^ 1. סי' שפב סעיף א, ועיין שם הטעם ב"משנה ברורה" ס"ק א. ולעניין בית-דירות ודין חדר-המדרגות עיין שו"ת "במראה הבזק" ח"ג (תשובה מ ובהערה 2 שם). דעת הרב בן ציון אבא שאול המתיר טלטול מביתו לחדר מדרגות וההפך גם ללא עירובי חצרות.
^ 2. "ערוך השולחן" (סי' שפב סעיף א).
^ 3. "משנה ברורה" סי' שפב ס"ק עו, ועיין גם "בית יוסף" (סוף סי' שצא ד"ה ומ"ש רבנו ואין מספיק) וב"דרכי משה הארוך" שם (ד"ה ואין מספיק).
^ 4. עיין שם ב"בית יוסף" וב"דרכי משה הארוך".
^ 5. סי' שסג סעיף א, ועיין ב"ביאור הלכה" שם, שלמיעוט הפוסקים (רמב"ם וסיעתו) אין בג' מחיצות כלל רשות-היחיד מן התורה, ולרוב הפוסקים הרי זו רשות-היחיד מן התורה, ורבנן הצריכו תיקון. "חלקת יעקב" אורח חיים סי' קפו.
שו"ע סי' שע סע' ב כשיש לבעה"ב תפיסת-יד בחדרי אחרים, אין צריך עירוב, עיין עירובין עב ע"א. תוס' ומודין שיתכן שעכו"ם אצל ישראל לא מהני תפיסת יד. וכן אם גם החפץ מושכר, אין לו תפיסת יד. "משנה ברורה" סק"ז אם זה לזמן קצר, לא צריך כל תנא. שם סע' ג' תלמידים אצל הרב בשאולין כאורחים ואין צריך אפי' תפיסת יד. בקנוים או שכורים צריך תפיסת יד "משנה ברורה" ס"ק לג.