ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
"וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה, שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש".
ספירת העומר מחברת את פסח לשבועות. מחברת בין היציאה הפיזית ממצרים, לבין קבלת התורה.
הרמב"ם (מורה נבוכים, ג' מ"ג) מוסיף שספירת העומר מראה על צפייה לקראת מתן תורה.
ר' יוסף בכור שור (ויקרא כ"ג, טז) מסביר באופן זה, ומוסיף משל. משל לעבד בבית הכלא, שהבטיח לו המלך שיוציאו מהכלא ואחר חמישים יום יתן לו את בִיתו. לא האמין העבד. לאחר שהוציאו, התחיל לספור חמישים יום, כי אמר: כיוון שקיים המלך הבטחתו הראשונה והוציאנו מן הכלא, בודאי יקיים הבטחתו השנייה וייתן לי את ביתו. כך בספירת העומר. עם ישראל לא האמין שיצא ממצרים. לאחר שיצאו אמרו: אם התקיים בנו שיצאנו, בודאי יתקיים בנו גם שנקבל את התורה, ולכן התחילו לספור.
בזוהר בפרשתנו (אמור, אות קס"ו) ניתן לראות גישה אחרת. הזוהר אומר, שמי שאינו סופר ספירת העומר אינו טהור ואינו כדאי שיהיה לו חלק בתורה. ומי שמגיע לשבועות כשהוא 'טהור' והחשבון לא נאבד ממנו, כשמגיע הלילה ההוא (ליל שבועות) צריך לעסוק בתורה ולהתחבר בה, ולשמור טהרתה העליונה הבאה עליו בלילה ההוא, ועל ידי כך יטהר.
החידוש בזוהר: ספירת העומר איננה רק צפייה, אלא הכנה. הכנה לקראת מתן תורה. הזוהר משתמש כאן בביטוי "טהור" המזכיר לנו את ספירת הזבה, שגם היא סופרת לטהרתה.
כאשר אדם עושה דבר משמעותי בחייו, הוא מתכונן. אדם מתכונן לקראת חתונה, אדם מתכונן לקראת מסיבה משפחתית מיוחדת וכדומה. ההכנה יש לה שתי מטרות: האחת, לדעת מה צריך לעשות באותו אירוע (הכנות טכניות לחתונה). השניה, להתכונן נפשית לאירוע. להביא את עצמנו ממצב רגיל, למצב מרומם ומיוחד.
הכנה זו מוצאים אנו במקומות רבים. כך התכונן עם ישראל למתן תורה, לקראת ההתגלות האלקית למרגלות הר סיני (שמות י"ט, י-יא):
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם: וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.
כך התכונן הכהן הגדול טרם כניסתנו לעבודת יום הכיפורים "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין" (יומא א', א) וכך אנו מתכוננים לקראת "יום החמישים", לקראת חג השבועות ומתן תורה.
נמצאנו למדים שימי ספירת העומר מחברים בין פסח לשבועות ומחברים בין היציאה הגשמית לעלייה הרוחנית. חיבור זה מראה גם על צפייה לקראת מתן תורה, אך יש בו גם הכנה שאמורה להביא אותנו שלמים יותר וטהורים יותר, לקראת קבלת התורה בחג השבועות בע"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
