ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ה. בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַתְּשׁוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְשׁוּעַת הַכְּלָל• בְּלִי תְּשׁוּבָה פְּנִימִית עֲמֻקָּה מִכָּל חֵטְא וְעָווֹן. אָמְנָם יָחִיד שֶׁשָּׁב בְּמוּבָן זֶה• מוֹחֲלִים לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ*, וְכֵן יְכוֹלִים רַבִּים לְהִתְעַלּוֹת• לַתְּכוּנָה הָאִידֵאָלִית הַגְּנוּזָה בְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה עַל יְדֵי תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד, הַשָּׁב לְמַטָּרָה זוֹ שֶׁל הִתְאַפְשְׁרוּת הַזְרָחַת תְּשׁוּקַת גְּאוֹן הָאֻמָּה בְּטָהֳרָתָה•.
המגמה הכללית
ו. רֹאשׁ הַפִּסְגָּה•* שֶׁל נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִיא הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית•*, שֶׁהָאֻמָּה שׁוֹאֶפֶת אֵלֶיהָ בְּעֶצֶם הֲוָיָתָהּ•, וְזֶה כְּבָר יוֹצֵא עַל כְּלָלוּת הַהֲוָיָה•, וְרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹן• נָעוּץ בִּמְרוֹם חֶבְיוֹן• זֶה.
נשמת האומה היא הצדק
ז. נִשְׁמָתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא הַצֶּדֶק הַמֻּחְלָט, שֶׁבְּהִתְגַּשְּׁמוּתוֹ הוּא כּוֹלֵל אֶת כָּל הַטּוֹב הַמּוּסָרִי שֶׁבְּפֹעַל, עַל כֵּן, כָּל פְּגָם מוּסָרִי, שֶׁהָאִישׁ הַיְחִידִי מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה, מַחֲלִישׁ הוּא בָּזֶה קִשּׁוּרוֹ עִם נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. וְהַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה הַיְסוֹדִית הִיא לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָאֻמָּה• בְּנִשְׁמָתָהּ, וְעִמָּהּ הֶכְרֵחַ הוּא לְתַקֵּן אֶת הַדְּרָכִים וְהַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, לְפִי אוֹתוֹ הַתֹּכֶן הַמַּהוּתִי שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
70 - לימוד שבועי באמונה ז- יג אב תשע"ז
71 - אורות התשובה פרק ד' ה'-ח'
72 - אורות התשובה פרק ד' ט'
טען עוד
ח. קוֹדֶמֶת לְכָל מִינֵי הַתְּשׁוּבוֹת, שֶׁהֵן בָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, הִיא הַתְּשׁוּבָה אֶל כְּבוֹד ד'•. אַף עַל פִּי שֶׁבְּהִתְרַחֵב הָאוֹר•, הַמֻּשָּׂגִים מִתְעַלִּים•, עַד שֶׁהַתֹּכֶן שֶׁל כָּבוֹד עִם כָּל רָחְבּוֹ, צַר הוּא מֵהָכִיל אֶת הַשֶּׁטֶף הַגָּדוֹל שֶׁל אוֹרוֹת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁתַּמְצִית נִקּוּדָם• יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד•, וְזֶהוּ• יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה שֶׁאוֹרוֹ יִגָּלֶה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, וְיִכְלֹל בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל אָרְחוֹת הַתְּשׁוּבָה הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ שֶׁכֻּלָּם בּוֹ כְּלוּלִים. בְּאוֹרוֹ הַגָּדוֹל, בְּרֵאשִׁית הִתְפָּרְצוֹ, נִרְאֶה הוּא כְּאִלּוּ דּוֹחֶה אֶת הָאוֹרָה הַקְּטַנָּה•, וּבְנֵי פָּרִיצִים קָמִים• וּמִתְנַשְּׂאִים לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלִים, אֲבָל הַכִּשָּׁלוֹן לֹא בָּא כִּי אִם עַל יְדֵי הָאוֹרוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁנִּרְאוּ כְּאִלּוּ נִדְּחוּ. וְהָאוֹר הַגָּדוֹל פּוֹעֵל הָלְאָה אֶת פְּעֻלָּתוֹ, וְיָדוֹ לֹא יָנִיחַ עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב לְהִגָּלוֹת בְּכָל סְגֻלּוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת•. "גְּדֹר פִּרְצִי בְּבֶן פַּרְצִי• וּמֵחֶדֶק• לְקֹט שׁוֹשָׁן".
___________________________
לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַתְּשׁוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְשׁוּעַת הַכְּלָל - לתקן את הרצון, ששאיפת האדם תהיה טובת הכלל ולא הנאותיו הפרטיות. יָחִיד שֶׁשָּׁב בְּמוּבָן זֶה - שעושה תשובה בשביל לתקן את רצונו שירצה רק בהצלחת הכלל. יְכוֹלִים רַבִּים לְהִתְעַלּוֹת וכו' - הרבים מקבלים חיזוק ויכולת להופיע את נשמת האומה ולחיות חיי קודש. הַשָּׁב לְמַטָּרָה זוֹ וכו' - כאשר מטרת תשובתו שתרבה התשוקה בעם ישראל לישועה ולגאולה. רֹאשׁ הַפִּסְגָּה - המטרה העליונה של עם ישראל. הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית - תיקון העולם. בְּעֶצֶם הֲוָיָתָהּ - מטבע בריאתה. וְזֶה כְּבָר יוֹצֵא עַל כְּלָלוּת הַהֲוָיָה - מתרחב ומתפשט לשאיפה לתיקון המציאות כולה. וְרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹן וכו' - השאיפה לתיקון המציאות גנוזה בנשמת ישראל. חֶבְיוֹן - פנימיות. לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָאֻמָּה - להתחבר לשאיפות הצדק והיושר של עם ישראל. הַתְּשׁוּבָה אֶל כְּבוֹד ד' - היחס הראוי והמרומם כלפי ה'. שֶׁבְּהִתְרַחֵב הָאוֹר - שההכרה האמונית מתפתחת. הַמֻּשָּׂגִים מִתְעַלִּים וכו' - ההכרה של 'כבוד ה'' היא מדרגה נמוכה וישנם מדרגות גבוהות ועמוקות יותר ביחס שבינינו לקב"ה. שֶׁתַּמְצִית נִקּוּדָם - תמצית ערכם היסודי, כמו נקודה ביחס אל אות ומלה. [הערת הרב צבי יהודה קוק]. יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד - מעולה יותר מחכמה וכבוד. וְזֶהוּ - התשובות לכבוד ה' והתשובות שבאות אחריה, שמהוות שינוי כולל ולא רק תיקון של פרט מסוים. הָאוֹרָה הַקְּטַנָּה - המצוות המעשיות. וּבְנֵי פָּרִיצִים קָמִים - אנשים הפורצים בחומת התורה והמצוות מנסים להנהיג את עם ישראל בלי תורה ומצוות. סְגֻלּוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת - ממדרגות קדושה עליונות ועד פרטי מצוות מעשיות. בְּבֶן פַּרְצִי - כינוי למשיח. מֵחֶדֶק - קוץ [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
בקבוצת הפסקאות הקודמת עסק הרב קוק בהיקף הכללי הרחב ביותר של התשובה, ותיאר אותה כחובקת עולם ומלואו - בכל מדרגות הבריאה, בכל פרטי ההלכה, ובכל השאיפות והניסיונות לתיקון ולשכלול במשך ההיסטוריה. בקבוצת הפסקאות הזו מתייחס הרב קוק לתשובה במסגרת של עם ישראל ולמשמעות של התשובה ביחס בין הפרט לבין הכלל. יש הבדלים בין העמים, ובפרט בין עם ישראל לכל שאר העמים. לכל עם יש אינטרס לאומי משלו. הוא מעוניין לבנות חברה חזקה ויציבה ולדאוג לשלום האזרחים. להשגת המטרה הזו הוא גם מטפח יחסי ידידות עם עמים זרים. לכל עם יש כישרון מיוחד שבו הוא טוב במיוחד, בפיתוח או בייצור, בטכנולוגיה או בתרבות, וכל אחד תורם את חלקו לשכלול העולם ומבסס את מעמדו לעומת האחרים. אצל עם ישראל, המכנה הלאומי המשותף הוא מוסרי. גם הוא שואף למסגרת לאומית חזקה, אבל כאמצעי ולא כתכלית. הדבר שבאמת חשוב לו הוא לחנך ולהרגיל את כל בני האדם לנהוג בצדק וביושר, ולכן הוא הוכתר ע"י ה' כמנהיג הרוחני של החברה האנושית. כל עם ישראל שומר על אורח חיים קפדני ומדוקדק, כפי שהוא מצֻווה בתורת ה', כיאה לקבוצת איכות רוחנית. אצל עם ישראל אין תחושת זרות ביחס לעמים אחרים, כי הוא לא מתחרה בהם אלא מאיר להם את הדרך. לכן אין באמת פער בין השאיפה לשלמות של עם ישראל, לבין השאיפה לשלמות של כלל האנושות. אצל עם ישראל, הקשר בין היחיד לבין הכלל נשען על בסיס מוסרי. ככל שהאדם נאמן יותר לרצון ה', כך הוא מתאים יותר למגמה של העם, ומחזק את השייכות שלו אל הכלל. מאידך, כל קלקול וסטייה מן הדרך, מחלישה את הקשר בינו לבין העם בכללו. המנגנון שקובע את מידת הקשר בין היחיד לבין הכלל, יכול להיות גם מפתח לתשובה. כשאדם מישראל רוצה לחזק את הלאומיות שלו, ולהיות שותף לייעוד ולתפקיד של העם, הוא מגיע באופן טבעי להתחזקות ביראת שמים ובקיום מצוות. כשמתחברים אצל האדם התשוקה לתיקון האישיות שלו והתשוקה לגאולת והצלחת עם ישראל, הוא מסוגל להשפיע על אנשים רבים ולרומם אותם.
הרחבות
* השפעת תשובת היחיד הינה על הכלל
מוֹחֲלִים לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מקורו של הרב קוק בגמרא , "תניא, היה רבי מאיר אומר: גדולה תשובה, שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו, שנאמר 'אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ' [הושע יד, ה] מהם (לשון רבים) לא נאמר, אלא ממנו (לשון יחיד)" [יומא פו:].
נבאר עניין זה על פי המהר"ל : הגמרא אומרת שהקב"ה ברא את כוח התשובה לפני שברא את העולם [על פי נדרים לט:], היינו, כוח התשובה קדם למציאות החומרית ולחטא האדם הראשון. מכאן שעניין התשובה הוא לשוב אל המציאות הטהורה שקדמה לחטא ואדם השב בתשובה, מתחבר אל הרצון הגדול הזה. אולם, כיוון שהאדם הוא פרט אחד מכלל העולם אין הוא משפיע רק על עצמו, אלא מרומם מעט את כל העולם יחד איתו אל אותו רצון לשוב למציאות שקדמה לחטא, לכן גם הכפרה באה על כל העולם. [על פי מהר"ל נתיב התשובה פרק ג, חידושי אגדות נדרים לט:].
* מהות נשמת ישראל מטיב לכל
רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁל נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִיא הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית. עניינו של עם ישראל הוא לרומם את כל העולם שזהו הטוב הגדול ביותר. על כן מגדיר הרב קוק את נשמת ישראל "עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל" [אורות ישראל א, ד].
התעלות העולם מקדמת את העולם אל תיקונו והשלמתו. זוהי מגמת התשובה הכללית - "לתקן עולם במלכות שדי".
שאלות לדיון
א. כאן הרב קוק כותב שהתשובה אל כבוד ה' קודמת לכל מיני התשובות, ואילו לעיל כתב שהתשובה הגופנית היא הקודמת!
ב. איך התשובה הפרטית שלי מקשרת אותי עם הכלל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
