ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
חשוב כמובן לזכור ולהודות לה' על החסד הגדול שעשה עמנו במלחמת ששת הימים. זו הייתה מלחמת בזק שבה קרה מה שפשוט קשה להאמין שהוא אפשרי. להתגבר במשך שבוע אחד על צבאותיהן של שלוש מדינות: מצרים, ירדן וסוריה. בהחלט אפשר לומר שהיה זה אות משמיים שכביכול אומר לנו: עלו ורשו את הארץ. זה גם הניסיון שבו נבחן דורנו, אם אנו יודעים ומסוגלים להחזיק את הארץ בידינו בדרך הנכונה והראויה.
שיא המלחמה היה כמובן ביום כ"ח באייר, בו זכינו שירושלים תחזור להיות כולה בידינו כולל מקום המקדש. זו מדרגה חדשה אשר מביאה לשמחה מצד אחד, אך גם מחייבת אותנו בעשייה ראויה ובהתנהגות נאותה.
שגור על לשוננו הביטוי של הפייטן אשר כינה את העיר ירושלים בשם "מקדש מלך עיר מלוכה", דהיינו שילוב של קדושה ומלכות, והרי ברור לנו שאין טעם למלכות בלי הקדושה ואין לקדושה מקום בלי המלכות.
כבר בשמה של ירושלים נמצא שורש המילה שלמות, וזו ניתנת להשגה רק על ידי המימוש של שני היסודות גם יחד, קדושה ומלכות. כאשר מתקיים השילוב הנפלא הזה, ירושלים מקרינה מן האווירה הזאת לכל העם, בכל הארץ. מכאן, מירושלים, אפשר לראות איך הכול מרומם ומקודש. משל למי שעומד על ההר ורואה את כל אשר מתחתיו. כך אמר הנביא ישעיהו שעמד בבית המקדש ואמר: "מלוא כל הארץ כבודו". כלומר, דווקא מן המקום המקודש אפשר לראות איך הקדושה מקרינה את אורה על כל הארץ.
בירושלמי במסכת חגיגה דורשים את הפסוק: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" ואומרים שירושלים הכול חברים אצלה. אמנם מלכתחילה מכוונים הדברים שם להלכות טומאה וטהרה, וזו משמעות המילה "חברים". אולם נראה שיש לדברים גם משמעות כללית והיא שירושלים במהותה יכולה להביא לאחדות אמיתית.
מכאן אנו לומדים על כוחה הגדול של ירושלים שאינו בבחינת "ירושלמיות" במובן הצר של המילה. כוחה של ירושלים הוא במובן הרחב של הכרה בערכה וחשיבותה לכל העם בכל הארץ. לכן נאמר גם על ירושלים שהיא עיר שלא נתחלקה לשבטים.
אחד הנושאים המלווים אותי מאז ומתמיד כשאני נדרש לנושא ירושלים, הוא המתח שבוודאי כולם חשים בין הסגולה הטבעית של העיר ובין המעשה הנדרש מאיתנו בהתייחס לסגולה זו. בתהילים נאמר: "שאלו שלום ירושלים". נראה שהפסוק בא ללמד אותנו שיש לחקור ולשאול בעניינה של ירושלים, דהיינו ללמוד ולעשות.
מעניין הדבר שאפילו בקשר למצווה של בניין בית המקדש יש דעות שונות. מצד אחר מוכרת הדעה שבית המקדש עתיד להיבנות בידי שמיים. אולם מצד שני ישנן דעות רבות אחרות לפיהן המצווה ממשיכה להיות מוטלת עלינו, וגם בזמן הזה יש לקיימה אפילו לפני בואו של משיח בן דוד. על כן עלינו להעמיק בלימוד המעשי הקשור לקיומה של מצווה מיוחדת זו.
לפיכך, כשאנו מדברים על עשייה בירושלים, אין הכוונה רק לעשייה של בנייה, שגם היא כמובן חשובה ביותר. העשייה בירושלים חייבת להיות קשורה לדברים שבקדושה ולגיבוש חברתי, שמבוסס על ערכים חיוביים מכל הבחינות. בהקשר זה כדאי להתבונן בהלכה אחת שמקורה בתלמוד הירושלמי, לפיה אם שליח הציבור טועה בברכת "בונה ירושלים" מיד מסלקים אותו. לכאורה יש כאן קושיה: מדוע לא די בתיקון שמתקנים אותו כמו בשאר הברכות חוץ מברכת המינים? האם יש בכלל חשש שיש מישהו שאינו חפץ לראות בבניין ירושלים? צריך לומר שבמקרה זה החשש הוא ששליח הציבור מתכוון רק לבניינה הפיזי של ירושלים ואינו מתכוון להשראת השכינה בה, לכן אמרו שמסלקים אותו מיד.
נמצא אפוא, שאי אפשר רק לנוח על זרי הדפנה, ליהנות מן הדברים שזכינו להם ולחכות שמעכשיו הכול ייפול מן השמיים. אנו מצווים לתת תוכן של קדושה לחיים בירושלים וממנה לכל המדינה, וזה עיקר עניינו של יום ירושלים.
ירושלים היא "פלטרין של מלך", ובהיותה כזו מותר לצפות להתחשבות באופייה המיוחד. אופי זה צריך לבוא לידי ביטוי בפרהסיה שיש בה שמירת שבת וצניעות. לשם כך צריך להשקיע מאמצים חינוכיים שיבואו מתוך מכנה משותף של הבנה והזדהות. מאמצים אלו צריכים להקיף את כל מערכות החיים ואת כל חלקי האוכלוסייה כי רב בהם המשותף על המפריד. פרט לכך יש לחתור לחיזוק משמעותי של לימודי ירושלים כמקצוע יסודי במערכת החינוך, בתלמודי התורה ובבתי הספר. כך יחוש כל תלמיד בשייכות שיש לכל ישראל עם עיר הבירה הנצחית.
כבר הזכרתי שהעיר ירושלים "הכול חברים אצלה". הלימוד על ירושלים יחזק את הקשר והחיבה לעיר, עד שאכן כולם יהיו חברים אצלה. אין לי אלא לסיים בהמשך של מה שנאמר באותו מזמור בתהילים: "למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך, למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
