ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
"וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד: וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד ...וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל" (דברים ג' טו-יח).
דווקא דברי הביקורת של משה רבנו עליהם, היא שחזקה אותו כשהתחנן והתפלל לפני הקב"ה בתחילת פרשתנו, שירשה לו לעבור את הירדן מערבה.
תחנוניו של משה רבנו שימשו בסיס למתקני נוסח התפילה = חז"ל. כך מלמד אותנו רבי שמלאי, במסכת ברכות: "דרש רבי שמלאי: לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל. מנלן - ממשה דכתיב ואתחנן אל ד' בעת ההיא; וכתיב ד' אלקים אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך, וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו' " (דף לב ע"א). לאחר התחנונים באה ההודאה.
אלא שתפילתו של משה רבנו לא התקבלה, ואי אפשר ללמוד ממנו על הסיום הראוי ב"הודאה". לכן, נציע מקור לשלשת חלקי "התפילה" - תפילת שמונה עשרה - שבח, תחנונים והודאה.
דוד המלך ביקש לבנות את בית המקדש, בקשתו לא התקבלה, אבל לא בגלל ביקורת על מעשיו, אלא כיוון שבית המלכות שלו עדיין לא היה בנוי. מכיון ששלמה בנו עדיין לא ישב על כסאו – בית המלכות עדיין לא נבנה וממילא אי אפשר היה לבנות את הבית. סדר הדברים הוא: מלכות ואחר כך מקדש. כך מפורש בנוסח ברכת המזון: "רחם נא ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך (א) ועל מלכות בית דוד משיחך (ב) ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו ". אומנם דוד לא קיבל רשות לבנות את הבית-בית המקדש, אבל הקב"ה הבטיח לו שהוא יבנה לו בית-בית מלכות-שושלת מלכותית, לעולם.
בדיקה יסודית תאשר כי מימי משה רבנו עד לימי דוד, איש לא זכה לברכה מעין זו- שבנו ימשיך את ההנהגה אחריו. משה לא זכה לכך, יהושע לא ראה את בנו ממשיך אחריו, איש מהשופטים לא הוריש את ההנהגה לבנו, עלי הכהן לא זכה לראות בניו הולכים בדרכו ויושבים על כסאו, אפילו שמואל הנביא שניסה להושיב את בניו על כסאו, לא זכה. גם שאול המלך ששאף שבנו יהונתן ישב על כסאו, הבין כבר בחייו, כי לא יזכה.
אם נעיין בפרק ז' של ספר שמואל, נגלה כי בחציו הראשון של הפרק, מצוי חזונו של נתן שמנע מדוד מלהתחיל לבנות את בית הבחירה, ובחציו השני של הפרק, נוכל לזהות בקלות את שלשת חלקי התפילה, כפי שחז"ל תקנו: שבח - פסוקים יח-כד, תחנונים ובקשה - פסוקים כה-כו, הודאה - פסוקים כז-כט.
דוד, נעים זמירות ישראל, זכה ללמוד ממשה רבנו כיצד לבנות נוסח של תפילה ואנו משתדלים להיות תלמידים של שניהם.
(פירוט וביאור של הפסוקים יהיה ניתן לקרא בע"ה בספרי הבא 'צפנת שמואל').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













