ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כאשר הגיע חודש אלול, החל המלמד בהכנות לקראת נסיעתו אל אדמו"ר הזקן לראש השנה.
כמה ימים לפני ראש השנה אמר המלמד לכפרי: "כמו בכל שנה, אני נוסע גם השנה אל הרבי לימים הנוראים. רציתי לאחל לך שנה טובה, שנת בריאות ופרנסה, ואם ירצה השם, אחזור לאחר החגים".
הכפרי היה יהודי פשוט, שלא ידע כלל כי קיים רבי שרבים נוסעים אליו לחגים. בעיניו היה המלמד כמו רבי, והוא לא הבין מדוע הוא הולך לרבי אחר. כמו כן היה לו צר שהמלמד ייעדר בחגים ולא ישמש בימים הנוראים לאנשי הכפר כבעל תוקע וכחזן.
המלמד החל להסביר ליהודי הפשוט כי הרבי שאליו הוא נוסע הוא צדיק גדול, ויהודים רבים באים אליו ממרחקים כדי למלא את נפשם בקדושה ויראת שמיים שתספיק להם לכל השנה הבאה.
הוא הסביר שזה פירוש "ראש השנה" - ראש לכל השנה, וכאשר הראש בסדר, כל הגוף ממילא יהיה בסדר. עוד הסביר כי הרבי הצדיק הוא בבחינת ראש לבני העם, המשפיע חיות רוחנית לכל האיברים. "הכול הולך אחר הראש", סיים.
"אם כך", התלהב הכפרי, "ארצה גם אני לנסוע איתך אל הצדיק בראש השנה!".
המלמד הסכים ושמח על כך שלא יצטרך לעשות את הדרך ברגליו.
בהגיע המועד רתם הכפרי את סוסו לעגלתו, לקח לשניהם צידה לדרך, והם יצאו בדרך אל הרבי. כאשר הגיעו לבית מדרשו של אדמו"ר הזקן, היה המקום מלא בחסידים ואורחים שבאו לחסות בצל הרבי בימים הנוראים. כולם הכירו את המלמד ובירכוהו ולא שכחו לומר "שלום עליכם" לכפרי, ובכל זאת הוא חש קצת זר בקרב החסידים.
הגיעה שעת היחידות. החסידים נכנסו אחד אחד אל הרבי. הכפרי ראה זאת ועמד בתור. כאשר נכנס לחדרו של הרבי, לא ידע מה לעשות ומה לומר ושתק.
אדמו"ר הזקן התבונן בו מעט ואמר: "נו?".
הכפרי המשיך לשתוק.
"נו?", חזר הרבי.
"רבי, למה בדיוק אתה מתכוון כאשר אתה אומר נו?", תמה הכפרי.
הרבי השיב לו כי קורה שיהודי נכשל לפעמים. באומרו זאת החל למנות כמה דברים שבהם הכפרי אכן נכשל מבלי שידע שיש במעשיו איזו עבירה.
ואז עלה חשד בלב הכפרי כי המלמד, שחי בביתו ורואה את מעשיו, סיפר לרבי על עבירותיו, וכי מנין היה יכול לדעת זאת?!
הכפרי לא השיב לרבי ויצא מהחדר בחרון אף. הוא הגיע למלמד והחל לחרפו: "אתה חי בביתי, אוכל וישן בכבוד בזכות שאתה מלמד את ילדיי, וכעת אתה גומל לי רעה תחת טובה כאשר הלשנת לרבי על מעשיי הרעים!". הוא הודיע למלמד כי החליט לפטרו ולקחת במקומו מלמד אחר שלא יהיה מוסר ומלשין.
המלמד, שנבהל מדברי הכפרי, החל להצטדק: "חס וחלילה! לא סיפרתי לרבי שום דבר עליך".
הכפרי המשיך בכעסו: "לא רק שהנך מלשין, אלא גם שקרן".
צר היה למלמד שהכפרי חושד בו כי הלשין, והצטער גם על הפרנסה הטובה שיפסיד בגלל פיטוריו. הוא נכנס לרבי ואמר: "היהודי הכפרי שמעסיק אותי כמלמד ונכנס זה עתה לרבי, חושד בי כי הלשנתי על עבירותיו, והוא לא יירגע עד שהרבי יאמר לו בעצמו כי לא סיפרתי עליו מאומה".
אדמו"ר הזקן ביקש לקרוא לכפרי ואמר לו: "לחינם כעסת על המלמד שעובד אצלך, כי הוא לא סיפר לי שום דבר אודותיך".
"אם כן", תמה הכפרי, "מנין ידע הרבי על כל הדברים שעשיתי?!"
"וכי אני אמרתי שאתה עשית את כל הדברים הללו?!", השיב הרבי בתמיהה, "אני רק אמרתי כי קורה שיהודי נכשל בדברים הללו...".
"באמת אף אחד לא אמר לך?", שאל הכפרי כשהוא על סף בכי.
לאחר שווידא את הדבר לאשורו, הודה הכפרי בלב נשבר כי אכן נכשל בכל אותם הדברים שהרבי הזכיר והתחנן שהרבי יעזור לו לחזור בתשובה לקראת יום הדין העומד בפתח.
אדמו"ר הזקן הורה לכפרי מה לעשות כדי לתקן את מעשיו, והבטיח לו כי אם יחזור בתשובה באמת, יסלח לו הקדוש ברוך הוא וייתן לו שנה טובה ומתוקה.
הכפרי יצא מלפני הרבי בצעד מאושש ובלב שמח. הוא התנצל בפני המלמד על דבריו וביטל את פיטוריו, ומאותו יום ואילך היה מקושר אל הרבי בלב ונפש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
