ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
אתמול ראינו שלכאורה מדברי הרמב"ם נראה שתקופתנו אינה מוגדרת 'אתחלתא דגאולה'. על הבנה זו ברמב"ם ישנם שני קשיים:
ראשית, הגמרא מביאה ויכוח בין שני חכמים: ר' אליעזר ור' יהושע – שני תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר עוד ראו את הבית השני בבניינו. הוויכוח שלהם נסוב על השאלה הבאה: האם הגאולה העתידה תלויה בתשובתם של ישראל או לא? דהיינו, האם הקב"ה יגאל את ישראל רק אם הם יעשו תשובה או שגם אם לא יעשו תשובה יגאלו? ובלשון הגמרא:
"רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה – אין נגאלין? אלא, הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. תניא אידך: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, שנאמר 'שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם'. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר 'חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו'.'חנם נמכרתם' –בעבודה זרה, 'ולא בכסף תגאלו' – לא בתשובה ומעשים טובים".
(סנהדרין צז ע"ב)
ר' יהושע מוכיח שאין ישראל נגאלים בגלל חזרה בתשובה או בגלל מעשים טובים. לעומתו ר' אליעזר מצריך חזרה בתשובה.
למחלוקת זו ישנה השלכה לימינו. האם אפשר לקרוא לתקופתנו התחלת הגאולה או שמכיוון שעדיין עם ישראל לא שב בתשובה, זו אינה הגאולה? כמו מי נפסקה ההלכה?
אנו יודעים שבמחלוקות בין ר' אליעזר לר' יהושע הלכה בדרך כלל כמו ר' יהושע. הסיבה לכך היא שר' אליעזר היה מבית שמאי ור' יהושע היה מבית הלל, וידוע שבמחלוקת בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל. נוסף על כך, כאן מוכח מהמשך דברי הגמרא שהלכה כמו ר' יהושע. הגמרא מסיימת את הדיון ביניהם במילים הבאות: 'ושתק רבי אליעזר'. ר' אליעזר לא ענה להוכחה האחרונה של ר' יהושע. שתיקתו זו מעידה שהוא הודה לדברי ר' יהושע, שגאולה אינה תלויה בתשובה.
ראינו שקיימת סוגיה בגמרא שההכרעה המפורשת בה היא שהגאולה איננה תלויה בתשובה. אם כן איך הרמב"ם פסק שהגאולה תלויה בתשובה, ובלא התשובה לא תיתכן הגאולה?
שנית, ישנה סתירה לדברי הרמב"ם האלה מדבריו במקום אחר! הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם כותב כך:
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בִּדְקה וילחם מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בודאי".
(הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ד)
הרמב"ם מונה את תפקידיו של המשיח. אחד מתפקידיו הוא לכוף את עם ישראל ללכת בדרך התורה. אם מלך המשיח צריך לעשות זאת משמע שביאתו קודמת לתשובה השלמה של עם ישראל ואינה מותנת בתשובתם המלאה! מחר נראה איך אפשר לתרץ את דברי הרמב"ם שראינו אתמול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
