ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות סנהדרין
- רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי
בית הדין העליון נמצא בהר הבית. המשפט והשכינה כרוכים יחד. הדיינים מייצגים את הקב''ה ועליהם להיות גם כן מקובלים על הבריות. לכן, יש למנות אנשים כלילי המעלות: מוכשרים, בעלי מידות טובות ורגישות, בעלי ידע נרחב, אפילו נאים. ככל שלדיין תכונות מתאימות יותר, הוא מקודם לבית דין חשוב יותר, עד לבית הדין הגדול של 71.
מכל מקום, משפט האדם והחברה, אסור שיהיה מוגבל להשראת השכינה ולעוצמתה של הסנהדרין בלבד.
לכן המינימום למינוי בית דין, הוא שלושה, ועדיף תמיד להרבות. מכל מקום לצורך יישוב סכסוכים וכדומה, אחד מומחה יכול לדון, אך אין בידו סמכויות של בי''ד. ולא רק זו, אלא שלעיתים אף האדם הפרטי יכול לעשות דין לעצמו.
פרק ג' – סדרי מושב בי''ד
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי (29)
הרמב"ם היומי
12 - הלכות סנהדרין פרק י"ב - הרמב"ם היומי
13 - לב הלימוד - הלכות סנהדרין א'
14 - הלכות סנהדרין פרק י"ג - הרמב"ם היומי
טען עוד
בזמן: מושב בית דין מהבוקר עד הצהריים, ומושב הסנהדרין עד הערב.
לעולם לא מקיימים דיון בלילה, להוציא דיני ממונות, שהאף שאין להתחיל בעניינם בלילה, מותר לסיימם בלילה.
באופן הישיבה: על הדיין לדון ברצינות וכובד ראש, כראוי למקום בו שורה שכינה.
באופן המינוי: על הדיין להיות הגון ולא לרדוף אחר המינוי. גם הדיין דן דין אמת, עדיין יש איסור למנות דיין שאינו ראוי או הגון.
פרק ד' – סמיכה
לבית הדין יכול להצטרף רק דיין שנתמנה לכך. מינוי זה נקרא ''סמיכה''.
בית דין הגדול היה שולח שליחים לקצווי ארץ ישראל ובורר את האנשים המתאימים לדיינות. כשהיו מוצאים את האדם המתאים, היו סומכים אותו על ידי שצירפו לשמו את התואר ''רבי'', ואמרו לו ג' חכמים שאחד מהם נסמך בעצמו: ''הרי אתה סמוך ויש לך רשות לדון אפילו דיני קנסות''.
לאחר שנפסקה הסמיכה, עדיין קיימת אפשרות לדון לראשי גליות שמעמדם דומה למלך.
פרק ה' – מערכת בתי הדין והדינים הנידונים בה
מערכת בתי הדין מורכבת משלוש ערכאות.
הראשונה - בתי דין של שלושה דיינים, סמכותם לפסוק בדיני ממונות וקנסות.
השנייה - בתי דין של עשרים ושלושה דיינים, סמכותם מורחבת גם לדיני נפשות.
העליונה - בית הדין הגדול של שבעים ואחת הנמצא בעזרה שבבית המקדש.
נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין ''מועצת הזקנים'' העליונה של העם כולו.
חריגים – דין יחיד ובית דין שאינו סמוך המוסמכים על ידי הציבור לדון דיני ממונות בלבד.
פרק ו' – טעות בדין
טעות בדין מוערכת על פי מידת הטעות, מומחיות הדיין והשלכות הטעות - ככל שהטעות מפורשת יותר, הדיין אינו מומחה וביצוע הדין היה הוצאה ממשית של ממון מאחד לשני וכל כיוצ''ב, מוטלת מידה רבה יותר של אחריות על הדיין, עד שבמקרים מסוימים הוא צריך לשלם על הטעות מכיסו.
קיימת אפשרות לערער על פסק, על ידי כתיבת טעמי הדין והעלאתם לערכאה גבוהה יותר. מלבד בית-דין-הגדול, וכן כל בית דין גדול ומומחה בדורו, שאין חוששים בהם לטעות.
פרק ז' – שינוי בסדרי הדין
למרות שסדרי הדין קבועים, רשות יש לבעלי הדין לדון על פי סדרים אחרים המקובלים עליהם.
למשל:
בחירת הדיינים הרצויים על ידי שני בעלי הדין, שינוי בכללי הדין, כגון: בחירת דיין פסול, שבועה שאינה כתקנה וכדומה.
על דרך זו, על מנת להסדיר את הדין ולמנוע עינוי דין שאינו נגמר, ישנם כללים לאופן הדיון בראיות שניתן לשנות לפי העניין.
פרק ח' – הכרעה על פי רוב בממון
מצוות עשה להכריע על פי רוב. ודי ברוב של דיין אחד, מלבד בדיני נפשות שיש צורך ברוב שניים על מנת להכריע את הדין.
כאשר אין הכרעה, למשל אחד מזכה, שני מחייב ושלישי אינו יודע, מוסיפים עליהם עוד דיינים עד להכרעה. אם לא הגיעו להכרעה לאחר שכינסו את הסנהדרין כולה, נושאים ונותנים אם החכם שאינו מכריע, עד שיטה לדעה מסוימת.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות סנהדרין פרק ט"ז - הרמב"ם היומי
מנחה: עודד מנשה
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות סנהדרין פרק כ' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות סנהדרין פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות סנהדרין פרק י' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
ארבע כוסות ושלוש מצות
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו בצד של החזקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
