ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
"וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה, שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש".
ספירת העומר מחברת את פסח לשבועות. מחברת בין היציאה הפיזית ממצרים, לבין קבלת התורה.
הרמב"ם (מורה נבוכים, ג' מ"ג) מוסיף שספירת העומר מראה על צפייה לקראת מתן תורה.
ר' יוסף בכור שור (ויקרא כ"ג, טז) מסביר באופן זה, ומוסיף משל. משל לעבד בבית הכלא, שהבטיח לו המלך שיוציאו מהכלא ואחר חמישים יום יתן לו את בִיתו. לא האמין העבד. לאחר שהוציאו, התחיל לספור חמישים יום, כי אמר: כיוון שקיים המלך הבטחתו הראשונה והוציאנו מן הכלא, בודאי יקיים הבטחתו השנייה וייתן לי את ביתו. כך בספירת העומר. עם ישראל לא האמין שיצא ממצרים. לאחר שיצאו אמרו: אם התקיים בנו שיצאנו, בודאי יתקיים בנו גם שנקבל את התורה, ולכן התחילו לספור.
בזוהר בפרשתנו (אמור, אות קס"ו) ניתן לראות גישה אחרת. הזוהר אומר, שמי שאינו סופר ספירת העומר אינו טהור ואינו כדאי שיהיה לו חלק בתורה. ומי שמגיע לשבועות כשהוא 'טהור' והחשבון לא נאבד ממנו, כשמגיע הלילה ההוא (ליל שבועות) צריך לעסוק בתורה ולהתחבר בה, ולשמור טהרתה העליונה הבאה עליו בלילה ההוא, ועל ידי כך יטהר.
החידוש בזוהר: ספירת העומר איננה רק צפייה, אלא הכנה. הכנה לקראת מתן תורה. הזוהר משתמש כאן בביטוי "טהור" המזכיר לנו את ספירת הזבה, שגם היא סופרת לטהרתה.
כאשר אדם עושה דבר משמעותי בחייו, הוא מתכונן. אדם מתכונן לקראת חתונה, אדם מתכונן לקראת מסיבה משפחתית מיוחדת וכדומה. ההכנה יש לה שתי מטרות: האחת, לדעת מה צריך לעשות באותו אירוע (הכנות טכניות לחתונה). השניה, להתכונן נפשית לאירוע. להביא את עצמנו ממצב רגיל, למצב מרומם ומיוחד.
הכנה זו מוצאים אנו במקומות רבים. כך התכונן עם ישראל למתן תורה, לקראת ההתגלות האלקית למרגלות הר סיני (שמות י"ט, י-יא):
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם: וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.
כך התכונן הכהן הגדול טרם כניסתנו לעבודת יום הכיפורים "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין" (יומא א', א) וכך אנו מתכוננים לקראת "יום החמישים", לקראת חג השבועות ומתן תורה.
נמצאנו למדים שימי ספירת העומר מחברים בין פסח לשבועות ומחברים בין היציאה הגשמית לעלייה הרוחנית. חיבור זה מראה גם על צפייה לקראת מתן תורה, אך יש בו גם הכנה שאמורה להביא אותנו שלמים יותר וטהורים יותר, לקראת קבלת התורה בחג השבועות בע"ה.
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
