ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הזכרת גשמים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שמעתי מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן... ומשום הכי בניסן מפטירין העצמות היבשות". (טור, אורח חיים סימן תצ)
הפטרת 'חזון העצמות היבשות' (יחזקאל לז) נועדה לעוררנו לקראת חזון תחיית המתים שיהיה במועד זה, בחודש האביב. הבה נתבונן בשתי המערכות הללו של הגשמים והטל, נבחין ביניהן, ונעבור להתבונן בהן מן ההיבט הרוחני.
קדושת ישראל
אפשר לומר שמערכת הגשמים ברכתה גלויה, האדם יודע שלאחר כל מאמציו בהכשרת הקרקע, בזיבולה ובזריעתה, הוא תלוי בחסדי שמים בצורה גלויה, במתנת הגשמים, והוא מכיר בתלותו בטובתו של בורא עולם לקיים את העולם, ולכן הוא מתפלל על הגשמים כדי לזכות בהם מברכת שמים. זו היתה מחשבתם של ישראל לבקש את ה' כגשם, "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ" (הושע ו, ג), כדבר שהוא חיוני ונצרך לעולם. כן הדבר בתחום עבודת ה' הגלויה, בקיום תורה ומצוות בהתאם לעמל וליגיעה של האדם ומעשיו, כן זוכה הוא לברכת שמים בשכר המצוות, זוהי התפילה הגלויה. בא הקדוש ברוך הוא ולימד: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל" (הושע יד, ו) על קשר נוסף, שטובתו אינה ניכרת ומורגשת בגלוי כמו הגשמים, ונדמה לאדם שאין צורך להתפלל עליו, אלא פעולתו נמשכת בצורה סמויה והיא תמידית ומתבקשת בכל המצבים, אף בשעת בצורת או קללה בגשמים, לא נעצר הטל. כך קיימת גם "התפילה המתמדת של הנשמה, המתאמצת לצאת מן ההעלם אל הגילוי" (עיין עולת ראי"ה, ענייני תפילה א, א) וזה למדנו מעניין הטל.
"וטל משפיע השי"ת בחשאי שלא מדעת והכרת הברואים... אכן באמת בלב ישראל יש תמיד עבודות ותפילות שאינם נפסקים תמיד, בשום פעם. כי טל הולך גם כן מכח פעולת אדם ובקשתו להשי"ת. אכן החילוק הוא שגשם יורד מכח פעולת האדם להשי"ת הניכרים ונרגשים. וטל הולך ממה שנמצא עבודות בעומק לבם של ישראל, שלבם מתפלל תמיד ביום ובלילה שגם אדם אינו מרגיש בזה כלל... וזה נקרא טל, ומטל הולכים כל הישועות. שטל הוא טיפה דקה מאוד שנותן השי"ת לאדם, וע"כ יש לה כוח להיכנס אף במקום הפחות והגרוע והסתום מאוד, ואף בנקיקי הסלעים, מפני דקותו... וכן טל יכול להיכנס אף בתוך ליבות ישראל שאינם מהוגנים כל כך". (ספר הזמנים, לר' יעקב בן ר' מרדכי יוסף מאיזביצה, הגדה של פסח, עניין טל)
כמו שראינו את השפע היורד ממרום בשתי בחינותיו, בגשמים ובטל, בברכה הגלויה והנעלמת שלהם, כך גם מצינו בעולם הנפש, בעבודת האדם את בוראו בפעולות הגלויות והנסתרות, וכך נראה את השפעת התורה והמצוות על האדם בשני האופנים.
ההשפעה הגלויה: אמר משה רבנו בשירתו "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דברים לב, ב), כברכת הגשמים שטובתה ניכרת, כן נמצא את דברי התורה הנכנסים לליבו של האדם ומשפיעים עליו על כל הליכות חייו, הוא מוצא ברכה בלימודו ובפעולת מעשה המצוות שהוא עושה, קונה את המידות הטובות, מתעלה מבחינה רוחנית, כמטר המרווה את האדמה ומנביט את הצמחים, ומוציא מן הכוח אל הפועל את הטמון בזרעים, כך פועלת התורה ומוציאה את שלימותו הרוחנית של האדם מן הכוח אל הפועל.
ההשפעה הנעלמת: בתיאור הנוסף של פעולת התורה, אומר משה: "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" (שם). הזכרנו שהטל היורד, טובתו אינה ניכרת ומורגשת בגלוי כמו הגשמים, תועלתו חבויה ונסתרת:
"וכן נמצא בדברי תורה ג"כ פעמים שהאדם סוגר את ליבו שלא יכנס בו שום דברי תורה, עם כל זה נמצא דברי תורה שהם בבחינת טל, דקים ופנימיים מאוד שנכנסים אף שהלב סתום וסגור..."
ונדמה לאדם שאין כל השפעה עליו, כי הוא נמצא בדרגה נמוכה, "שעוסק בדברים פחותים ומגונים וגרועים ביותר, ונראה שאין שם דברי תורה כלל, אעפ"כ גם אז לא יכבה הדברי תורה הדקים והפנימיים ממעמקי ליבו, ויש אצלו דברי תורה צפון בליבו שלא מדעתו, וזה מכונה בשם - טל". (שם בספר הזמנים)
כי אי-אפשר לעולם בלעדיו, ה' משפיע בטלליו על העולם בחשאי, ושלא מדעת הברואים והכרתם. ישנו מהלך רגיל המוביל את האדם לחיי העולם הבא, כל העוסק באור תורה, בהלכותיה, הליכות עולם לו, יזכה שהתורה תחיה אותו, היא תהיה גם שיחתו, שתדובב שפתותיו לחיי עד, 'כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ', כל המשתמש בטל תורה - טל תורה מחייהו". (ילקוט שמעוני ישעיהו - פרק כו - רמז תלא) כמו כן קיום המצוות ושמחתה של מצוה הם הצינורות המזילים עליו טל חיים, משפע אוצר הקודש העליון, ליהנות מזיו חיי הנצח.בדרך זו, של שלבים, שלבים, של דרגה אחר דרגה בקניית המעלות, נמתחים הסולמות בין העולם הזה הגשמי, לתחיית המתים ולחיי העולם הבא. דרך מקובלת ובטוחה זו, תואמת ומקבילה לפעולת האדם בחרישה וזריעה, לזכות לברכת ה' בגשמים, שיוציאו מן הכוח אל הפועל את מה שנגנז באדמה.
"השאיפה להשלימות הא-לוהית, בהתפתחות כל כוחותיה של הנשמה, במלא עוזה, הוא הכוח הרודה, הדוחף את החיים הרוחניים לתעודתם. בצימאון הנורא לטל של תחייה, מהאורה העליונה, כלול כל המילוי המעשי והשכלי, כל מה שנכנס בגבול הבחירה האנושית וכל מה שהוא למעלה מזה, ההולך ומתגלה על ידי התעצמותה של הנשמה בזיוה המקורי". (הראי"ה קוק, אורות הקודש, החיות העולמית, לה)
אבל יש מה שלמעלה מזה, בסוד הסגולה הפנימית של ישראל, שרק דורשי רשומות יכולים לגלות את סוד ה'רשימוּ' הצפון והגנוז בחותם הנפש, מעבר למחשבות אדם וחשבונותיו, וזה המובן שאמרו חכמים (שבת פח, בע"ב), שבטל עתיד הקדוש ברוך הוא להחיות את המתים, ולא בגשמים.
"אכן לעתיד יעורר השי"ת גבורותיו, ויאמר אין אתם מבינים מה נקרא עבודה לפני. ואני מראה שאף במקומות שנתיאשתם עצמכם לגמרי ח"ו מכל וכל, שם אני מעיד על בני ישראל שהם דבוקים בו. וזהו מכוח הטל שיורד בלי הכרת אדם. ובכח זה עתיד השי"ת להחיות את המתים. וזהו שאמר 'אהיה כטל לישראל', שהשי"ת יגלה השורש מעמו ישראל, איך שהיו דבוקים בו אף שלא מדעתם". (שם בספר הזמנים)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













