ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
[דברי הימים א, כט, יא]
את הפסוק הזה דורשת הגמרא במסכת ברכות:
"...במתניתא תנא (בברייתא שנו) משמיה (בשם) דרבי עקיבא: לך ה' הגדלה - זו קריעת ים סוף, והגבורה - זו מכת בכורות, והתפארת - זו מתן תורה, והנצח - זו ירושלים, וההוד - זו בית המקדש"
[תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א]
הפסוק משבח את הקב"ה ומתאר את כוחותיו ואת מלכותו העליונה. רבי עקיבא מוסיף ומבאר איך אותם כוחות של הקב"ה מתגלים בעולם. לדוגמה, גדלות ה' הופיעה במלוא עוצמתה בקריעת ים סוף, וגבורת ה' התגלתה במכת בכורות, כאשר הקב"ה עבר בארץ מצרים והכה כל בכור.
רבי עקיבא מסביר שנצחיות הקב"ה באה לידי ביטוי בעולם דווקא בירושלים, "והנצח זו ירושלים".
מה הכוונה שירושלים היא הנצח?
המהר"ל מפראג בביאורו לגמרא זו כותב "נקרא ירושלים נצח בעבור שהיא לנחלה נצחית" [מהר"ל מפראג הקדמה שלישית לגבורות ה']
הקב"ה התגלה בהרבה מקומות, הוא התגלה בחרן לאברהם, ובסנה למשה. כל המקומות האלו היו זמניים. ההופעה הנצחית של הקב"ה היא ירושלים. קדושת ירושלים היא תמידית ולא תתחלף כי שם השכינה שרויה תמיד. שם המרכז הקיומי והרוחני של עם ישראל, ובתוכם שרויה השכינה בתמידות.
מצודת ציון על הפסוק מסביר הסבר נוסף: "והנצח – מלשון ניצחון".
נצח הוא מלשון ניצחון. לאורך הדרך שעם ישראל נדרש לצעוד בה ישנם קשיים ובעיות. הנצח מצליח להתגבר ולנצח את כל המכשולים מכיון שהוא תמידי ונצחי. הנצח מנצח.
הרב קוק מפרש את הקשר בין ירושלים לנצחיות:
"והנצח זו ירושלים – תכונת עמדתם של ישראל היא מושלמת בהיותה ממולאה בעֹז מלכות... המלוכה, העֹז הלאומי, מקושר עם ירושלים ששם ישבו כסאות לבית דוד. החוסן הלאומי הישראלי פגש בדרכו מכשולים רבים, ועוד הוא עלול לפגוש, ואת כולם ינצח בעֹז ד' ויעמוד לנצח..."
[עין איה ברכות ב ע"מ 282]
ירושלים בירת ישראל מסמלת את מלכות ישראל, העיר בה בחר דוד למלכותו. עם ישראל הוא עם הנצח. למרות כל הקשיים הוא עומד בכל הניסיונות ומנצח את הכל. הסיבה לכך נעוצה באותה קדושה שטמונה בעם ישראל, ומתגלה בשיא עוצמתה בירושלים: הקב"ה שורה בעם ישראל, מחיה אותו ומביא אותו אל שלמותו וייעודו.
ירושלים מייצגת את הקדושה הנצחית, אותה קדושה שמביאה לניצחון על המעכבים ולהשלמת הייעודים הגדולים של עם ישראל בארצו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
