ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
להיזהר. ולפי רוב הצפייה לארץ ישראל מתעלה המאכל שבחוץ לארץ גם כן אורות הקודש ח"ג עמ' רצ"ה.
הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל מבוטא בכך שארץ ישראל
נותנת פירותיה בעין יפה לעם השב לארצו: "אמר רבי אבא: אין
לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו
ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'." )סנהדרין צ"ח(. הרב מלמד
אותנו שהמאכל של ארץ ישראל יש בו סגולות רוחניות נסתרות
- פנימיות המקדשות את האדם, המאכל הוא גשמי רק בצדדיו
החיצוניים ולא במהותו הפנימית, ואילו מאכל הגדל בחוץ
לארץ עלול להיות מזיק לרוחניותו של האדם האוכל אותו. הרב
מסייג את דבריו ואומר שאדם החי בחו"ל ומצפה לארץ ישראל
יכול לעלות את המאכל שלא יזיק לו.
"וזהו סוד הזכרת ירושלים, ב'על נהרות בבל' או בשיר המעלות
שובה בכל סעודה. צפית ארץ ישראל, הבאה תכף למזון, מעדנת
את המאכל שבחוץ לארץ ועושה אותו קרוב לעילוי של ארץ
ישראל. גם בארץ ישראל מפני התמעטות הקדושה שעל ידי
החורבן יש הגשמה, לפי הערך, במאכל, שעולה ומתרחן על ידי
צפית הישועה, המובלטת במזמורים האמורים" )שם(. הזכרת
ירושלים או הגאולה "בשוב ה' שיבת ציון" בסיום הסעודה
מחברת את המאכל לקדושת ארץ ישראל וממזערת את הנזקים
הרוחניים ממאכל חו"ל. הרב מוסיף שגם בארץ ישראל בעת
החורבן עלול המאכל להיות מוגשם, וציפיית הישועה מעלה
את המאכל, ומפיצה ממנו ריח טוב )מתרחן(, וזו הסיבה שגם
בארץ אנו אומרים את המזמורים "על נהרות בבל" ו"שיר
המעלות" לפני ברכת המזון.
הרב מרחיב את היריעה ומלמד אותנו שקדושת אכילה זו היא
מעלה המצויה בישראל ואינה נמצאת באומות העולם: "מחשבות
עמוקות וחודרות בדבר קדושת האכילה, בצורתה האידיאלית
ריאלית, ...הוא רק נחלתן של ישראל, הרחוקים מגורלו של עשו,
באמרו הלעיטני נא". )אורות הקודש ח"ג עמ' רצ"ד(.
מדרגה גבוהה זו ניתן למוצאה בעיקר אצל הצדיקים: "מה
שהתיאבון הפשוט של האכילה עושה אצל בעלי חיים כולם,
ואצל בני אדם בינוניים, להמשיך את האדם לאכול להחזיק את
חייו וכוחותיו, פועל בצורה אצילית וכח נשגב אצל גדולי הדעה,
צדיקים יסודי עולם, החפץ להתאחד עם כל ניצוצי הקודש
הטמונים בתוך המאכלים, שהשמחה הנשמתית מתעוררת
מהאדם האוכל לעומתם, לקבלם אל תוך נשמתו, להוסיף בהם
אור וחדוות עולמים, והם בעצמם מוסיפים עז ושמחה בתנועה,
גם לפני האכילה. בעת האוכל כבר השמחה מתנוצצת במעמקים,
ובאכילה עצמה היא עולה במעלה יותר עליונה", )אורות הקדש
ח"ג עמ' רצ"ב(. הצדיקים מתחברים לניצוצי הקדושה הנמצאים
בתוך המאכלים. האכילה משמחת את האדם גדול הדעה
הצדיק, והוא מתעלה בעקבות ההתחברות עם ניצוצי הקדושה.
מתוך משנתו של הרב נראה שמאכל ארץ ישראל אין בו רק
ניצוצי קדושה אלא הוא במהותו הרוחנית קדוש. ולכן המאמרים
המבדילים בין ישראל לעמים בנושא האכילה והמבדילים בין
האדם הרגיל לצדיק תקפים לגבי כל המאכלים בעולם, ואילו
המאמר בכותרת על קדושת המאכל בארץ ישראל מלמד על
קדושה עצמית של כל המאכלים שמקורם בארץ.
יסוד זה נמצא כבר בדברי הרב יואל סירקיש ה"בית חדש"
בפירושו על הטור. הרב חי בפולין לפני כ-450 שנה והוא מסביר
את נוסח ברכת מעין שלש:
"על כן הזהיר ואמר בסוף פרשת מסעי )במדבר לה לד( ולא
תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה
כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל ואמר אם תטמאו את הארץ
נמשכת הטומאה גם בפירותיה היונקים ממנה וכבר נסתלקה
השכינה מקרב הארץ אשר אני שוכן בתוכה ממש בגוף הארץ
נסתלקה מפני הטומאה שטימאתם אותה ונמשך מזה כי גם
כן אנכי מסלק שכינתי מתוך בני ישראל כי עד עתה 'היכל ה'
המה' היו בני ישראל לפי שהשכינה היתה שורה בקרבם ממש
ועתה באכלם פירות היונקים מטומאת הארץ נסתלקה השכינה
כי כשהטומאה נכנסת עם אכילת פירות בתוך בני ישראל
יוצאת כנגדה הקדושה מקרב ישראל ועל כן ניחא שאנו מכניסין
בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה
אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה"
)ב"ח אורח חיים סימן רח(. פירות הארץ מושפעים ממעשיהם
של ישראל, ולכן אנו בברכה מבקשים לאכול מפירות הארץ
וגם לשבוע מטובה שהכוונה לטובה הרוחני. טוב זה מותנה
במעשינו, אם ניטיב אותם הקדושה תשרה בפירותיה. הרב
סירקיש שחי בגלות פולין רחוק מארץ ישראל חי וינק מקדושת
ארץ ישראל, וכל יהודי שמברך ברכת מעין שלש מבטא קדושה
זו בכל מקום בעולם.
הרב ראה את החקלאות בארץ ישראל כעבודת קודש, והסביר
שקרבן העומר דוחה שבת כשיום הנפת העומר- ט"ז בניסן חל
בשבת, כביטוי לכך שמדובר בעבודת קודש, שלמרות שבדרך
כלל בשבתות רגילות אסורה עבודת החקלאות ביום הנפת
העומר שחל בשבת הדבר מותר:
"החקלאות, הלא היא אצל כל העמים רק גורם כלכלי חיוני
פשוט, אבל העם אשר הנושא שלו כולו הוא קדש קדשים,
וארצו, ושפתו, וכל ערכיו כלם קודש הם, ...הרי גם חקלאותו
כולה היא ספוגת קודש, והקודש הזה שביסוד החקלאי מובלט
הוא על ידי זה שחגיגת ראשית הקציר, העומר, עולה הוא
למדרגת עבודת הקודש היותר עליונה, והקרבן המקודש עמו הוא
קרבן צבור,שדוחה את השבת" )מאמרי הראי"ה ח"א עמ' קע"ט(.
הצדוקים לא הכירו בערך קדושת הארץ ולכן סברו שקרבן העומר
אינו דוחה שבת, ו"ממחרת השבת" הכוונה לשבת רגילה ולא יום
טוב ראשון של פסח, דעתם המוטעית נדחתה.
בחודש שבט ובמיוחד בט"ו בו, אנו נפגשים עם קדושת פירות
ארץ ישראל ועם ערך החקלאות הארץ-ישראלית, בשאיפתנו
לחיי קדושה בארץ ישראל אנו מרוממים את עצמנו ואת מעלת
פירות ארצנו הקדושה.
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מתגברים על מידות רעות?
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
