בית המדרש

  • מדורים
  • מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אודליה נחמה בת מיכל

גליון מס' 171

על מסע המושבות אז והיום

undefined

הרב אריה שטרן

כסלו תשע"ד
2 דק' קריאה
מעניין מאוד לקרוא את התשובות של בני המושבות והקיבוצים כשנתבקשו לתאר את התרשמותם של בני המקום ממסע המושבות, ולא מפתיעה העובדה שמרן הרב זצ"ל הוא שהטביע את החותם החזק עליהם. אולם חובה מוטלת עלינו להוסיף דברי הסבר להדרכותיו של הרב.
מנקודת מבטו, כפי שאנו יכולים להבין מתוך דבריו, בכתב ובעל פה, אנו מבחינים בשיטה ומשנה סדורה. החידוש העיקרי של הרב היה בהחלטה לראות את ההתישבות החדשה בארץ כערך לאומי שיש לו תוכן דתי וממילא יש לכך גם השפעה מעשית משתי בחינות.
הבחינה האחת היא איך יש להתייחס לחלוצים אשר אינם שומרי מצוות, אבל עוסקים במצווה הגדולה והחשובה של יישוב הארץ שעצם קיומה מוכיח את השתייכותם האמיתית ואמונתם החזקה, אחרת אי אפשר להבין את מסירות הנפש שהיתה להם לבניין הארץ שעוררה התפעלות גדולה גם אצל כל הרבנים חברי המשלחת.
הבחינה השניה היא איך דנים בשאלות הלכתיות המתעוררות אצל המתיישבים שלא היו מוכרות בגלות, ואילו עכשיו הן נוגעות ביכולת הקיום של הישובים. כאן בחר הרב לפעול לפי הכלל הקובע ש"כח דהיתרא עדיף" ועל פי זה קבע והדריך איך לנהוג לקולא במסגרת ההלכה בנושא של השמיטה ופעמים גם בהלכות שבת.
כל מי שהכיר את תשובותיו ההלכתיות של הרב, יודע עד כמה היה לו קשה לפסוק לקולא ועד כמה התלבט בכל הצדדים ההלכתיים בטרם הורה את הוראותיו, אבל מתוך שהחשיב כל כך את הנעשה בתחיה הלאומית המתחדשת, התייחס למצוקותיה כמצוקות של אשה עגונה שהכל יודעים שצריך לחפש ולמצוא את הדרכים להתירה. ולולא דרכו זו של הרב היתה אולי גוברת הדעה שמנגד, המעדיפה את החומרה גם במחיר של עזיבת הישובים ח"ו.
הרב כיהן כרבה של ארץ ישראל במובן הגדול והכללי של המילה, הוא הזדהה עם כל העוסקים בבנין הארץ והבין שהזדהות זו אינה יכולה להיות רק תיאורטית, ולכן עשה את כל המאמצים לתת לה ביטוי מעשי שהגיע לשיאו במסע המושבות.
על כן יש לשבח את הצוות המוביל של "בית הרב" שהעלה את מסע המושבות על סדר היום הציבורי, מתוך הנחה שגם היום יש להמשיך באותה דרך נפלאה וייחודית של מרן הרב קוק זצ"ל.
והיום אי אפשר להסתפק רק בהליכה בעקבותיו באותן מושבות וקיבוצים אלא צריך למצוא דרכים לקשר חיובי כזה עם רבבות אלפי ישראל החיים במדינה היהודית שהוקמה בסיעתא דשמיא מכוחם של אותם מתיישבים וחלוצים ראשונים.
מטרה זו היא בת השגה אם בונים את הכלים המתאימים לתקופה , ונראה לי שהדרך הטובה ביותר היא ע"י בחירה של רבנות ראשית בעלת אוריינטציה ממלכתית, ציונית באופן מעשי, מאמינה בצדקת הדרך ובעלת סמכות הלכתית משמעותית. זו צריכה ויכולה למצוא את הדרכים ההלכתיות המביאות בחשבון את בעיות הדור מתוך הזדהות חיובית עם צרכי הציבור. רבנות שתדע למצוא מסילות לליבותיהם של כל בני העם כדי שיחושו וירגישו כי אכן יש הנהגה של ממש אשר מצליחה להציג את המכנה המשותף והאמיתי של כולם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il