ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אֲדוֹנִי הַמְרוֹמָם, גְּדוֹלָה הִיא כָּעֵת הַתְּנוּעָה הָרוּחָנִית לְחֵפֶץ יִסּוּד גִּמְנַסְיָה יִשְׂרְאֵלִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת הַגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית הַשּׂוֹרֶרֶת, שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ אֶת הַצְּדָדִים הַחִיּוּבִיִּים שֶׁלָּהּ*, רָבְתָה בָּהּ הַשְּׁלִילָה לִיסוֹד הַיְסוֹדוֹת, לְיַחַשׂ הַקֹּדֶשׁ לְדָת וֶאֱמוּנָה בְּרַעְיוֹן וּבְפֹעַל. יֶשְׁנָם טְהוֹרֵי לֵב נִרְעָדִים מֵהַתּוֹצָאוֹת הָעֲתִידוֹת שֶׁל מַצָּב כָּזֶה בְּהֵעָזְבוֹ לְנַפְשׁוֹ*, וְהֵם מוֹצְאִים חוֹבָה לְנַפְשָׁם לְהַצִּיל אֶת הַצְּעִירוּת הָאַרְצִיִּשְׂרְאֵלִית, וְהַגָּלוּתִית הַמֻּשְׁפַּעַת מִמֶּנָּה, עַל יְדֵי יִסּוּד מָכוֹן תַּרְבּוּתִי, מְשֻׁכְלָל בְּכָל הַטּוֹב הַדָּרוּשׁ לוֹ בְּמִדָּה מְלֵאָה, וּלְמַעְלָה-רֹאשׁ עָטוּר בַּעֲטֶרֶת קֹדֶשׁ ד' לְתוֹרָה לֶאֱמוּנָה לְמִצְוָה וּמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת, כַּחֹק לְיִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם. אָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִכָּנֵס כָּל כָּךְ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה שֶׁל פְּעֻלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא לָצֵאת הַרְבֵּה מִגִּדְרֵי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּרַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּד, בְּיִחוּסָם הַשְּׁלִילִי לַהַשְׂכָּלָה*, בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה* לְהָגֵן בְּעַד הַדָּת וְהָאֱמוּנָה. אֲבָל הַצָּרָה הַכְּבֵדָה שֶׁל הַמַּצָּב גּוֹרֶמֶת הִיא לִי, שֶׁאִם יִמָּצְאוּ כֹּחוֹת טוֹבִים, עוֹבְדִים וּפוֹעֲלִים לְיִסּוּד מָכוֹן עֶלְיוֹן זֶה, בְּצוּרָה הֲגוּנָה וּבְדַרְכֵי כָּבוֹד וְשָׁלוֹם, אֶהְיֶה מוּכָן מִצִּדִּי בע"ה לְפַקֵּחַ עַל הַתֹּכֶן הַיִּשְׂרְאֵלִי* שֶׁבּוֹ, עַד כַּמָּה שֶׁיָּדִי הַחֲלוּשָׁה מַגַּעַת, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי. אִם כְּבוֹדוֹ נוֹטֶה לִהְיוֹת מִכְּלַל הַבּוֹנִים וְהַמְיַסְּדִים, יוֹאִיל נָא בְּטוּבוֹ לְהוֹדִיעֵנִי, לְמַעַן אֵדַע מִי הֵם הַנִּמְנִים עַל מַחֲנֵה צִבְאוֹת ד' זֶה.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תרמח)
____________________
שֶׁלָּהּ – של הגימנסיה העברית. בְּהֵעָזְבוֹ לְנַפְשׁוֹ – בהישארותו במצבו. בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה – היחס השלילי של הרבנים יסודו בכוונה טהורה. הַיִּשְׂרְאֵלִי – היהדותי, האמוני.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
149 - חינוך חלק ו'
150 - חינוך חלק ז'
151 - חינוך חלק ח'
טען עוד
ביאורים
במכתב זה, השני בעניין הגימנסיה החדשה, מציע הרב קוק את עצמו כמשגיח ומפקח על התכנים היהודיים שילמדו במוסד, אם יהיו אנשים נוספים שייטלו על עצמם את התפקיד הזה בפועל. הרב קוק רואה בפעילות הגימנסיה החדשה, המלווה בתמיכתו, רוח חדשה ומרעננת למפרשי ההשכלה הגבוהה בארץ. מהיום החינוך ולימודי המקצוע אינם טכניים בלבד, אלא מקבלים פנים רוחניות, יחס חיובי לקודש ולתורת ישראל, וממילא הם נותנים ביסוס ודאגה לעתידו הרוחני של העם כולו, מעבר ללימוד מקצוע מסוים. האוניברסיטאות ככלל משתדלות להעניק השכלה רחבה בתחומים שונים לכל תלמיד, גם בתחומים שבהם אינו מתמחה, בתור רקע שיאפשר לו לצלוח את מהמורות החיים. למרות זאת הן נוטות לשכוח שיש לחיים משמעות מצד עצמם, ואת המשמעות הזו אנו יונקים מתורת ישראל הקדושה. כניסתו של הרב קוק לעובי הקורה של דרכי החינוך החדשים בארץ נבעה מראייתו את חיוניותם של מגמות חלופיות להשכלה החילונית הרגילה.
הרב קוק מסתייג מחינוך שהוא חילוני 'למהדרין', ובפרט בגילאים צעירים כמו של תלמידי תיכון. בכך הוא מביע את הקישור העמוק של העולם הרבני לדורות עברו, עד הר סיני, קשר עתיק אשר טומן בחובו את פוטנציאל ההצמחה לעתיד שעליו אנו מתפללים. מבחינה תורנית יש כאן חידוש גדול: הרב קוק איננו עומד נגד הרבנים האוסרים מצד אחד, ומצד שני הוא מוכן בכל זאת לסייע בפיתוח הארץ גם בענייני ההשכלה. הפתרון המוצע כאן מהווה אבן דרך לקביעת יחס ראוי בין עולם החול לבין עולם הקודש. החול מקבל את ערכו לפי התפקיד המסוים שאותו הוא ממלא, תוך הבנה שכל התפקידים השונים נועדו לקרב אותנו אל הקדוש-ברוך-הוא, שממנו באה הקדושה לעולם.
הרחבות
לשמור על טהרת ארץ הקודש
שֶׁלֹּא לָצֵאת הַרְבֵּה מִגִּדְרֵי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּרַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּד, בְּיִחוּסָם הַשְּׁלִילִי לַהַשְׂכָּלָה. ממכתבו של הרב קוק עולה כי הוא בעד פתיחת בית ספר שבתוכנית הלימודים שלו יהיו גם לימודי חול, אך 'גדרי הראשונים שברבני ארץ-ישראל' אינם מאפשרים לו תמיכה פומבית. מהו אותו 'גדר הראשונים'?
בשנת תרט"ז גזרו רבני ירושלים חרם נגד לימודי חול בבתי-ספר בארץ ישראל. החרם חודש בתרכ"ב, תרל"ג ותרל"ח. בפעם החמישית, בתרמ"ב, חידשו אותו המהרי"ל דיסקין והרב זוננפלד בנוסח הזה: "אנחנו החתומים מטה מצאנו חובה בנפשינו להקהל ולעמוד על נפשינו לשוב ולחזק הישנות, לחזק הגדרות אשר גדרו לנו קדמונינו זיע"א, לאסור איסור ללמוד חכמות חיצוניות, אפילו אותם המותרים על-פי-דין ללמדם... והגזירות והחרמות רובצים על כל הבאים ללמוד וללמד, ואפילו בשכר, הן להמלמדות ועל כל המייסדים והמסייעים... והעובר על דברינו אלה ורבצה בו כל האלה מוחרם ומובדל הוא מעדת ישראל, ועלינו לרודפו ולהודפו בכל יכלתינו...".
מלבד הפחד מהחשיפה לתרבויות אחרות וממורים שאינם שומרים תורה ומצוות, בבסיס החרם עמדה תפיסה כי היושבים בארץ ישראל, ארץ הקודש, צריכים לשמור על הקודש בטהרתו: "אנחנו היושבים על אדמת הקדש באחרית ימי גלותינו, ומניחים אותנו מסביב לעשות סדר לימודינו ועבודתינו, בדרך אבותינו מעולם, נאשם אם נמעול מעל בעצמנו ונחשוב גם מחשבות פגול להקריב אש זרה על מזבח הפנימי..." [מכתב הרב שמואל סלנט למונטיפיורי].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
