ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז, ה'תשנ"ו
שאלה
יהודי המתארח בבית מלון בחו"ל, האם צריך לעשות עירוב חצרות כדי לטלטל מחדרו למסדרון או לשטח ציבורי אחר בתוך המלון כגון הלובי, מה הדין לגבי חצר המלון אם היא מוקפת מחיצות מג' צדדים.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
307 - פתיחת חנות לממכר מזון כשר
308 - טלטול מחדר בית-מלון לשטחים ציבוריים
309 - תנור גז, כיבויו בשבת מסיבה בטיחותית
טען עוד
תשובה
בבית-מלון, אם גר בו רק יהודי אחד, אין צריך כלל עירובי-חצרות ומותר לטלטל בכל המלון 1 . אם מתארחים בו יותר מיהודי אחד, ובחדרים שונים 2 , והם אינם אוכלים באותו חדר-האוכל, כי אז צריך עירובי-חצרות וניתן לשכור הרשות מבעל בית-המלון, כיוון שיש לו רשות להיכנס לחדרים ולהניח שם כליו (כגון לשלוח חדרניות המסדרות את החדר ומניחות לשעה את חפציהם או כליהם שם) 3 . וגם במקום שאין לו רשות כזאת, מועילה השכירות ממנו לכל המבואות שבמלון, אך אין היא מועילה לטלטל אל תוך החדרים הפרטים של האורחים הנוכרים 4 .
מקום שיש לו רק ג' מחיצות, ואין שום תיקון במחיצה הרביעית, אסור לטלטל בו, והוא ככרמלית, ואסור לטלטל ממנו לרשות-היחיד 5 .
^ 1. סי' שפב סעיף א, ועיין שם הטעם ב"משנה ברורה" ס"ק א. ולעניין בית-דירות ודין חדר-המדרגות עיין שו"ת "במראה הבזק" ח"ג (תשובה מ ובהערה 2 שם). דעת הרב בן ציון אבא שאול המתיר טלטול מביתו לחדר מדרגות וההפך גם ללא עירובי חצרות.
^ 2. "ערוך השולחן" (סי' שפב סעיף א).
^ 3. "משנה ברורה" סי' שפב ס"ק עו, ועיין גם "בית יוסף" (סוף סי' שצא ד"ה ומ"ש רבנו ואין מספיק) וב"דרכי משה הארוך" שם (ד"ה ואין מספיק).
^ 4. עיין שם ב"בית יוסף" וב"דרכי משה הארוך".
^ 5. סי' שסג סעיף א, ועיין ב"ביאור הלכה" שם, שלמיעוט הפוסקים (רמב"ם וסיעתו) אין בג' מחיצות כלל רשות-היחיד מן התורה, ולרוב הפוסקים הרי זו רשות-היחיד מן התורה, ורבנן הצריכו תיקון. "חלקת יעקב" אורח חיים סי' קפו.
שו"ע סי' שע סע' ב כשיש לבעה"ב תפיסת-יד בחדרי אחרים, אין צריך עירוב, עיין עירובין עב ע"א. תוס' ומודין שיתכן שעכו"ם אצל ישראל לא מהני תפיסת יד. וכן אם גם החפץ מושכר, אין לו תפיסת יד. "משנה ברורה" סק"ז אם זה לזמן קצר, לא צריך כל תנא. שם סע' ג' תלמידים אצל הרב בשאולין כאורחים ואין צריך אפי' תפיסת יד. בקנוים או שכורים צריך תפיסת יד "משנה ברורה" ס"ק לג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
