ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
"וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד: וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד ...וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל" (דברים ג' טו-יח).
דווקא דברי הביקורת של משה רבנו עליהם, היא שחזקה אותו כשהתחנן והתפלל לפני הקב"ה בתחילת פרשתנו, שירשה לו לעבור את הירדן מערבה.
תחנוניו של משה רבנו שימשו בסיס למתקני נוסח התפילה = חז"ל. כך מלמד אותנו רבי שמלאי, במסכת ברכות: "דרש רבי שמלאי: לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל. מנלן - ממשה דכתיב ואתחנן אל ד' בעת ההיא; וכתיב ד' אלקים אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך, וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו' " (דף לב ע"א). לאחר התחנונים באה ההודאה.
אלא שתפילתו של משה רבנו לא התקבלה, ואי אפשר ללמוד ממנו על הסיום הראוי ב"הודאה". לכן, נציע מקור לשלשת חלקי "התפילה" - תפילת שמונה עשרה - שבח, תחנונים והודאה.
דוד המלך ביקש לבנות את בית המקדש, בקשתו לא התקבלה, אבל לא בגלל ביקורת על מעשיו, אלא כיוון שבית המלכות שלו עדיין לא היה בנוי. מכיון ששלמה בנו עדיין לא ישב על כסאו – בית המלכות עדיין לא נבנה וממילא אי אפשר היה לבנות את הבית. סדר הדברים הוא: מלכות ואחר כך מקדש. כך מפורש בנוסח ברכת המזון: "רחם נא ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך (א) ועל מלכות בית דוד משיחך (ב) ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו ". אומנם דוד לא קיבל רשות לבנות את הבית-בית המקדש, אבל הקב"ה הבטיח לו שהוא יבנה לו בית-בית מלכות-שושלת מלכותית, לעולם.
בדיקה יסודית תאשר כי מימי משה רבנו עד לימי דוד, איש לא זכה לברכה מעין זו- שבנו ימשיך את ההנהגה אחריו. משה לא זכה לכך, יהושע לא ראה את בנו ממשיך אחריו, איש מהשופטים לא הוריש את ההנהגה לבנו, עלי הכהן לא זכה לראות בניו הולכים בדרכו ויושבים על כסאו, אפילו שמואל הנביא שניסה להושיב את בניו על כסאו, לא זכה. גם שאול המלך ששאף שבנו יהונתן ישב על כסאו, הבין כבר בחייו, כי לא יזכה.
אם נעיין בפרק ז' של ספר שמואל, נגלה כי בחציו הראשון של הפרק, מצוי חזונו של נתן שמנע מדוד מלהתחיל לבנות את בית הבחירה, ובחציו השני של הפרק, נוכל לזהות בקלות את שלשת חלקי התפילה, כפי שחז"ל תקנו: שבח - פסוקים יח-כד, תחנונים ובקשה - פסוקים כה-כו, הודאה - פסוקים כז-כט.
דוד, נעים זמירות ישראל, זכה ללמוד ממשה רבנו כיצד לבנות נוסח של תפילה ואנו משתדלים להיות תלמידים של שניהם.
(פירוט וביאור של הפסוקים יהיה ניתן לקרא בע"ה בספרי הבא 'צפנת שמואל').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
