ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
חשוב כמובן לזכור ולהודות לה' על החסד הגדול שעשה עמנו במלחמת ששת הימים. זו הייתה מלחמת בזק שבה קרה מה שפשוט קשה להאמין שהוא אפשרי. להתגבר במשך שבוע אחד על צבאותיהן של שלוש מדינות: מצרים, ירדן וסוריה. בהחלט אפשר לומר שהיה זה אות משמיים שכביכול אומר לנו: עלו ורשו את הארץ. זה גם הניסיון שבו נבחן דורנו, אם אנו יודעים ומסוגלים להחזיק את הארץ בידינו בדרך הנכונה והראויה.
שיא המלחמה היה כמובן ביום כ"ח באייר, בו זכינו שירושלים תחזור להיות כולה בידינו כולל מקום המקדש. זו מדרגה חדשה אשר מביאה לשמחה מצד אחד, אך גם מחייבת אותנו בעשייה ראויה ובהתנהגות נאותה.
שגור על לשוננו הביטוי של הפייטן אשר כינה את העיר ירושלים בשם "מקדש מלך עיר מלוכה", דהיינו שילוב של קדושה ומלכות, והרי ברור לנו שאין טעם למלכות בלי הקדושה ואין לקדושה מקום בלי המלכות.
כבר בשמה של ירושלים נמצא שורש המילה שלמות, וזו ניתנת להשגה רק על ידי המימוש של שני היסודות גם יחד, קדושה ומלכות. כאשר מתקיים השילוב הנפלא הזה, ירושלים מקרינה מן האווירה הזאת לכל העם, בכל הארץ. מכאן, מירושלים, אפשר לראות איך הכול מרומם ומקודש. משל למי שעומד על ההר ורואה את כל אשר מתחתיו. כך אמר הנביא ישעיהו שעמד בבית המקדש ואמר: "מלוא כל הארץ כבודו". כלומר, דווקא מן המקום המקודש אפשר לראות איך הקדושה מקרינה את אורה על כל הארץ.
בירושלמי במסכת חגיגה דורשים את הפסוק: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" ואומרים שירושלים הכול חברים אצלה. אמנם מלכתחילה מכוונים הדברים שם להלכות טומאה וטהרה, וזו משמעות המילה "חברים". אולם נראה שיש לדברים גם משמעות כללית והיא שירושלים במהותה יכולה להביא לאחדות אמיתית.
מכאן אנו לומדים על כוחה הגדול של ירושלים שאינו בבחינת "ירושלמיות" במובן הצר של המילה. כוחה של ירושלים הוא במובן הרחב של הכרה בערכה וחשיבותה לכל העם בכל הארץ. לכן נאמר גם על ירושלים שהיא עיר שלא נתחלקה לשבטים.
אחד הנושאים המלווים אותי מאז ומתמיד כשאני נדרש לנושא ירושלים, הוא המתח שבוודאי כולם חשים בין הסגולה הטבעית של העיר ובין המעשה הנדרש מאיתנו בהתייחס לסגולה זו. בתהילים נאמר: "שאלו שלום ירושלים". נראה שהפסוק בא ללמד אותנו שיש לחקור ולשאול בעניינה של ירושלים, דהיינו ללמוד ולעשות.
מעניין הדבר שאפילו בקשר למצווה של בניין בית המקדש יש דעות שונות. מצד אחר מוכרת הדעה שבית המקדש עתיד להיבנות בידי שמיים. אולם מצד שני ישנן דעות רבות אחרות לפיהן המצווה ממשיכה להיות מוטלת עלינו, וגם בזמן הזה יש לקיימה אפילו לפני בואו של משיח בן דוד. על כן עלינו להעמיק בלימוד המעשי הקשור לקיומה של מצווה מיוחדת זו.
לפיכך, כשאנו מדברים על עשייה בירושלים, אין הכוונה רק לעשייה של בנייה, שגם היא כמובן חשובה ביותר. העשייה בירושלים חייבת להיות קשורה לדברים שבקדושה ולגיבוש חברתי, שמבוסס על ערכים חיוביים מכל הבחינות. בהקשר זה כדאי להתבונן בהלכה אחת שמקורה בתלמוד הירושלמי, לפיה אם שליח הציבור טועה בברכת "בונה ירושלים" מיד מסלקים אותו. לכאורה יש כאן קושיה: מדוע לא די בתיקון שמתקנים אותו כמו בשאר הברכות חוץ מברכת המינים? האם יש בכלל חשש שיש מישהו שאינו חפץ לראות בבניין ירושלים? צריך לומר שבמקרה זה החשש הוא ששליח הציבור מתכוון רק לבניינה הפיזי של ירושלים ואינו מתכוון להשראת השכינה בה, לכן אמרו שמסלקים אותו מיד.
נמצא אפוא, שאי אפשר רק לנוח על זרי הדפנה, ליהנות מן הדברים שזכינו להם ולחכות שמעכשיו הכול ייפול מן השמיים. אנו מצווים לתת תוכן של קדושה לחיים בירושלים וממנה לכל המדינה, וזה עיקר עניינו של יום ירושלים.
ירושלים היא "פלטרין של מלך", ובהיותה כזו מותר לצפות להתחשבות באופייה המיוחד. אופי זה צריך לבוא לידי ביטוי בפרהסיה שיש בה שמירת שבת וצניעות. לשם כך צריך להשקיע מאמצים חינוכיים שיבואו מתוך מכנה משותף של הבנה והזדהות. מאמצים אלו צריכים להקיף את כל מערכות החיים ואת כל חלקי האוכלוסייה כי רב בהם המשותף על המפריד. פרט לכך יש לחתור לחיזוק משמעותי של לימודי ירושלים כמקצוע יסודי במערכת החינוך, בתלמודי התורה ובבתי הספר. כך יחוש כל תלמיד בשייכות שיש לכל ישראל עם עיר הבירה הנצחית.
כבר הזכרתי שהעיר ירושלים "הכול חברים אצלה". הלימוד על ירושלים יחזק את הקשר והחיבה לעיר, עד שאכן כולם יהיו חברים אצלה. אין לי אלא לסיים בהמשך של מה שנאמר באותו מזמור בתהילים: "למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך, למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך".
הרב אריה שטרן
רב העיר ירושלים וראש מכון הלכה ברורה

יום ירושלים תשע"ו "שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
מתוך עצרת ההודיה המרכזית בישיבת מרכז הרב- יום ירושלים תשע"ו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













