בית המדרש

  • מדורים
  • פתחי אמונה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

undefined
3 דק' קריאה
הארה חוזרת
כותב הרמח"ל בדרך ה' (ד, ז):
שסדרה החכמה העליונה שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו.
פירוש הדברים, כל מועד בלוח השנה העברי אינו רק אירוע חד פעמי שהיה אז בהתרחשות הראשונית, אלא את אותם הכוחות, היכולות שעם ישראל קיבל באותו זמן, יכול הוא לקבל עכשיו. אותם התיקונים וההארות שמקבלים אין עיקרם ותכליתם בהרגשת הלב ובהתפעלות אלא בשינוי שהם פועלים על האדם.
כלומר, בפסח ישראל קבלו כח ויכולת לצאת מעבדות לחירות, אזי בכל שנה ושנה בפסח יש בידינו יכולת להתמלא בתוכן זה ולהמשיך אותו לשאר ימות השנה.
התוכן של חג הפסח המושפע עלינו בא לידי ביטוי ברצון, בכוחות נפשיים והגדלת השאיפות השייכות לעניין החירות המתגלה בפסח.

מהי בכלל החירות?
ישנה תפיסה האומרת שחירות היא שחרור האדם מכבלים חיצוניים והליכה אחר רצונו בלבד. אדם אדון לעצמו ולצרכיו והוא חפשי לבחור במה שרוצה, מתי ואיך שחפץ.
אך האמת היא שאין זו הגדרת החירות. החירות היא הנאמנות לעצמיות. במילים פשוטות יותר, התנהלות מותאמת לטבע היסודי של האדם: טבעו הגשמי, הנפשי והנשמתי.
• הגשמי: אדם זקוק לצרכים חומריים שונים על מנת להתקיים כגון מזון ושתיה. אם יאמר האדם הצרכים האלו כובלים אותי ולכן אתעלם מהם – הרי הוא מחליש את עצמו באופן מיידי. ונכון הדבר גם בדברים שאינם הכרחיים, כגון צריכת מזון שלאדם מסוים באופן אישי הוא מזיק. התעלמות מהנזק אינה חירות או חופש גמור בו 'אני עושה מה שארצה' – אלא טפשות ופגיעה עצמית.
• הנפשי: יש לאנשים כוחות נפשיים שונים כגון רצון ליצור, לכתוב, לנגן, לתכנן, לנהל וכן הלאה, כל אחד כפי נטיית נפשו. ככל שידחיק יותר את הכוחות האלו ויתעלם מהם הוא בוגד בעצמיותו ויחוש אי נוחות וחסרון.
• הנשמתי: הכח הנשמתי הוא החיבור אל בורא העולם והוא הכח שנותן את התוכן של החיים. כח זה הוא כח ממשי ככל הכוחות האחרים, ויותר מכך, הוא הכח המהותי ביותר של החיים. כל כוחות החיים משמשים אותו. כוחות הגוף הינם הכלי להופיע את נפש האדם, וכוחות הנפש הינם כלים להופיע תכנים עליונים יותר, תכני מהות, תכני נשמה.
הטבע הנשמתי מתנהל אף הוא לפי כללים וחוקים, אך כאלו שאינם מדידים באופן הרגיל. כגון עניין טהרת הכוונה והרצון המשפיעה על קיום המצווה ושכרה, דבר שרק בורא עולם יודע. חוק נוסף שיש בנשמה ודומה לכוחות האחרים הוא נתינת המקום הראוי לכוחותיה. הוצאת הכוחות הטבעיים מביאה לטוב, ומניעתם מביאה לחסרון. לדוגמא, אדם חש בקרבו רגישות ועדינות מיוחדת לצרכי הזולת, אך בשל סביבתו, הוא רואה בזה חולשה וחסרון ומכריח את עצמו להתנהל בנוקשות ואכזריות כלפי האחר. וממילא, עוד יותר כלפי החלשים, שכן אז טבעו מתעורר יותר לרחמים והוא מגביר יותר את הנוקשות. המצב שנוצר הוא שהניכור לעצמיות מביא את האדם למקומות נמוכים מאד. במקום להופיע את החסד באור המיוחד לאדם זה, הניכור הוליד רוע שבדרך כלל תוליד עצבות פנימית.
הוא הדין בהליכה אחר רצון ה' הגלוי, בקיום תורה ומצוות. נפשו של האדם מישראל בנויה באופן כזה שקיום רצון ה' שייך לה באמת, כדבר עצמי ולא ככפייה חיצונית. אמנם, זו מדריגה שצריך לחשוף בנפש אך זוהי השאיפה של עם ישראל 'רצוננו לעשות רצונך אלא שיאור שבעיסה מעכב'.
התהלכות שלא לפי המידות המתאימות לעם ישראל, ניכור חלילה לדברי התורה יוליד קלקולים גדולים שהם פשוט תוצאה של חיים שלא לפי הטבע הנשמתי. וכך כתב השם משמואל (הגדה של פסח): כי אין לך בן חורין יותר מזה שהוא בטל לגמרי למקור החירות.

נפש עבדותית
הנפש של אדם שאינו בן חורין תמיד תלויה במה שחיצוני לה, באישורים מבחוץ, בהתנעה ודחיפה של האחר.
חיים שאינם עצמיים, נעדרת מהם השלווה הפנימית ואף אינם משמחים באמת. שכן, השמחה באה לאדם כתוצאה משלמות ומהשתלמות. ככל שיש הרמוניה בין כל כוחות הנפש השונים והתאמה לאמת הפנימית אזי האדם יחוש תחושת עונג, היא השלווה הפנימית, ואף שמחה בהתחדשות כוחותיו בכל עת.
כמובן, שאלו דברים שצריכים עבודה מתמדת אך הם הם עיקרם של חיינו, העלאת העצמיות, שכלול האישיות, פיתוח העולם בשימוש בכוחות המיוחדים שה' נתן לכל אחד ואחד.

זמן חירותנו
המשמעות של פסח כזמן חרותנו היא בכך שמכח הימים האלו נוכל להתמלא ברצונות של חירות פנימית אמיתית.
בקיום מצוות הלילה הקדוש הזה, אנו מבטאים את המהות הפנימית של עם ישראל, שהיא היותו בן חורין באמת, עם שמסוגל לחיות את תוכן חייו בהתגברות על המעכבים. כולנו בני מלכים, וכולנו מסבים ושותים ארבע כוסות כאנשים חשובים. החירות ביום זה מופיעה אפילו בלחמנו, שכן ה'לחם עוני' פועל את פעולתו -לסעוד את האדם, בלא שום צורך בגורמים נוספים מלבד הבסיסיים קמח ומים. זה העיקר, וכל השאר תוספת שיש לדעת היטב כיצד להשתמש בה כראוי. לאחר שאנו מפנימים זאת במשך שבוע ימים, נוכל אחר ימי הפסח להשתמש בתוספות כמעשירים את החיים, אך לא כהכרחיים לחיים.
כאשר הדברים מקבלים ביטוי מעשי, יש בהם גם כח לחזק את התודעה וממילא לגרום לתוספת גבורה לחיים של עצמיות.
בעצם הלילה ובקיום המצוות שבו כולנו מתרוממים ומתקדשים, שכן הקב"ה מופיע בו כוחות גדולים. אך ככל שאנו מודעים יותר – אנו מושפעים יותר.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב אליקים לבנון
    הרב אליקים לבנון
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
    הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
  • הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
    הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
  • הרב אליהו ברין
    הרב אליהו ברין
  • הרב דב בערל וויין
    הרב דב בערל וויין
  • הרב חיים ירוחם סמוטריץ
    הרב חיים ירוחם סמוטריץ
  • הרב נחשון רבינשטיין
    הרב נחשון רבינשטיין
  • הרב משה אליה
    הרב משה אליה
    undefined
    4 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
    undefined
    אחרי לידה

    אחרי לידה

    חוברת הכנה לקראת לידה

    א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    הרב עודד מילר | תמוז תשפ
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    פרשת שבוע

    עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ

    הרב יוסף כרמל | סיון תשע"א
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    נושאים שונים

    הלכות ייחוד

    מהו ייחוד? , מקור האיסור, טעם האיסור, טעם האיסור, מה דעתכם? האם יש בעיה בקשר שכזה?, חומרת המעשה, גיל המתייחדים, מקום הייחוד ,מספר המתייחדים, מצבים מצויים: במקום העבודה, בתנועת נוער, מאורסים.

    הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
    undefined
    דיני כשרות

    הלכות טבילת כלים

    א - טבילת כלים שנקנו מגוי , ב - המקווה, ג - הטבילה , ד - ברכת הטבילה , ה - אילו כלים צריכים טבילה , ו - דין האוכל שהונח בכלים שלא הוטבלו , ז - כלים במסעדה , ח - אורח , ט - כלים חשמליים.

    הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    21 דק'
    צניעות

    הלכות צניעות א'

    מקורות האיסור; האיסור הכללי; מנהגים; צניעות בנשים; ילדות קטנות; מכנסיים לנשים; בגד אדום

    הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד
    undefined
    35 דק'
    שיעורים נוספים ברפואה

    הפסקת הריון

    הלכות: התנגשות בין חיי האם לחיי העובר. איסור הפלה בבני נח. איסור הפלה בישראל. האם ניתן להתיר ביצוע הפלה במקרים קשים. שלבי ההריון להיתר הפלה. הפלת עובר חולה תיי-זקס. תסמונת דאון. כשיש חשש שהעובר בעל מום. אמינות הרופאים והתייעצות עם רב. האם רצוי לבצע בדיקה לגילוי פגמים בעובר. עובר ממזר. נערה לא נשואה שנכנסה להריון. האם מותר להפיל לצורך בריאות האם. חולת סרטן שנכנסה להריון.

    הרב אליעזר מלמד | אב ה'תשס"א
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il