ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
זיווג כפול זה של המשכן עם השבת הוא בעל השלכות הלכתיות ואמוניות חשובות. ראשית, על פי מסורת התורה שבעל פה, סמיכות העניינים נועדה להבהיר שהשבת דוחה את בניית המשכן. ביום השביעי חדלים לא רק ממלאכות החול. אפילו מלאכת הקודש של בניית בית ה' נפסקת בו. עד כדי כך, שחז"ל למדו מָהן המלאכות האסורות בשבת מן המלאכות שנעשו בבניית המשכן: אלה הם ל"ט אבות מלאכה.
ברובד מטפיזי יותר, יש כאן אמירה בדבר סדר חשיבותן של קדושות שונות. התורה שתלה רמזים לשוניים רבים לכך שמלאכת יצירת המשכן היא שיקוף אנושי למלאכת בריאת העולם – ולכך שהשלמת בניית המשכן דומה לשבת שבאה לאחר ששת ימי בראשית. השוו את הפסוקים על סיום בניית המשכן לפסוקי הסיום של בריאת העולם: "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ... וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כֵּן עָשׂוּ. וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (שמות לט, לב־מג); וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱ־לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱ־לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱ־לֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, א־ג). מילות המפתח חוזרות: "מלאכה" (או עבודה), "ויכל" (להטיותיה) ו"ויברך". כשם שמעשה הבריאה הוביל אל השבת, כך גם מעשה המשכן מוביל אליה; והקדוּשה בזמן, השבת, גוברת על הקדושה במרחב, המשכן.
בציווי על המשכן, מצוות השבת מופיעה בסוף. לעומת זאת, בחטיבת הביצוע, מצוות השבת מופיעה בפתח ורק אחריה באים ענייני המשכן. מהי הסיבה להבדל זה?
במסכת שבת מופיעה מחלוקת בשאלה מה יעשה אדם הנמצא רחוק ממקום יישוב ואיבד את חשבון הימים: באיזה יום ישמור שבת? שתי תשובות מוצעות. רב הונא אומר "מונה שִשה ימים ומשַמר יום אחד", כלומר היום שהאדם הבין בו כי שכח את החשבון ייחשב לו כיום א' בשבוע; ואילו רב חייא בר רב אומר "משמר יום אחד ומונה ששה". שורש המחלוקת, מסבירה הגמרא, הוא זה: "מר סבר כברייתו של עולם, ומר סבר כאדם הראשון".
כלומר: מנקודת מבטו של בורא עולם, השבת היא היום השביעי; ואילו מנקודת מבטו של האדם, שנברא ביום שישי, השבת היא היום הראשון. המחלוקת היא מהי נקודת המבט שעלינו לאמץ – האלוהית או האנושית. הנה לנו אפוא תשובה פשוטה לשאלתנו על פרשיות השבת והמשכן. בחטיבה הראשונה, של הציווי על המשכן, נקודת המבט היא של המצווה, הקב"ה, ולכן מצוות השבת באה לאחר מצוות מלאכת המשכן. בחטיבה השנייה, של הביצוע, נקודת המבט אנושית – ולכן מצוות השבת, שהוא היום הראשון בשבוע וגם בהיסטוריה, באה לפני תיאור המלאכה.
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
347 - מטבע של אש?
348 - שבת, היום הראשון או האחרון?
349 - לימוד ממשתה פורים
טען עוד
אפשרות אחת היא פשוט לתת לדברים לקרות. אולם רוח התפיסה ההיסטורית של היהדות אינה נוחה מחביקת־ידיים כגון זו. הדרך האחרת היא, ככל הידוע לי, ייחודית ליהדות: לטעום מן הסוף כבר בהתחלה. זוהי משמעותה של השבת. שבת איננה סתם יום מנוחה. היא הטרמה של "קץ ההיסטוריה", של אחרית הימים. בשבת אנו משחזרים את ההרמוניה האבודה של גן עדן. בשבת איננו להוטים לעשות – אלא אנו שמחים להיות. ליום אחד, איננו רשאים לתמרן את העולם; במקום זאת, אנו שמחים בעולם שהרי הוא יצירת האמנות האלוהית העילאית.
שום אוטופיה לא התגשמה אי פעם (והרי זה פירוש המילה אוטופיה: "שום מקום") – אך יש אחת שעתידה להיות יוצאת דופן ולהתממש: העולם הבא. הסיבה לכך היא שאנו עושים חזרות לקראתו אחת לשבוע.
הנה לנו אם כן עומקה הסמלי של דרמת עשיית המשכן. במדבר, זמן רב לפני חציית הירדן והכניסה לארץ היעודה, אמר אלוהים לבני ישראל לבנות עולם בזעיר אנפין. עולם זה, המשכן, יהיה מקום של סדר דקדקני ומידות מדויקות – כי כזה הוא עולם הטבע הנברא, ובלעדי זאת לא היה מתקיים. בניית המשכן הייתה אב־טיפוס סמלי של בניית חברה. כשם שהמשכן הוא בית לשכינת ה', כך תהיה גם החברה הישראלית אם היא תמלא אחר דבר ה'. ייעודה העליון של חברה כזו הוא כינון הרמוניית קיום שאיננו חווים בחיי העמל והיומרה, העימות והתחרות שלנו.
ההרמוניה הזו עוד לא הגיעה לעולם המעשה שלנו, אך ה' רצה שנכיר את היעד הזה, שנדע לאן פנינו מועדות וכך לא נתעה במדבר הזמן. משום כך, בשלב הביצוע האנושי, השבת באה ראשונה, לפני בניית המשכן – אף על פי ששַבַּת־העולם, שַבּת־ההיסטוריה של אחרית הימים, תגיע אחרונה. ה' "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית": כבר בראשית מעשה מודיע לנו את סופו, כבר מראשית הימים מגיד לנו את אחריתם. וכך, עוד לפני שאנו בוראים את המיני־עולם שלנו, המשכן, אנו מתחילים ב"חזרות" למנוחה שתבוא אחרי מלאכת היצירה, לשלום העולמים שיחליף באחרית הימים את חיי היגע. לפני תחילת המסע אנחנו מציצים אל יעדו.
רק מי שיודעים לאן פניהם מועדות יגיעו ליעד, בין אם הם רצים אליו בין אם הם מזדחלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
