ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
"אמר החבר: זה אמת (-מה שאמר מלך כוזר לפני כן, שהכוונה שבלב מספיקה לבדה) – אם נבצר מאדם המעשה, אבל האדם (עצמו) חפשי לגבי תוחלתו ומעשהו (-חפשי בנושא מה לרצות וחפשי בנושא איך לפעול), ולפיכך הוא נאשם אם איננו מביא השכר הגלוי אל המעשה הגלוי (-אפשר להאשים את האדם אם רוצה להגיע לשכר המעשי השלם אם לא עושה את המעשה בפועל ובשלמות) ... ואם היה המעשה ללא כוונה או הכוונה ללא מעשה – תאכזב ההשתדלות, אלא אם כן אי אפשר שאז הכנת הלב וההתנצלות על המעשה מועילה קצת תועלת, כהתנצלותנו בתפלתנו "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" (מתוך תפילת שלוש רגלים, והמשך התפילה שם – "ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות... בבית הגדול והקדוש") ומה שדומה לזה.
ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – יש שכר וחיזוק העדן המיוחל כמו שאמר "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". רצותו לומר שירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו ישראל אליה תכלית הכֹּסף עד שיחֹנו אבניה ועפרה".
(ספר הכוזרי מאמר חמישי, כז)
ר' יהודה הלוי מסביר שמעשה הוא שלם רק כשיש בו את שני החלקים: גם הכוונה וגם המעשה. אם המעשה בא ללא כוונה – הוא חסר במהותו כי חסר עצם העניין. אם קיימת רק כוונה ללא מעשה – סימן שלא באמת קיימת כוונה כי אם היתה הכוונה היה גם מעשה, שהרי הדבר תלוי באדם בלבד.
עלולים להיות מקרים חריגים שבהם אין אפשרות לקיים את המעשה ואז הכוונה יכולה להיות אמתית גם אם המעשה לא קיים, ויש ערך חלקי ל'הצטדקות' על אי עשייתן (לדוגמא, במוסף של שלושת הרגלים "ומפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות...").
ומכאן עובר החבר לדבר על ירושלים: כשיתעוררו עַם ישראל לאהוב את מקום הקודש, זה מה שיביא את התכלית של גאולת ירושלים בשלמותה עם כל גדלותה הן מצד קדושתה והן מחשיבותה הלאומית, האנושית והעולמית. זה מה שאומר דוד המלך בפסוק: מתי " אתה תקום תרחם ציון "?, איך יודעים שעכשיו " בא עת לחננה , ו" בא מועד "? – כאשר " רצו עבדיך " אפילו את החלקים הכי גשמיים ונמוכים שקשורים לירושלים, אבניה ועפרה .
כלומר, ר' יהודה הלוי מסביר שבניין ירושלים תלוי ברצון של עם ישראל. אם הרצון יהיה חזק לחזור למצב הזה – תיבנה ירושלים, אך כל עוד לא יהיה רצון – זה לא יקרה. ממילא מתברר לנו שחובה עלינו לרצות לחזור למצב הקִירבה הזה, של קשר אמיתי ושלם ביננו לבין אבינו שבשמים. מתוך לימוד והבנה על תפקידנו, מקומנו וחובתנו להביא גאולה לעולם כולו. עלינו לעבוד עבודה על הלב, על הרצון, לרצות את בניין בית המקדש , להבין את משמעות עבודותיו הרבות, את המשמעות שיש לעצם המציאות של מקדש בנוי בירושלים, לאהוב את ירושלים, הגשמית(!). על ידי המחשה, על ידי דיבור, על ידי כוונה בתפילות (בעמידה, בברכת "ולירושלים עירך", "ותחזנה עינינו", "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה...", בברכת המזון "רחם נא", ב'על המחיה' "על ציון... ועל מזבחך"!) –."להעיר לבם" בכל דרך אפשרית.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














