ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
מוריה בת דינה
ולבטל מילה וכו' והתקנה שנעשתה על ידי המכבים מתתיהו ובניו להשיב את השלטון לקדושה
אחרי שיוסף פתר את החלומות ופרעה נתן לו את הטבעת ומינה אותו למשנה למלך, ועליו נאמר פרק מא, מד
" וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם"
רואה יוסף את התהליך הזה כתהליך אלוקי שהתחיל עוד בזמן החלומות שחלם,
התהליך הזה לווה בהזכרת שם שמים על ידי יוסף בכל פעם שדיבר עם פרעה, ופרק מא מוזכר שם האלוקים פעמים רבות על ידי יוסף,
(כה) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה..... (כח) ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה... (לב) וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ",
ומסקנת פרעה היא :
(לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ: (לט) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:
לאור דברים אלו נוכל אולי להבין פשרה של פרשה תמוהה.
כאשר התחיל הרעב, ואנשי מצרים באו אל יוסף, נאמר בתורה(מא, נה) : וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:
וביאר רש"י
(נה) אשר יאמר לכם תעשו - לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו, וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו, אמר להם למה לא צברתם בר, והלא הכריז לכם ששני הרעב באים, אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה, אמר להם אם כן כל אשר יאמר לכם תעשו, הרי גזר על התבואה והרקיבה, מה אם יגזור עלינו ונמות:
ונשאלת השאלה מה הייתה מטרתו של יוסף בעניין זה ומדוע ביקש יוסף לחייב את הבאים משאר האומות למול עצמם,
ונראה לבאר את העניין בכך שיש אוכל שערל אסור לאכלו, כגון תרומה לכהן ערל, קרבן פסח, ועוד. והיות שיוסף ידע שהאוכל שקיים במצרים הוא מתנה מהקב"ה שהרי כל התהליך היה אלוקי, לא היה ראוי לערלים לאכלו, ועיין בגור אריה שכתב:
"כי כאשר ראה יוסף כי התבואה שלהם הרקיבה ותבואת יוסף לא הרקיבה - אז ידע יוסף כי מחמת שערלים היו, כי המילה הוא הברית (לעיל יז, יא), ותרגום "ברית" 'קיימא' (שם), ומי שאין לו הקיום הזה שאין לו המילה - נרקבה לו התבואה.
וכבר ידעת כי כל דבר שנברא עם האדם הוא ראוי להתקיים חוץ מן הערלה, שהרי אמרה תורה להסיר אותה (שם), ולכך בעל הערלה דבק בדבר שאין לו קיום, ולכך היה התבואה שלו נרקב. ומהשתא לא יקשה איך היה מכריחם על המילה, כיון שהוא רצון הקדוש ברוך הוא שיהיו נימולים, שפיר דמי להכריחם. ויש לך לדעת עוד כי לא היו ראוים שיהיו מתפרנסים מיוסף הצדיק, אשר שמר הברית ולא בא על הגויה, כי אם על ידי המילה, ואז היו ראוים להיות מתפרנסים על ידי יוסף - המשביר בזכות המילה. והבן זה - כי בזכות המילה היה יוסף לראש משביר, ולפיכך לא היו ראוים להתפרנס מיוסף כי אם כאשר נימולו, ודבר זה ידוע למבינים"
יוסף הפך את מצריים למעצמה אדירה שכל כסף העולם הגיע לשם, וכך נאמר בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיט ע"א:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים, שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא. אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין - תלמוד לומר וכל הארץ באו מצרימה.
וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהן, שנאמר וינצלו את מצרים. רב אסי אמר: עשאוה כמצודה זו שאין בה דגן. רבי שמעון אמר: כמצולה שאין בה דגים.
והיה מונח עד רחבעם.
בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם, שנאמר ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים [על ירושלים] ויקח את אצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך.
בא זרח מלך כוש ונטלו משישק.
בא אסא ונטלוהו מזרח מלך כוש, ושיגרו להדרימון בן טברימון, באו בני עמון ונטלום מהדרימון בן טברימון.
בא יהושפט ונטלו מבני עמון, והיה מונח עד אחז.
בא סנחריב ונטלו מאחז,
בא חזקיה ונטלו מסנחריב, והיה מונח עד צדקיה.
באו כשדיים ונטלוהו מצדקיה,
באו פרסיים ונטלוהו מכשדיים,
באו יוונים ונטלוהו מפרסיים,
באו רומיים ונטלוהו מיד יוונים,
ועדיין מונח ברומי.
הרי לנו כי העצמה האדירה של כלכלת העולם שהתחילה ביוסף במצרים, והיא המרכזת את כל הכסף שבעולם עברה מאחד לשני מעם לעם.
נתבונן בתקופה אחת מהמוזכרות בתלמוד, קודם רחבעם, בימי שלמה המלך שמשל בכיפה (על כל העולם) היית העצמה הזאת בידיו.
ואכן שלמה רצה לייסד ממלכה אדירה שתגדיל כבוד שמים ותשלב את הקדושה ועבודת ה' בניין בית המקדש קשרים בינלאומיים עולם במלכות שד-י. (משימתו כשלה בגלל חטאים וכד')
וכך עברה העצמה עד חורבן בית ראשון בימי צדקיהו, ונלקחה מעם ישראל בגלל חטאים.
יתכן ואם העם היה שומע לאזהרותיו של ירמיהו הנביא, בימי צדקיהו ולא היה חורבן הבית אכן היינו זוכים לתיקון העולם במלכות שד-י כאמור.
יוסף רצה לתקן את העולם בקדושה תוך כדי שילוב של עצמה כלכלית ומלכות שמים – את האלוקים אני ירא... והתחיל את התהליך ולכן ביקש מכל מי שמקבל אוכל להיכנס תחת המטריה הזאת של קדושה ומלכו.
היוונים שהם לפי הגמרא התחנה אחת לפני האחרונה קיבלו את הכוחות של העולם, הללו (שעברו ממצרים מיוסף), והיוונים גזרו לא למול, דהיינו ביטול הברית ביטול התורה. כלומר היוונים הם ההפיך מיוסף שדרש למול את כל העולם על מנת להפיץ מלכות שמיים באו היוונים וביטלו מלכות שמים ועל כך הייתה המלחמה נגדם והמכבים רצו לחדש ולהשיב את הקדושה של מלכות וקדושה שילכו יחדיו.
הרי לנו קשר ישיר בין יוסף במצרים ובין גלות יוון ומלחמת המכבים ביוונים.
מעניין מאד כי אחת התחנות המופיעות בגמרא למעבר הכסף העולמי הייתה כאשר זרח מלך כוש, שיגר את הכסף להדרימון בן טברימון מי הוא אותו הדרימון ?
עליו שמענו במסכת מגילה דף ג ע"א, על הכתוב: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלם, כמספד הדדרימון בבקעת מגידון"
(על משיח בן יוסף שיהרג לעתיד לבא, מצודת דוד) .
ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומא דהאי קרא, לא ידענא מאי קאמר ( קרא. שהרי לא מצינו בשום מקום במקרא, שהיה מספד להדדרימון בבקעת מגידון)
ופירש בתרגום ביום ההוא שיהרג בו משיח בן יוסף, יגדל המספד בירושלים, כמספדא דאחאב בר עמרי מלך ישראל, שהרג אותו הדדרימון בן טברימון - ברמות גלעד...
משיח בן יוסף מוזכר (ברמז) כאחד מהתחנות שהכסף עובר, דהיינו המשך תכנית יוסף.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה יש כל כך הרבה מצוות?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
