ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הגדה של פסח
המהר"ל חלק ב'
"ותבין עוד כי חמש מעלות הראשונות בעצמם ידוע שכל אחת יותר מן הקודמת, כי הראשונה היא היציאה בלבד (" הוציאנו "),וכן שעשה בהם שפטים שהוא יותר מעלה לישראל מאילו היו יוצאים בלא שפטים שעשה בהם. ועוד כי עשה באלהיהם שהוא יותר מהשפטים שעשה בהם והוא גנאי להם יותר. ועוד הרג בכוריהם והם נקראים 'ראשית אונם' וכבר התבאר למעלה כי המכה (שפוגעת) בדבר שהוא ראשית – היא יותר קשה מהכל.ועוד שנתן להם ממונם וזה דבר יותר מעלה ש(ב)כל מעלות הראשונות לא קנו ישראל דבר, אבל (כש)נתן להם ממונם – קנו ישראל ממון שלהם.
וחמש מעלות האמצעית כולם גם כן מה שישראל קנו מן המעלה שהיו מתעלים על הטבע וכל אחת יותר מהראשונה. כי קריעת הים הוא מעלה לישראל מה שלא היה בכל המכות במצרים, שהיה הים שהוא אחד ממציאות העולם נחרב ויבַש לא כמו שאר נסים שהיו במצרים,שהיו המכות בדברים פרטיים ממציאות העולם, אבל הים שהוא יסוד המים – אין זה פרטי ונחרב.[(ו)אע״ג ש(כן) הכה היאור בדם ובצפרדעים ו(את) הארץ בכנים – הפרש גדול יש: שעיקר המכה מה שהיו הכנים שולטים בארץ מצרים והמכה נקראת כנים לא הפסד הארץ כי אין זה חורבן והפסד נחשב לארץ. ומה שהוכה היאור – אין היאור נחשב כמו הים כי הים היא נחשב יסוד המים עליו אמר הכתוב"אשר לו הים והוא עשהו" וקיבל הים הפסד ונחרב הים]. לכך ביקוע המים הוא עניין יותר נפלא,שהיתה המכה בדבר שהוא עיקר העולם. לכך במצרים היה פועל באצבע בלבד, כי האצבע – מורה על פרטיים, ואצל הים היתה המכה ביד כמו שהתבאר לך הטעם, כי (הכוונה בפסוק) "בכל היד" – (היא ש)המכה כללית לא פרטית. וכן כל הדברים הנמשכים אחר זה – (הם) הוראה על מעלה זאת שישראל לא היו מסורים תחת טבעי העולם כלל.
וכן העבירנו בתוכו בחרבה , שהוא מעלה בפני עצמו: שאפשר שהיה נשאר קצת מים מן הים ולא היו בחרבה ולא היה בטל שֵם הים לגמרי, שהרי יש כאן ים עדיין. אבל (העובדה) שהיו עוברים בחרבה – הוא מדרגה בפני עצמו שבטַל שֵם הים. ושקע צרינו בתוכו , זהו תוספת מעלה. כי קריעת ים סוף אשר קרע להם הדברים הטבעיים ואלו שונאיהם של ישראל נטבעו בים כי דברים הטבעיים נבקעים ונפטרים ל(-בשביל) בני ישראל ו[בשביל] הצלתם, ולא עוד אלא פועלים לאבד אויביהם והנה הם פועלים דבר והפכו וזה יותר בלתי טבעי.ואחר כך העלה אותם מעלה אחרת וספק צרכם במדבר ארבעים שנה , כלומר מקום מדבר שהוא בלתי טבעי להיות לאדם שם צרכיו והקב"ה סיפק צרכיהם במדבר ארבעים שנה, שהראה בזה כי ישראל נוהג ענייניהם שלא על פי הטבע, אחר שסיפק צרכם ארבעים שנה כל כך זמן רב שתראה מזה כי הנהגתם לגמרי אינה טבעית.ואח״כהאכילם את המן שהואמזון אינו טבעי לגמרי וכמעט שהוא אינו גשמי כלל, שהוא היה נבלע באיברים והיה מובדל ומופרש מפחיתת החומר לגמרי"
חמש המעלות האמצעיות מבטאות כיצד הגיעו ישראל למדרגות מעל הטבע ולא היו תלויים בו. וגם שם, כל מעלה מוסיפה פן מסויים שלא היה בקודמתה. קריעת הים היא מכה שהכתה יסוד מאוד מרכזי בטבע ולכן ביטאה בצורה מאוד עוצמתית את ההתנהלות של ישראל שנמצאת מעל כל העולם הטבעי החומרי. [המכות שלפני כן – דם צפרדע וכנים, אף על פי שפגעו ביסודות העולם – עיקר המכה לא היתה מכוונת כלפיהם, אלא רק יצאה מהם, והיאור לא מבטא את עצם יסוד המים כמו שמתבטא ביתר שאת בים] וזו הכוונה שבמכות שבמצרים כתוב " אצבע אלוקים היא" ואילו על הים כתוב "וירא ישראל את היד הגדולה", כיון שמכה על היסוד מבטאת ביתר שאת את המציאות של ישראל שמעל כל היסודות והעולם הטבעי הרגיל. היובש הוא מעלה נוספת כי הים התבטל לגמרי. טביעת המצרים מבטאת מעלה עוד יותר, שהים לא רק פועל לטובת ישראל אלאגם פועל נגד אויביהם. ההִמַצְאוּת של ישראל במדבר מבטאת עוד יותר את מעלתם של ישראל מעל הטבע, כי זה מקום שהאדם לא יכול לחיות בו והם חיו בו זמן רב. ומעלה על גבי דרגה זו היא ה'מן', שהוא עצמו לא טבעי (מעבר לעצם העובדה שהיה להם אוכל).
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
