ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יום ירושלים חלק ב'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה מועדי חודש איר Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ה אייר תשע"ז

יום ירושלים חלק ב'

כ"ה אייר תשע"ז



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

סוף ספר הכוזרי מתאר שהחבר רוצה לעלות לארץ ישראל. בעקבות כך מתפתח דיון אודות המעלה של ארץ ישראל אפילו בזמן חורבנה, וחשיבות הגעגועים לארץ ישראל:

"אמר החבר: זה אמת (-מה שאמר מלך כוזר לפני כן, שהכוונה שבלב מספיקה לבדה) – אם נבצר מאדם המעשה, אבל האדם (עצמו) חפשי לגבי תוחלתו ומעשהו (-חפשי בנושא מה לרצות וחפשי בנושא איך לפעול), ולפיכך הוא נאשם אם איננו מביא השכר הגלוי אל המעשה הגלוי (-אפשר להאשים את האדם אם רוצה להגיע לשכר המעשי השלם אם לא עושה את המעשה בפועל ובשלמות) ... ואם היה המעשה ללא כוונה או הכוונה ללא מעשה – תאכזב ההשתדלות, אלא אם כן אי אפשר שאז הכנת הלב וההתנצלות על המעשה מועילה קצת תועלת, כהתנצלותנו בתפלתנו "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" (מתוך תפילת שלוש רגלים, והמשך התפילה שם – "ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות... בבית הגדול והקדוש") ומה שדומה לזה.
ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – יש שכר וחיזוק העדן המיוחל כמו שאמר "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". רצותו לומר שירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו ישראל אליה תכלית הכֹּסף עד שיחֹנו אבניה ועפרה".
(ספר הכוזרי מאמר חמישי, כז)

ר' יהודה הלוי מסביר שמעשה הוא שלם רק כשיש בו את שני החלקים: גם הכוונה וגם המעשה. אם המעשה בא ללא כוונה – הוא חסר במהותו כי חסר עצם העניין. אם קיימת רק כוונה ללא מעשה – סימן שלא באמת קיימת כוונה כי אם היתה הכוונה היה גם מעשה, שהרי הדבר תלוי באדם בלבד.
עלולים להיות מקרים חריגים שבהם אין אפשרות לקיים את המעשה ואז הכוונה יכולה להיות אמתית גם אם המעשה לא קיים, ויש ערך חלקי ל'הצטדקות' על אי עשייתן (לדוגמא, במוסף של שלושת הרגלים "ומפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות...").
ומכאן עובר החבר לדבר על ירושלים: כשיתעוררו עַם ישראל לאהוב את מקום הקודש, זה מה שיביא את התכלית של גאולת ירושלים בשלמותה עם כל גדלותה הן מצד קדושתה והן מחשיבותה הלאומית, האנושית והעולמית. זה מה שאומר דוד המלך בפסוק: מתי " אתה תקום תרחם ציון "?, איך יודעים שעכשיו " בא עת לחננה , ו" בא מועד "? – כאשר " רצו עבדיך " אפילו את החלקים הכי גשמיים ונמוכים שקשורים לירושלים, אבניה ועפרה .
כלומר, ר' יהודה הלוי מסביר שבניין ירושלים תלוי ברצון של עם ישראל. אם הרצון יהיה חזק לחזור למצב הזה – תיבנה ירושלים, אך כל עוד לא יהיה רצון – זה לא יקרה. ממילא מתברר לנו שחובה עלינו לרצות לחזור למצב הקִירבה הזה, של קשר אמיתי ושלם ביננו לבין אבינו שבשמים. מתוך לימוד והבנה על תפקידנו, מקומנו וחובתנו להביא גאולה לעולם כולו. עלינו לעבוד עבודה על הלב, על הרצון, לרצות את בניין בית המקדש , להבין את משמעות עבודותיו הרבות, את המשמעות שיש לעצם המציאות של מקדש בנוי בירושלים, לאהוב את ירושלים, הגשמית(!). על ידי המחשה, על ידי דיבור, על ידי כוונה בתפילות (בעמידה, בברכת "ולירושלים עירך", "ותחזנה עינינו", "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה...", בברכת המזון "רחם נא", ב'על המחיה' "על ציון... ועל מזבחך"!) –."להעיר לבם" בכל דרך אפשרית.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il