ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות ממרים
- רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
סמככות בית הדין הגדול לקבוע ולהכריע הלכה לכלל ישראל ומצוה לציית לכל הוראות בית הדין הגדול שבירושלים, בין במה שקיבלו בקבלה או שחידשו בעצמם.
סמכות זו, היא שמנעה את התפתחות המחלוקות בישראל.
כיום, שההלכה בנויה על הכרעה במחלוקת, הכלל הוא שבמחלוקת בדין דאורייתא יש להחמיר, ובדרבנן יש להקל.
פרק ב' – תקנות וגזירות
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי (8)
הרמב"ם היומי
7 - הלכות ממרים פרק ז' - הרמב"ם היומי
8 - לב הלימוד - הלכות ממרים א'
טען עוד
אמנם בתוקף הסמכות לתקן תקנות ולגזור גזירות, ישנם כמה תנאים מגבילים:
אין בי''ד מאוחר יכול לבטל את תקנות בי''ד מוקדם אלא אם כן:
א. שבית דין אחרון גדול בחכמה ומניין – כלומר שנישא בי''ד חכם יותר וחכמי בי''ד רבים יותר הסכימו על תקנתו זו.
ב. מדובר בתקנה זמנית בלבד – למרות שהוא אינו גדול בחכמה ומניין.
ג. מדובר בדין שלא פשט איסורו בכלל ישראל.
ד. בכל תקנה חדשה, יש לבדוק אם רוב הציבור יכולים לעמוד בה.
ה. אסור לבי''ד להעמיד את תקנתן כדבר האסור מהתורה, אלא יודיעו במפורש שמדובר בסייג.
פרק ג' – זקן ממרא, מינים ותינוק שנשבה
זקן ממרא הוא חכם מחכמי ישראל, שהגיע להוראה ונסמך בסנהדרין, שנחלק בדין עם חברי הסנהדרין, ואף נהג בפועל כדבריו, או הורה לאחרים לעשות כדבריו, בניגוד להוראתם של רוב חברי הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא. עונשו של זקן ממרא הוא מיתת חנק שהיה מבוצע בירושלים, בזמן העלייה לרגל, כדי לפרסם את העניין בקרב כל ישראל. על חכמי הסנהדרין נאסר למחול על כבודם ולוותר לזקן הממרא, כל זאת, כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל.
המינים, אלו הכופרים בתורה שבעל פה מדעתם וברצונם. דינם – מורידים ולא מעלים. כלומר מסבבים להם מיתה ללא משפט.
תינוקות שנשבו, אלו בני אותם המינים, כפירתם אינה מדעתם, אלא שהודחו על ידי אבותם. דינם כאנוסים וראוי לקרבם להשיבם.
פרק ד' – סוג ההמראה: תנאים בדין זקן ממרא
לא בכל הוראה מתחייב זקן ממרא מיתה. רק על דין אורייתא, שבמזיד העונש עליו הוא כרת ובשגגה קרבן חטאת. למשל שנחלק על עיבור השנה. אלו שהורה להם כדעתו, עלולים לבוא לידי אכילת חמץ בפסח וכל כיוצא בזה.
פרק ה' – המקלל ומכה את הוריו
התורה החמירה בכבוד ההורים והזהירה לבן שלא להכות את הוריו. עונשו של המכה במזיד בחנק.
מתנאי החיוב:
1. שיעשה בהם חבורה – ומתוך כך גזרו שלא ירפא את הוריו כשיש חשש שיחבול בהם.
2. שהיה הבן מיוחס להוריו ולא ספק, גר וכדומה.
ויותר החמירה התורה במקלל אביו או אמו שעל מזיד עונשו בסקילה.
מתנאי החיוב: שיקללם באחד משמות ה'.
מתוך כך הרחיקו את האב להישבע לבנו משום שמתחייב באלה – שמאיימים על הנשבע בקללה.
חריג הוא המסית שמותר לבנו לקללו ולהכותו.
וכל שאר ביזיון שאין בו קללה או הכאה, לא מתחייבים עליו אלא שהוא ארור מפי הגבורה.
פרק ו' – כיבוד הורים ומוראם
על הבן לכבד ולירא מאביו ואמו בכל מצב, בין בחייהם בין במותם, שכן כבודם ויראתם הושוו לכבוד ויראת ה'.
כיבוד הורים כולל שתי מצוות – מורא וכבוד: שהן יראת כבוד מחד ועשייה מאידך.
מורא - לא יושב במקומו המיוחד לו, לא סותר את דבריו, לא קורא לו בשמו אלא אבא.
כיבוד - מסייע לו בכל מה שצריך, מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא.
חריגים:
1. אישה נשואה, שיש לה חובות כלפי אישה ומשפחתה.
2. אין לשמוע לציווי ההורים לעבור עבירה.
פרק ז' – בן סורר
בן סורר ומורה, הוא נער שהתנהגותו בעייתית ביותר וממשיכה להיות כזו גם לאחר שהוזהר. התנהגותו כוללת דפוסים של נהנתנות מופרזת, זלזול בהוריו וגניבה מהם.
כשהוריו רואים שבנם נשקע בהרגליו הרעים, הם מייסרים אותו, ומודיעים לו בפני שני עדים, שאם ימשיך בדרכו הרעה הם יביאוהו לבית דין. עבר אחר ההתראה, מביאים אותו אביו ואמו לפני בית דין של שלשה דיינים, ואומרים להם: בננו זה סורר ומורה, שאחר שהתרנו בו בפני שני עדים, גנב משל אביו, וקנה בשר ויין, ואכל טרטימר - משקל חמשים דינר - בשר, ושתה חצי לוג יין; ומביאים את עדי ההתראה, ועדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר ההתראה, והבן נענש בבית דין בעונש מלקות. אם חזר הבן לגנוב, לזלול ולסבוא, מביאים אותו הוריו לבית דין של עשרים ושלשה, ומביאים עדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר שהתרו בו, ועל סמך עדותם הרי הוא נידון לסקילה.
מרובות מאוד ההגבלות בדין זה, עד שאמרו חכמים כי מעולם לא בוצע עוד דין זה בפועל.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים ג'
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות ממרים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות ממרים פרק ו' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות ממרים פרק ג' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות ממרים פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
