ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
אתמול ראינו שלכאורה מדברי הרמב"ם נראה שתקופתנו אינה מוגדרת 'אתחלתא דגאולה'. על הבנה זו ברמב"ם ישנם שני קשיים:
ראשית, הגמרא מביאה ויכוח בין שני חכמים: ר' אליעזר ור' יהושע – שני תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר עוד ראו את הבית השני בבניינו. הוויכוח שלהם נסוב על השאלה הבאה: האם הגאולה העתידה תלויה בתשובתם של ישראל או לא? דהיינו, האם הקב"ה יגאל את ישראל רק אם הם יעשו תשובה או שגם אם לא יעשו תשובה יגאלו? ובלשון הגמרא:
"רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה – אין נגאלין? אלא, הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. תניא אידך: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, שנאמר 'שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם'. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר 'חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו'.'חנם נמכרתם' –בעבודה זרה, 'ולא בכסף תגאלו' – לא בתשובה ומעשים טובים".
(סנהדרין צז ע"ב)
ר' יהושע מוכיח שאין ישראל נגאלים בגלל חזרה בתשובה או בגלל מעשים טובים. לעומתו ר' אליעזר מצריך חזרה בתשובה.
למחלוקת זו ישנה השלכה לימינו. האם אפשר לקרוא לתקופתנו התחלת הגאולה או שמכיוון שעדיין עם ישראל לא שב בתשובה, זו אינה הגאולה? כמו מי נפסקה ההלכה?
אנו יודעים שבמחלוקות בין ר' אליעזר לר' יהושע הלכה בדרך כלל כמו ר' יהושע. הסיבה לכך היא שר' אליעזר היה מבית שמאי ור' יהושע היה מבית הלל, וידוע שבמחלוקת בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל. נוסף על כך, כאן מוכח מהמשך דברי הגמרא שהלכה כמו ר' יהושע. הגמרא מסיימת את הדיון ביניהם במילים הבאות: 'ושתק רבי אליעזר'. ר' אליעזר לא ענה להוכחה האחרונה של ר' יהושע. שתיקתו זו מעידה שהוא הודה לדברי ר' יהושע, שגאולה אינה תלויה בתשובה.
ראינו שקיימת סוגיה בגמרא שההכרעה המפורשת בה היא שהגאולה איננה תלויה בתשובה. אם כן איך הרמב"ם פסק שהגאולה תלויה בתשובה, ובלא התשובה לא תיתכן הגאולה?
שנית, ישנה סתירה לדברי הרמב"ם האלה מדבריו במקום אחר! הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם כותב כך:
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בִּדְקה וילחם מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בודאי".
(הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ד)
הרמב"ם מונה את תפקידיו של המשיח. אחד מתפקידיו הוא לכוף את עם ישראל ללכת בדרך התורה. אם מלך המשיח צריך לעשות זאת משמע שביאתו קודמת לתשובה השלמה של עם ישראל ואינה מותנת בתשובתם המלאה! מחר נראה איך אפשר לתרץ את דברי הרמב"ם שראינו אתמול.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך מתכוננים לקבלת התורה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מי פה עבריין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
