נס פורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
עניני החג

קטגוריה משנית

ספריה
קבעוני לדורות
מגילת אסתר

5248

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

דקלה אלואי ז"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פתיחה
המתבונן בפרשה המתוארת במגילת אסתר מנקודת מבט עניינית, ימצא לפניו פרשת תככים ומזימות המתנהלת בחצרו של מלך פרס. יועצו, המן, עומד מצד אחד, ומן העבר השני עומדת המלכה, אסתר. כל צד משתמש בתחבולות שונות ומשונות להטות את לב המלך לצדו, וסיומה של פרשה זו, כידוע, בניצחונה המוחלט של אסתר, והחלפת יועץ המלך באיש המקורב לאסתר - הלא הוא מרדכי דוֹדָה.

אולם, אם יורדים לעומק הדברים, ומנתחים פרשה זו, כפי שהיא משתקפת בעיני חז"ל 1 , וביתר עומק ועיון בביאורו של המהר"ל, בספרו 'אור חדש' 2 , הרי שפרשה זו מקבלת מֵמָדִים שונים לחלוטין.

מאבק ישראל ועמלק
נאמר במדרש רבה:

"'כי מחה אמחה את זכר עמלק' (שמות י"ז, יד), 'מחוה' - בעולם הזה, 'אמחה' - לעולם הבא, 'את זכר עמלק' - זה המן, קרי ביה 'זכר עמלק'. ואף יעקב אבינו רמזה בברכת השבטים, הדא הוא דכתיב: 'בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד' (בראשית מ"ט, כז) - זה שאול שהיה בּוקְרן של ישראל שהיה תחלה למלכים והיה משבט בנימין והכה את עמלק ובזז את כל אשר להם, 'ולערב יחלק שלל' (שם) - זה מרדכי ואסתר שעמדו להם לישראל בגלותם שהוא דומה לערב וחלקו שלל של המן" (אסתר רבה י, יג).

ממדרש זה, נמצינו למדים, שההתגוששות בין המן למרדכי ואסתר, היא, למעשה, המלחמה הנצחית הקיימת בין עם ישראל ובין עמלק בכל דור ודור, כפי שנאמר: "מלחמה לה' בעמלק מדֹר דֹר" (שמות י"ז, טז). בכל עת שעם ישראל שוקע ונופל ממדרגתו ומעלתו הרוחנית העליונה, אזי ניתנת הרשות לעמלק להתגרות בעם ישראל.

ואכן כך אומרים חז"ל:

"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: 'מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?'... אמר להם: 'מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר'" (יב ע"א, וכן בשיר השירים רבה ז, א).

כלומר, הגזירה שנגזרה על כלל ישראל באה כתוצאה מחולשה מסוימת באמונה בה'; באותה נקודה של ירידה רוחנית בא המן האגגי, מזרעו של עמלק, וכדרכו של עמלק ניסה להשמיד את עם ישראל. כדרך הזאת, אף בהיות עם ישראל במדבר, כאשר דרגתם הגבוהה נפגמה מעט, ניתנה הרשות לעמלק להכות את ישראל 3 , כפי שנאמר במדרש:

"למה היו ישראל דומין? - לאחד שהיה רוכב על כתיפיו של אביו, והיה רואה דבר של חפץ, ואמר לאביו ליקח לו, ולקח לו, כן פעם שני, ופעם שלישי, עד שהן מהלכין ראה אדם אחד, אמר לו: 'ראית את אבי?' אמר לו: 'אתה רוכב על כתפי וכל מה שאתה מבקש אני עושה לך ואתה אומר לו ראית את אבי', מה עשה השליכו מעל כתיפו, ובא הכלב ונשכו. כך היו ישראל, כשיצאו ישראל ממצרים, מיד הקיפו אותם ענני כבוד, בקשו מן הוריד להן הקדוש ברוך הוא, בקשו שליו הביא להם, שנאמר: 'ותאותם יביא להם' (תהלים ע"ח, כט), היה נותן להם כל צרכם, התחילו מהרהרים ואומרים: 'היש ה' בקרבנו אם אין' (שמות י"ז, ז), אמר להם הקדוש ברוך הוא: 'חייכם אני מודיע אתכם' הרי הכלב בא ונושך אתכם, ומי הוא זה? - זה עמלק" (מדרש תנחומא 'יתרו' ד).

כוחו וחיותו של עמלק נובעים מחולשה של עם ישראל באמונת ה', וקיומו בעולם מעיד שעדיין לא הגיעו לדרגה הגבוהה והאמִתית, הנדרשת מהם באמונה זו. לכן: "אין ה' שלם, ואין כִּיסאו שלם", עד שיִמַּח שם עמלק מתחת השמיים. כאשר תהיה אמונת ישראל באלוקיו שלֵמה, תמה וברורה, ממילא יתבטל כוחו של עמלק לחלוטין. לפיכך בשעה שימח שם עמלק, תהא זו עדות והוכחה למציאותה של אמונה שלמה בישראל.

מכל האמור לעיל, ניווכח שחז"ל ראו בהמן ובגזירותיו פרק נוסף בהתמודדות האֵתָנים הקיימת בין עמלק ובין עם ישראל בכל דור, ובעת שנפגמת אמונתו של עם ישראל, מתעוררת עִלָּה לזרעו של עמלק לזנב בנחשלים אחרי ה'.

כנגד אותו עמלק עמדו בפרץ מרדכי ואסתר, ומכיוון שמדובר במלחמה רוחנית עלינו לתהות על קנקנם של מרדכי ואסתר, ולהבין מהיכן שאבו עוז ותעצומות נפש לעמוד, להילחם ולקעקע את המן וכל זרעו.

קודם לכן, עלינו להבין את גודל הנס באותה שעה, וכנגד מה היו צריכים מרדכי ואסתר לעמוד.

גודל הנס בשושן
נאמר בגמרא:

"ואמר ר' יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר: 'אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי' (תהלים כ"ב, ג)... איתמר נמי אמר ר' חלבו אמר עולא ביראה: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר: 'למען יזמרך כבוד ולא ידם ה' אלקי לעולם אודך' (שם ל', יג)" (ד ע"א).

רבי יהושע בן לוי לומד שכל אדם חייב לקרוא את המגילה ביום ובלילה מהפסוק המתאר את עומק צרתם של ישראל באותה שעה: "אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי"; כפי שמסביר המהר"ל 4 צרה זו הייתה משתי בחינות. מצד אחד: שפלות ישראל, שהיו נתונים באותה שעה בעומק הגלות החשוכה הדומה ללילה; ומצד שני: גודל כוחו של המן הרשע, כוח שעמד לו גם לולא השפל שישראל היו שרויים בו; לפי גודל כוחו ועָצמתו, הרי שאפילו אם לא היו ישראל בגלות, אילו היו בבחינת יום, היה בכוחו של המן להרע להם. לפי זה צרת ישראל הייתה כפולה ומכופלת, וכנגד ההצלה מאותה צרה כפולה חייבים לכפול את קריאת המגילה - ולאומרה ביום ובלילה.

לעומתו, ר' חלבו לומד את החיוב לקרוא את המגילה בלילה וביום מכך שגם הנס עצמו היה כפול, שהרי הייתה קיימת אפשרות להצלה פשוטה יותר לעם ישראל, על ידי ביטול גזירת ההרג, והאפשרות לקיים שוב חיים שלווים, תחת ממשלתו של אחשורוש והמן. אולם, הגדיל ה' יתברך לעשות עִם עָם ישראל והשפיע עליהם נס גדול ומושלם: הוציאם מן הצרה הגדולה אל היפוכה הגמור - אל התגברות גדולה וגמורה על אויביהם. מחמת הנס הכפול חייבת לבוא הודאה כפולה, ולכן חייב אדם לקרוא את המגילה פעמיים: בלילה וביום.

דמותה של אסתר המלכה
במסכת חולין הגמרא שואלת:

"אסתר מן התורה מנין? שנאמר: 'ואנכי הסתר אסתיר פני' (דברים ל"א, יח)" (קלט ע"ב).

המהר"ל 5 מפרש שאין כוונת הגמרא למצוא רמזים גרידא, אלא מטרתה הייתה ללמדנו את המהות והתוכן הפנימי שבעזרתו זכתה אסתר למה שזכתה, ועל כך עונה הגמרא: "הסתר אסתיר" - כלומר השם אסתר מורה על גודל מעלתה וצניעותה; תפילתה הגיעה למקור עליון, נסתר מאוד, 'הסתר בתוך הסתר', ומשם השפיעה להבאת הגאולה לעם ישראל, שבאותה שעה היה שרוי בצרה כפולה, והסתר פנים כפול ומכופל.

מצינו מאמר חז"ל נוסף:

"תניא רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה? על שם הצדיקים שנקראו הדסים... רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר? על שם שהייתה מסתרת דבריה" (יג ע"א).

שני תנאים אלו באים, אף הם, ללמד ולגלות את שורשה ומהותה הפנימית של אסתר. רבי מאיר השווה את אסתר להדס, שכן הֶעָלִים של ההדס חופים על העץ, כלומר כל עיקרו נסתר ואינו נגלה. כך גם אסתר - תוכנה הפנימי ומעלתה ברוח הקודש נובעים מבחינה נסתרת.

גם רבי יהודה עומד על כך שכוחה של אסתר הוא בכך שהייתה מסתרת דבריה. כוחה ומעלתה נובעים ממקור נסתר כיוון שגם מהותה נסתרת וצנועה. מטעם זה היא זכתה להושיע את ישראל, ולהוציאם מתוך עומק הסתרת פנים שהיו שרויים בו בעטיו של המן 6 .

דמותו של מרדכי
בנוגע לאישיותו ותפקידו של מרדכי שואלת הגמרא:

"קרי ליה 'יהודי' - אלמא מיהודה קאתי; וקרי ליה 'ימיני' - אלמא מבנימין קאתי? אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (יב ע"ב).

כשאר דברי חז"ל שהבאנו עד כה, אף אלו באו להגדיר ולבאר ממה שאב מרדכי את כוחו להילחם ולהביס את זרעו של עמלק.

רבי יהושע בן לוי הסביר: "אביו מבנימין ואמו מיהודה". כפי שמסביר זאת המהר"ל 7 הרי לכל שבט ושבט משבטי ישראל ניתן כוח ותפקיד מסוים, שהוא מיוחד אך ורק לאותו השבט, ושרק הוא מסוגל למלא אותו. עיקר כוחו של שבט בנימין הוא השמירה על קיומו של עם ישראל ותו לא. אכן, כאשר קם צר ואויב לעם ישראל יש בכוחו של שבט בנימין להכות ולהכניע אותו, עד אשר אין בכוח האויב להזיק לעם ישראל. אלא שאין בכוחו של שבט בנימין למחות אותו כליל. לכן, שאול שהיה משבט בנימין נלחם באגג מלך עמלק, אך לא הרג אותו; מכיוון שהריגתו לא הייתה נדרשת לצורך המשך קיומו של עם ישראל.

לעומת זאת, שבט יהודה שנמשל לאריה: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" (במדבר כ"ד, ט), תפקידו הוא לגבור על האויב בכוח מידת הגבורה שבו.

במרדכי, לפי רבי יהושע בן לוי, התאחדו שני הכוחות האדירים הללו, גם כוחו של בנימין שהוא השמירה על קיומו של עם ישראל, וגם גבורתו של יהודה. בכוח זה הלך והושיע את עם ישראל, ומחה את זרעו של המן העמלקי.

אכן מצינו בגמרא שאמרו לו חכמיו להמן:

"'אם מזרע היהודים מרדכי'... אמרו ליה אי משאר שבטים קאתי יכלת ליה, ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה" (טז ע"א).

גם הרשעים ההם, יועצי המן, הכירו בכך שאין בכוחם לעמוד מול הכוח האדיר, השוטף ונובע מעָצמתם של שני השבטים, יהודה ובנימין, והם לא התביישו להודות במפלתם הגמורה.

סיכום
לאור כל מאמרי חז"ל שהובאו עד עתה, נוכל לראות את כל הפרשה המתוארת במגילת אסתר מזווית ראייה עמוקה וחודרת. חז"ל מבארים ומגדירים את מצבו של עם ישראל באותה שעה כמי שהיו שרויים בצרה כפולה: הואיל והיו בעומק הגלות, ובנוסף לכך ניתכה עליהם גזירתו של המן - השואב את כוחו מאביו הרוחני - עמלק. מצד זה הרי היא הסתר פנים כפול: 'הסתר בתוך הסתר'. בשעה חמורה זו נדרשת לעם ישראל דווקא אישיות כדמות אסתר, אשר היא, לפי רום מעלתה ודרגתה, יכלה לגרום ולהשפיע שפע אלוקי ממקום נסתר וצנוע, ולחלץ את ישראל ולהוציאם מתוך צרתם.

כדי להשלים את ישועת ישראל בא מרדכי, השואב את כוחו משני שבטים אדירי כוח; מאדיר ומרומם את נצחונם של ישראל על אויביהם. לא רק שניצלו ישראל מגזירתו של המן הרשע, אלא שהוסיפו כוח להרוג בשונאיהם מכת הרג ואָבְדן, וזכו שיצאו מאפֵלָה לאור גדול.

^ 1 הפניה סתמית בחז"ל מכוונת למסכת מגילה.
^ 2 הפניה סתמית למהר"ל מכוונת לספר זה.
^ 3 כעין זה מבאר המהר"ל בעמ' נח.
^ 4 עמ' נו.
^ 5 עמ' נא.
^ 6 מהר"ל עמ' קיב.
^ 7 עמ' קי-קיא.

הרב יעקב רוז'ה

עניני החג
נס פורים

עניני החג

עניני החג
מי מתחבר לְמה ג'
הרב אלישע וישליצקי זצ"ל
27 דק'
כי תשא
הנס הנסתר של פורים והקשר לשבת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תשא תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ו אדר תשפ"ה
עניני החג
מתנות לאביונים ומדיניות רווחה
הרב עזריאל אריאל | ו' אדר תשפ"ה
2 דק'
קצרים למועדים
מדוע פורים גדול מכיפורים?
קצרים למועדים - הרב ינון גרוסברג
הרב ינון גרוסברג | אדר ב' תשפ"ד

עניני החג

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב משה אליה
הרב הלל גפן
הרב נחשון רבינשטיין
הרב שמואל אליהו
הרב יהודה מלמד
הרב חגי לונדין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו