ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הקניין הראשון באדמת ארץ ישראל נעשה בה לפני כארבעת אלפי שנים.
ירושלים הנה עיר יהודית "רק" שלשת אלפי שנים.
עובדה זו הביאה את אנשי חברון לפני מאה ועשר שנים (תרס"ז), לראות עצמם כמי שאינם כפופים להנהגה המרכזית בירושלים. הביטוי המעשי של השקפה זו היה הקמת מערך גיוס תרומות עצמאי, שלא היה כפוף לאנשי הועד הכללי, שישב בירושלים (לימים, תחת ישיבת מרכז הרב הישנה ברחוב הרב קוק). הועד הכללי היה הגוף שאסף תרומות מכל הקהילות ברחבי הפזורה והוא חילק את הכספים- "כספי החלוקה" בין כל היהודים שנזקקו לו ברחבי הארץ. אנשי הועד הכללי תבעו את אנשי חברון לדין תורה, לפני הרב הראשי ליפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
(סיכום הדברים מופיע באגרות הראי"ה אגרת לט).
נסכם בקצרה את טענותיהם של אנשי כולל חברון:
א. יהושע בן נון הרג את אדני צדק מלך ירושלים ובמסגרת הקרבות על כיבוש הארץ שרף עם ישראל את ירושלים (שופטים א' ח). לאחר כיבושה, יהודים לא גרו בירושלים (עיינו כדוגמא שופטים י"ט, יא-יב) עד ימי דוד המלך, שכבש מהיבוסים את עיר דוד ובנה מחדש את העיר.
ב. על פי חכמי האמת פתחו של גן העדן הוא בחברון, במערת המכפלה. וז"ל: "רבי קיסמא אמר מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה בא אדם לקברה שם ושם הריח מריחות גן עדן באותו הריח שהיה שם" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף לג עמוד ב). לעומת זה פתחו של גיהנום על פי כמה וכמה דעות בחז"ל מצוי בירושלים "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. ... בירושלים דכתיב נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. ותנא דבי רבי ישמעאל: אשר אור לו בציון - זו גיהנם, ותנור לו בירושלים - זו פתחה של גיהנם. ...אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן, וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות, וזו היא פתחה של גיהנם" (עירובין דף יט ע"א).
ג. לפי זה, לא רק שהאבות בחרו כמקום קבורתם את חברון אלא שהם צעדו בעקבותיהם של אדם וחוה.
ד. מערת המכפלה היא המקום הראשון שנקנה בארץ ישראל על ידי אבי האומה והיא בבחינת המפתח לקניינה של כל ארץ ישראל.
ה. דוד המלך בחר קודם כל בחברון ורק אחר כך עלה לירושלים.
הרב זצ"ל דחה את דבריהם והסביר:
א. בשום פנים ואופן אין "להקטין, ח"ו, מעלת קדושת ירושלים, ת"ו, נגד שאר ערי אה"ק איזו שתהיה, שזהו ממש פגם איסור הבמות".
ב. אין להביא ראיה מכך שהאבות בחרו לגור דווקא בחברון או בעיר אחרת, שהרי היו להם סיבות ואין זה מוריד ממעלתה וקדושתה של ירושלים. "דעיקר הקדושה והמעלה תלוי דוקא בירושלם".
ג. גם הימצאותה של מערת המכפלה בחברון איננה מעניקה לה יתרון על ירושלים "הרי שאפילו קדושת חברון ומערת המכפלה, שזהו עיקר מעלתה של עה"ק חברון, כלולה. ג"כ בירושלם".
(בע"ה בקרוב יצא לאור "צפנת שמואל" ובו ביאור לספר שמואל-פרקי דוד שם אסביר באריכות את כל הנושא).
הבה נתפלל כי הקשר של כל עם ישראל לארץ ישראל יתחזק
וכל העם יתאחד סביב ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













