ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
א. ארבע שיטות בסדר הפרשיות בתפילין (רש"י, ר"ת, שמושא רבא, ראב"ד)
ב. אין חובה להניח תפילין דר"ת. אך, רבים נוהגים להניחם ולדעת הרבה פוסקים אין בזה יוהרא.
א. מחלוקת רש"י ור"ת בתפילין
בתפילין כתובות ארבע פרשיות: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמע.
רש"י ור"ת חולקים מהו הסדר בו מניחים את הפרשיות בבתים. לרש"י מניחים לפי סדר כתיבתן בתורה. לכן הסדר הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמע. לר"ת ההוויות (כלומר הפרשות בהן כתוב 'והיה') סמוכות זו לזו. לכן הסדר הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע.
לשתי השיטות, הפרשיות מונחות משמאל המניח- לפי שאז הן מסודרות מימין לשמאל לקורא (העומד מול המניח).
יש עוד שתי שיטות: שימושא רבא- סדר הפרשיות כרש"י, אבל ההנחה בבתים היא מימין המניח לשמאלו. ראב"ד- סדר הפרשיות כר"ת, אבל ההנחה בבתים היא מימין המניח לשמאלו 1 .
ב. האם צריך להניח תפילין של ר"ת?
בשו"ע כתב שירא שמיים יניח תפילין של ר"ת, אך מאידך, לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות.
אכן, בקהילות שונות (אצל חלק מהספרדים ואצל החסידים) התפשט במאות השנים האחרונות המנהג להניח תפילין של ר"ת גם לבעלי בתים. ויש לזה כמה סיבות:
א. לשיטת האר"י הקדוש שתיהן אמת, ויש להניח שתיהן.
ב. אחרי שהתפשט המנהג, שוב אין בזה יוהרא.
מאידך, לדעת הגר"א אין להניח תפילין של ר"ת כלל 2 .
[על אופן ההנחה לנוהגים להניח- בהלכה שבועית שבוע הבא].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












