ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
ראש השנה הוא אחד מחגי ישראל שמצווה לשמוח בהם (שבועות י, א), ולכן ערב ראש השנה הוא אחד מארבעה הימים שבהם נהגו לשחוט בהמות, עד שמוכרי הבהמות היו צריכים להזהיר את הקונים מפני איסור "אותו ואת בנו" (חולין פג, א). אומנם ראש השנה הוא גם "יום תרועה", היינו יום חרדה ושברון, שכן ביום זה מסתיימים החיים של השנה הקודמת, ומה שלא הספקנו לעשות בשנה זו אבד. וביום זה הקב"ה בורא את החיים של השנה החדשה, וממילא הוא יום דין. התרועה, שהיא קול שבור וקטוע, מבטאת את החרדה. אולם ציוותה התורה לתקוע לפני התרועה ולאחריה תקיעה פשוטה שמבטאת שמחה, כי הדין והחרדה נועדו לתיקון, ועל כן יש בהם שמחה. אכן עיקר תשובת ראש השנה בכך שאנו מקבלים עלינו את מלכותו יתברך, וזוכים על ידי כך להיות קשורים ושותפים בכל האידיאלים האלוקיים, ועניין זה מלווה בשמחה ובחרדה כאחד.
כך נפסק למעשה שיש לקיים בראש השנה סעודות טובות ומשובחות, כסימן טוב לכל השנה, אבל אין להרבות באכילה, כדי לשמור על היראה הראויה ליום זה (שו"ע או"ח תקצז, א).
תיקון המשפט
אמרו חכמים (תנחומא אמור כב) שעל ידי התשובה והצומות שעושים הצדיקים לפני ראש השנה הקב"ה מוותר על שליש העוונות, ועל ידי התשובה והצומות שעושים בעשרת ימי תשובה הקב"ה מוותר על עוד שליש, ועל ידי יום הכיפורים של כל ישראל הקב"ה מוותר על הכול. ביאר השל"ה (מסכת ראש השנה תורה אור נו), שהוויתור אינו על העבירות שהאדם עושה בעצמו, שעל זה אמרו חכמים: "כל האומר הקב"ה ותרן - ייוותרו חייו" (ב"ק נ, א), וכדי לכפר על עוון שאדם עשה עליו לתקנו באופן מפורט. אלא הכוונה "על העבירות שכל ישראל ערבין זה בזה" (שבועות לט, א). שיש מקום לטעון כלפינו שלא עשינו ככל יכולתנו כדי לעורר את הציבור לתורה ומצוות, ועל ידי התשובה מוכח שאכן רצוננו שיתקדש שמו של ה' יתברך בעולם, ועל כן איננו נענשים על עוונותיהם של אנשים אחרים מבני עמנו.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
539 - יום דין כלל ישראלי
540 - שלושה ימים של קדושה
541 - למדן וענו- הרב שפירא
טען עוד
רחצה ביום טוב ושבת
השנה אנו זוכים לשלושה ימים קדושים רצופים, ומכיוון שרבים נוהגים לרחוץ בכל יום, ואם יימנעו מרחצה במשך ימים אלו יפגמו בכבוד החג והשבת, ראוי לחזור וללמוד דיני רחצה בשבת וחג.
מותר להתרחץ במים חמים שהתחממו בערב יום טוב, או במים חמים שהתחממו ביום טוב על ידי דוד שמש או שעון שבת. וזה ההבדל שבין שבת ליום טוב, שבשבת מותר לרחוץ במים פושרים אבל לא חמים, ואילו ביום טוב מותר לרחוץ במים חמים (פניני הלכה שבת יד, ח).
אומנם יש מחמירים וסוברים שדין יום טוב כדין שבת, וגם ביום טוב מותר להתרחץ בפושרים בלבד. ויש מחמירים וסוברים שאף בפושרים אסור להתרחץ בשבת ויום טוב, וכך נוהגים חלק מיוצאי אשכנז. אולם למעשה, העיקר כדעת רוב הפוסקים, שמקילים לרחוץ ביום טוב במים חמים. וכאשר הדבר גורם צער, כגון בראש השנה שנמשך יומיים או ביום טוב שסמוך לשבת, ראוי לנהוג כמקילים, כדי לכבד את החג ולהתענג בו.
וכן בשבת, כאשר אדם סובל מכך שלא התרחץ, רשאי להתרחץ במים פושרים, היינו מים שאין נהנים מחמימותם אבל מנגד אין סובלים מהיותם קרים.
שימוש בדוד
מי שיש לו דוד שמש, יכול להתרחץ במים שהתחממו בו במשך החג. ומי שאין לו דוד שמש, יכול להפעיל את דוד המים החשמלי לפני החג, וכדי שלא יבזבז חשמל לריק, יחבר את הדוד לשעון שבת ויפעיל אותו למשך הזמן הנדרש בלבד.
שלא כמו בשבת, ביום טוב מותר לפתוח את ברז המים החמים גם כאשר המים שבדוד רותחים, וגם בשעה שגוף החימום החשמלי דולק, מפני שאין איסור בישול ביום טוב. אבל אסור להדליק ביום טוב את דוד המים החשמלי, מפני שהדלקתו נחשבת כהבערת אש שאסורה ביום טוב (פניני הלכה מועדים ה, י).
הסבון והמרכך
מותר להשתמש בשבת ויום טוב בסבון נוזלי. אבל בסבון קשה או סמיך רבים נהגו להחמיר, והרוצים להקל יש להם על מה לסמוך (פנה"ל שבת יד, ו).
מותר לחפוף בעדינות רבה את שיער הראש עם שמפו ומרכך (נוזלי). זאת בתנאי שאין ודאות שהחפיפה תתלוש שערה. גם כאשר מוצאים שערות במקלחת, כל זמן שחפפו בעדינות רבה, אין ודאות שהחפיפה גרמה לתלישת שערות, מפני שייתכן שהשערות הללו ניתקו ממקורן לפני כן, ועתה הן נשטפו במים. אבל אם ברור שהחפיפה תתלוש אפילו שערה אחת - אסור לחפוף את הראש.
אישה שיש לה שיער ארוך, והיא רגילה לסורקו לאחר הרחצה, נכון שלא תשטוף את שערה בשבת או ביום טוב, כדי שלא תיכשל אחר כך באיסור תורה של סירוק (פנה"ל שבת יד, ג). ומי שנצרכת מאוד לחפוף את ראשה, ויודעת בוודאות שלא תיכשל אחר החפיפה בסירוק, תוכל גם ביום טוב לחפוף את שערותיה.
עוד צריך להיזהר במשך חפיפת הראש והזקן, שלא לסחוט את השיער, שסחיטה זו אסורה משום "דש", משום שהיא מוציאה מהשיער מים וסבון שניתן להשתמש בהם להמשך הרחצה. אבל מותר לנגב את השיער במגבת, שהואיל ואין מעוניינים במים שיוצאים מהשיער ונבלעים במגבת, אין בזה איסור סחיטה (פנה"ל שבת יד, ח).
איסור הכנה מיום ראשון לשני
יש להיזהר שלא לעשות פעולות הכנה מיום טוב ראשון של ראש השנה ליום טוב שני, מפני שיום טוב הראשון הוא החג מהתורה, ואילו השני מדברי חכמים. לפיכך, אין לבשל או לחמם מאכלים ולערוך את השולחן מיום טוב ראשון ליום טוב שני (שו"ע או"ח תקג, א). בכלל זה אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו ביום הראשון כדי לאכול בהם ביום השני, אלא רק לאחר זמן צאת הכוכבים (שחל השנה בשעה שבע) מותר להכין את התבשילים ולחמם אותם, לשטוף את הכלים ולערוך את השולחן לקראת סעודת ליל יום טוב שני.
זו הסיבה שבפועל דוחים את סעודת הלילה השני לפחות שעה אחר צאת הכוכבים. ויש רבנים שנוהגים להאריך בדרשת הלילה השני, כדי שבינתיים יספיקו המאכלים להתחמם.
אין להוציא מאכלים מהמקפיא ביום הראשון לצורך סעודת ליל שני. ובשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת היום הראשון תגרום עגמת נפש ועיכוב משמעותי של הסעודה, מותר להוציאם ביום (פנה"ל מועדים ב, ב; יב).
הדלקת נרות בלילה השני
כן נכון להדליק נרות של יום טוב שני לאחר צאת הכוכבים, כדי שלא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. והמדליקה לפני בין השמשות יש לה על מי לסמוך, הואיל וגם באותה שעה יש קצת כבוד והנאה מהנרות.
מכיוון שאסור להדליק אש חדשה בחג, יש להכין לפני החג נר שידלוק יותר מעשרים וארבע שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בליל שני. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים שיש להם נר דולק.
מותר בחג לתחוב את הנר בכוח לתוך הנקב שבפמוט, וכן מותר להסיר על ידי סכין את השעווה שנותרה בנקב הפמוט ומפריעה להכנסת הנר החדש, וכן מותר להסיר דיסקית מתכת של נרונים שנדבקה לתחתית כוס הזכוכית שמניחים בה את הנרונים. וכן מותר להכניס פתיל צף בתוך מצוף השעם. אבל אסור לחמם את נר השעווה כדי להדביק אותו בפמוט. וכן אסור לחתוך או לשייף את בסיסו של הנר כדי לתוקעו בנקב הפמוט (פנה"ל מועדים ב, ב; יב; ט, ה).
עירובי תבשילין
השנה אנו זוכים לחיבור של ראש השנה לשבת, והרי אנו מתעלים מקדושת יום טוב לקדושת השבת. תיקנו לנו חכמים שנניח לפני יום טוב עירוב תבשילין, שעל ידי כך נזכור את כבוד יום טוב ואת כבוד השבת.
על ידי עירוב תבשילין יהיה מותר לנו לעשות ביום טוב כל הכנה שנדרשת לשבת. בכלל זה יהיה מותר לבשל ולחמם תבשילים לקראת שבת, יהיה מותר לשטוף את הכלים שאכלו בהם בחג לקראת השבת, וכן יהיה מותר להכין את הנרות לקראת הדלקת נרות שבת. לגבי הכנת המאכלים, צריך להקפיד שהמאכלים שמכינים בעבור שבת יהיו מוכנים לפני שקיעת החמה, כדי שכעיקרון, מה שמכינים ביום טוב יוכל להיאכל גם ביום טוב על ידי אורחים שאולי יבואו.
הדלקת נרות שבת
מותר להכין נרות לשבת כפי שמכינים נרות ליום טוב שני, ומותר להדליק את נרות השבת מאש דולקת. לשם כך צריך להכין נר שיהיה דלוק במשך כל החג. ואם הנר כבה, יש להיעזר בשכנים שיש להם נר דולק.
צריך להקפיד מאוד להדליק נרות שבת לפני השקיעה, בזמן הכתוב בלוחות, שכן שלא כמו בחג, בשבת אסור להדליק נר, ועוד לפני שקיעת החמה יש לקבל את השבת ולהתחיל להימנע מכל איסורי השבת.
לתגובות: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
