ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
חינוך חלק ד'
"ואלו הג' בחינת, מעשה דבור מחשבה, הן כלל הבחינות פנימיות של האדם, שהם הג' בחי' נר''ן (נפש, רוח, נשמה), כי המעשה הוא מבחי' הנפש..."
לאחר שהרחבנו אתמול לגבי תהליך הגדילה כביטוי של מעבר מרמה של "נפש" ועד רמה של "נשמה", נראה היום אם ירצה השם אילו כוחות פועלים בעיקר בכל שלב של החיים, כאשר המדרג (מלמטה למעלה) הוא: דמיון, רגש, שכל, רצון.(בדרגה הגבוהה יותר, "תענוג", לא נעסוק) קודם נסביר בקצרה את הגדרתם ומהותם של מושגים אלו, ולאחר מכן נשייך אותם לגילאים השונים.
דרגת הנפש עליה הרחבנו אתמול קשורה לתחושות וחושים, וכפי שנגדיר זאת היום: " דמיון ". למעלה ממנה - יכולת ה דיבור, שהיא הפשטה ו"המשגה" (=להפוך ריבוי תופעות למושגים), השייכת לרוח , ולמעלה ממנה ידיעות פנימיות שאינן נשאבות כלל מן החושים אלא מן המחשבה הטהורה, וכפי שנרחיב ונבהיר להלן.
הרב קוק מסדר כוחות אלו:
"על הרצון הפנימי אפשר לומר, שהוא ההתגלות הראשונה של המהות הרוחנית, אבל ודאי גם הוא איננו עצמות המהות היסודית של הרוחניות הנשמתית. השכל והמדות הם התגלות שניה ושלישית. "
(אורות הקדש, הגיון הקדש, פג)
דמיון: ראשית נסיר את ההבנה הפשוטה במושג דמיון כ"דבר לא מציאותי". אין כוונתנו לדמיון מסוג זה. אנו מתכוונים לדמיון שנגזר משורש 'דמה' ומבטא דמיון בין דבר לדבר. לדוגמה: אם צייר חש רגש עז מסויים והוא מבטא אותו בלבוש של הרכב מסוים של צבעים עזים כגון אדום ושחור, הרי שהציור מדמה את תחושותיו של הצייר. הוא הדין במוזיקאי שמדמה את רגשותיו בקצב הצלילים בעוצמתם בטון וביחס ביניהם.
לסיכום הדמיון לפי כוונתנו כאן, הוא החוש המאפשר לנו לחוש דרך דרכי ביטוי ולבושים שונים תחושות או מסרים שונים. משום כך הנפש שהיא החלק הרוחני שבא במגע עם המציאות ועובדת בעיקר דרך החושים, קשורה עם הדמיון שגם הוא הקישור של רגשות ומחשבות עם העולם החיצוני הפיזי.
רגש: אין צורך להאריך בהגדרתם ומהותם של רגשות, שכן כל אדם מרגיש רגשות ומודע להם. אלא שיש להעיר את תשומת הלב לעובדה שהרגשות מושפעים מן המחשבות: כאשר אדם נוטה לחשוב באופן שלילי מן הסתם הדבר ישפיע על מצב הרוח שלו. עם זאת הרגשות לפעמים זורמות באופן עצמאי.
שכל: השכל הוא היכולת לנתח את כל מה שמגיע מן הדמיון ומן הרגשות, ולהכניס בהם כללים, סדר ושיטתיות. למשל מן החושים מגיע אלינו מידע על תנועתם של עצמים בכדור הארץ, והשכל מצליח לנסח מתוך כל הניסיון של האדם כללים, אם זה כללים יומיומיים כמו למשל שאם אני עוזב אבן היא תמיד תיפול, ואם זה כללים סבוכים יותר כגון המשוואות של חוקי הפיזיקה.
רצון: המקור לכך שאדם הוא יצור "בלתי מרוצה" באופן מהותי, וכפי שאמרו חז"ל אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו. אף על פי שפעמים שזה מתגלה באופן שלילי של רדיפת תאוות. אבל בשורש השאיפה הבלתי נגמרת היא ההופעה הכי אינסופית באישיותו של האדם; העובדה שאדם לא מסתפק אף פעם בכלום נובעת מתוך הקישור הפנימי של כל אחד באינסוף. המטרה היא להגדיל את הרצון, הייינו להפשיט אותו מרצונות ספציפיים נמוכים לרצון לאינסוף, לתורה ולמצווות שמוטבע בהן משהו מהאינסוף האלוקי.
היום ניסינו להבין את ההקבלה בין חלקי הנפש, לבין הכוחות שמאפיינים את פעולתינו בעולם: רצון, שכל, רגש, דמיון.
מחר אם ירצה השם, נראה את המהלך של הופעת כוחות אלו בתהליך גדילתו של האדם והמשמעות לדרך החינוך המתאימה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
