ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
מנקודת מבטו, כפי שאנו יכולים להבין מתוך דבריו, בכתב ובעל פה, אנו מבחינים בשיטה ומשנה סדורה. החידוש העיקרי של הרב היה בהחלטה לראות את ההתישבות החדשה בארץ כערך לאומי שיש לו תוכן דתי וממילא יש לכך גם השפעה מעשית משתי בחינות.
הבחינה האחת היא איך יש להתייחס לחלוצים אשר אינם שומרי מצוות, אבל עוסקים במצווה הגדולה והחשובה של יישוב הארץ שעצם קיומה מוכיח את השתייכותם האמיתית ואמונתם החזקה, אחרת אי אפשר להבין את מסירות הנפש שהיתה להם לבניין הארץ שעוררה התפעלות גדולה גם אצל כל הרבנים חברי המשלחת.
הבחינה השניה היא איך דנים בשאלות הלכתיות המתעוררות אצל המתיישבים שלא היו מוכרות בגלות, ואילו עכשיו הן נוגעות ביכולת הקיום של הישובים. כאן בחר הרב לפעול לפי הכלל הקובע ש"כח דהיתרא עדיף" ועל פי זה קבע והדריך איך לנהוג לקולא במסגרת ההלכה בנושא של השמיטה ופעמים גם בהלכות שבת.
כל מי שהכיר את תשובותיו ההלכתיות של הרב, יודע עד כמה היה לו קשה לפסוק לקולא ועד כמה התלבט בכל הצדדים ההלכתיים בטרם הורה את הוראותיו, אבל מתוך שהחשיב כל כך את הנעשה בתחיה הלאומית המתחדשת, התייחס למצוקותיה כמצוקות של אשה עגונה שהכל יודעים שצריך לחפש ולמצוא את הדרכים להתירה. ולולא דרכו זו של הרב היתה אולי גוברת הדעה שמנגד, המעדיפה את החומרה גם במחיר של עזיבת הישובים ח"ו.
הרב כיהן כרבה של ארץ ישראל במובן הגדול והכללי של המילה, הוא הזדהה עם כל העוסקים בבנין הארץ והבין שהזדהות זו אינה יכולה להיות רק תיאורטית, ולכן עשה את כל המאמצים לתת לה ביטוי מעשי שהגיע לשיאו במסע המושבות.
על כן יש לשבח את הצוות המוביל של "בית הרב" שהעלה את מסע המושבות על סדר היום הציבורי, מתוך הנחה שגם היום יש להמשיך באותה דרך נפלאה וייחודית של מרן הרב קוק זצ"ל.
והיום אי אפשר להסתפק רק בהליכה בעקבותיו באותן מושבות וקיבוצים אלא צריך למצוא דרכים לקשר חיובי כזה עם רבבות אלפי ישראל החיים במדינה היהודית שהוקמה בסיעתא דשמיא מכוחם של אותם מתיישבים וחלוצים ראשונים.
מטרה זו היא בת השגה אם בונים את הכלים המתאימים לתקופה , ונראה לי שהדרך הטובה ביותר היא ע"י בחירה של רבנות ראשית בעלת אוריינטציה ממלכתית, ציונית באופן מעשי, מאמינה בצדקת הדרך ובעלת סמכות הלכתית משמעותית. זו צריכה ויכולה למצוא את הדרכים ההלכתיות המביאות בחשבון את בעיות הדור מתוך הזדהות חיובית עם צרכי הציבור. רבנות שתדע למצוא מסילות לליבותיהם של כל בני העם כדי שיחושו וירגישו כי אכן יש הנהגה של ממש אשר מצליחה להציג את המכנה המשותף והאמיתי של כולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
