ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
כותב הרמח"ל בדרך ה' (ד, ז):
שסדרה החכמה העליונה שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו.
פירוש הדברים, כל מועד בלוח השנה העברי אינו רק אירוע חד פעמי שהיה אז בהתרחשות הראשונית, אלא את אותם הכוחות, היכולות שעם ישראל קיבל באותו זמן, יכול הוא לקבל עכשיו. אותם התיקונים וההארות שמקבלים אין עיקרם ותכליתם בהרגשת הלב ובהתפעלות אלא בשינוי שהם פועלים על האדם.
כלומר, בפסח ישראל קבלו כח ויכולת לצאת מעבדות לחירות, אזי בכל שנה ושנה בפסח יש בידינו יכולת להתמלא בתוכן זה ולהמשיך אותו לשאר ימות השנה.
התוכן של חג הפסח המושפע עלינו בא לידי ביטוי ברצון, בכוחות נפשיים והגדלת השאיפות השייכות לעניין החירות המתגלה בפסח.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
23 - איך מתכוננים לקבלת התורה?
24 - חג החירות
25 - איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
טען עוד
מהי בכלל החירות?
ישנה תפיסה האומרת שחירות היא שחרור האדם מכבלים חיצוניים והליכה אחר רצונו בלבד. אדם אדון לעצמו ולצרכיו והוא חפשי לבחור במה שרוצה, מתי ואיך שחפץ.
אך האמת היא שאין זו הגדרת החירות. החירות היא הנאמנות לעצמיות. במילים פשוטות יותר, התנהלות מותאמת לטבע היסודי של האדם: טבעו הגשמי, הנפשי והנשמתי.
• הגשמי: אדם זקוק לצרכים חומריים שונים על מנת להתקיים כגון מזון ושתיה. אם יאמר האדם הצרכים האלו כובלים אותי ולכן אתעלם מהם – הרי הוא מחליש את עצמו באופן מיידי. ונכון הדבר גם בדברים שאינם הכרחיים, כגון צריכת מזון שלאדם מסוים באופן אישי הוא מזיק. התעלמות מהנזק אינה חירות או חופש גמור בו 'אני עושה מה שארצה' – אלא טפשות ופגיעה עצמית.
• הנפשי: יש לאנשים כוחות נפשיים שונים כגון רצון ליצור, לכתוב, לנגן, לתכנן, לנהל וכן הלאה, כל אחד כפי נטיית נפשו. ככל שידחיק יותר את הכוחות האלו ויתעלם מהם הוא בוגד בעצמיותו ויחוש אי נוחות וחסרון.
• הנשמתי: הכח הנשמתי הוא החיבור אל בורא העולם והוא הכח שנותן את התוכן של החיים. כח זה הוא כח ממשי ככל הכוחות האחרים, ויותר מכך, הוא הכח המהותי ביותר של החיים. כל כוחות החיים משמשים אותו. כוחות הגוף הינם הכלי להופיע את נפש האדם, וכוחות הנפש הינם כלים להופיע תכנים עליונים יותר, תכני מהות, תכני נשמה.
הטבע הנשמתי מתנהל אף הוא לפי כללים וחוקים, אך כאלו שאינם מדידים באופן הרגיל. כגון עניין טהרת הכוונה והרצון המשפיעה על קיום המצווה ושכרה, דבר שרק בורא עולם יודע. חוק נוסף שיש בנשמה ודומה לכוחות האחרים הוא נתינת המקום הראוי לכוחותיה. הוצאת הכוחות הטבעיים מביאה לטוב, ומניעתם מביאה לחסרון. לדוגמא, אדם חש בקרבו רגישות ועדינות מיוחדת לצרכי הזולת, אך בשל סביבתו, הוא רואה בזה חולשה וחסרון ומכריח את עצמו להתנהל בנוקשות ואכזריות כלפי האחר. וממילא, עוד יותר כלפי החלשים, שכן אז טבעו מתעורר יותר לרחמים והוא מגביר יותר את הנוקשות. המצב שנוצר הוא שהניכור לעצמיות מביא את האדם למקומות נמוכים מאד. במקום להופיע את החסד באור המיוחד לאדם זה, הניכור הוליד רוע שבדרך כלל תוליד עצבות פנימית.
הוא הדין בהליכה אחר רצון ה' הגלוי, בקיום תורה ומצוות. נפשו של האדם מישראל בנויה באופן כזה שקיום רצון ה' שייך לה באמת, כדבר עצמי ולא ככפייה חיצונית. אמנם, זו מדריגה שצריך לחשוף בנפש אך זוהי השאיפה של עם ישראל 'רצוננו לעשות רצונך אלא שיאור שבעיסה מעכב'.
התהלכות שלא לפי המידות המתאימות לעם ישראל, ניכור חלילה לדברי התורה יוליד קלקולים גדולים שהם פשוט תוצאה של חיים שלא לפי הטבע הנשמתי. וכך כתב השם משמואל (הגדה של פסח): כי אין לך בן חורין יותר מזה שהוא בטל לגמרי למקור החירות.
נפש עבדותית
הנפש של אדם שאינו בן חורין תמיד תלויה במה שחיצוני לה, באישורים מבחוץ, בהתנעה ודחיפה של האחר.
חיים שאינם עצמיים, נעדרת מהם השלווה הפנימית ואף אינם משמחים באמת. שכן, השמחה באה לאדם כתוצאה משלמות ומהשתלמות. ככל שיש הרמוניה בין כל כוחות הנפש השונים והתאמה לאמת הפנימית אזי האדם יחוש תחושת עונג, היא השלווה הפנימית, ואף שמחה בהתחדשות כוחותיו בכל עת.
כמובן, שאלו דברים שצריכים עבודה מתמדת אך הם הם עיקרם של חיינו, העלאת העצמיות, שכלול האישיות, פיתוח העולם בשימוש בכוחות המיוחדים שה' נתן לכל אחד ואחד.
זמן חירותנו
המשמעות של פסח כזמן חרותנו היא בכך שמכח הימים האלו נוכל להתמלא ברצונות של חירות פנימית אמיתית.
בקיום מצוות הלילה הקדוש הזה, אנו מבטאים את המהות הפנימית של עם ישראל, שהיא היותו בן חורין באמת, עם שמסוגל לחיות את תוכן חייו בהתגברות על המעכבים. כולנו בני מלכים, וכולנו מסבים ושותים ארבע כוסות כאנשים חשובים. החירות ביום זה מופיעה אפילו בלחמנו, שכן ה'לחם עוני' פועל את פעולתו -לסעוד את האדם, בלא שום צורך בגורמים נוספים מלבד הבסיסיים קמח ומים. זה העיקר, וכל השאר תוספת שיש לדעת היטב כיצד להשתמש בה כראוי. לאחר שאנו מפנימים זאת במשך שבוע ימים, נוכל אחר ימי הפסח להשתמש בתוספות כמעשירים את החיים, אך לא כהכרחיים לחיים.
כאשר הדברים מקבלים ביטוי מעשי, יש בהם גם כח לחזק את התודעה וממילא לגרום לתוספת גבורה לחיים של עצמיות.
בעצם הלילה ובקיום המצוות שבו כולנו מתרוממים ומתקדשים, שכן הקב"ה מופיע בו כוחות גדולים. אך ככל שאנו מודעים יותר – אנו מושפעים יותר.
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים באדם
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
