבוסרית, הבסיסית, אותה האדם רוכש לעתים על ידי מסורת ולעתים על ידי התנוצצות ראשונה ('קבלת עול מלכות שמים'), ורובד עליון יותר הנרכש דווקא על-ידי קיום המצוות שמזכך את האדם ומאפשר לו להגיע להשגות אמוניות גבוהות יותר. תפיסה זו שומטת את הקרקע מאלו הטוענים כי לפני שהם מקיימים מצוות הם צריכים להעמיק את אמונתם, שכן האמונה העמוקה תגיע דווקא בעקבות קיום המצוות.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il