ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כאשר הגיע חודש אלול, החל המלמד בהכנות לקראת נסיעתו אל אדמו"ר הזקן לראש השנה.
כמה ימים לפני ראש השנה אמר המלמד לכפרי: "כמו בכל שנה, אני נוסע גם השנה אל הרבי לימים הנוראים. רציתי לאחל לך שנה טובה, שנת בריאות ופרנסה, ואם ירצה השם, אחזור לאחר החגים".
הכפרי היה יהודי פשוט, שלא ידע כלל כי קיים רבי שרבים נוסעים אליו לחגים. בעיניו היה המלמד כמו רבי, והוא לא הבין מדוע הוא הולך לרבי אחר. כמו כן היה לו צר שהמלמד ייעדר בחגים ולא ישמש בימים הנוראים לאנשי הכפר כבעל תוקע וכחזן.
המלמד החל להסביר ליהודי הפשוט כי הרבי שאליו הוא נוסע הוא צדיק גדול, ויהודים רבים באים אליו ממרחקים כדי למלא את נפשם בקדושה ויראת שמיים שתספיק להם לכל השנה הבאה.
הוא הסביר שזה פירוש "ראש השנה" - ראש לכל השנה, וכאשר הראש בסדר, כל הגוף ממילא יהיה בסדר. עוד הסביר כי הרבי הצדיק הוא בבחינת ראש לבני העם, המשפיע חיות רוחנית לכל האיברים. "הכול הולך אחר הראש", סיים.
"אם כך", התלהב הכפרי, "ארצה גם אני לנסוע איתך אל הצדיק בראש השנה!".
המלמד הסכים ושמח על כך שלא יצטרך לעשות את הדרך ברגליו.
בהגיע המועד רתם הכפרי את סוסו לעגלתו, לקח לשניהם צידה לדרך, והם יצאו בדרך אל הרבי. כאשר הגיעו לבית מדרשו של אדמו"ר הזקן, היה המקום מלא בחסידים ואורחים שבאו לחסות בצל הרבי בימים הנוראים. כולם הכירו את המלמד ובירכוהו ולא שכחו לומר "שלום עליכם" לכפרי, ובכל זאת הוא חש קצת זר בקרב החסידים.
הגיעה שעת היחידות. החסידים נכנסו אחד אחד אל הרבי. הכפרי ראה זאת ועמד בתור. כאשר נכנס לחדרו של הרבי, לא ידע מה לעשות ומה לומר ושתק.
אדמו"ר הזקן התבונן בו מעט ואמר: "נו?".
הכפרי המשיך לשתוק.
"נו?", חזר הרבי.
"רבי, למה בדיוק אתה מתכוון כאשר אתה אומר נו?", תמה הכפרי.
הרבי השיב לו כי קורה שיהודי נכשל לפעמים. באומרו זאת החל למנות כמה דברים שבהם הכפרי אכן נכשל מבלי שידע שיש במעשיו איזו עבירה.
ואז עלה חשד בלב הכפרי כי המלמד, שחי בביתו ורואה את מעשיו, סיפר לרבי על עבירותיו, וכי מנין היה יכול לדעת זאת?!
הכפרי לא השיב לרבי ויצא מהחדר בחרון אף. הוא הגיע למלמד והחל לחרפו: "אתה חי בביתי, אוכל וישן בכבוד בזכות שאתה מלמד את ילדיי, וכעת אתה גומל לי רעה תחת טובה כאשר הלשנת לרבי על מעשיי הרעים!". הוא הודיע למלמד כי החליט לפטרו ולקחת במקומו מלמד אחר שלא יהיה מוסר ומלשין.
המלמד, שנבהל מדברי הכפרי, החל להצטדק: "חס וחלילה! לא סיפרתי לרבי שום דבר עליך".
הכפרי המשיך בכעסו: "לא רק שהנך מלשין, אלא גם שקרן".
צר היה למלמד שהכפרי חושד בו כי הלשין, והצטער גם על הפרנסה הטובה שיפסיד בגלל פיטוריו. הוא נכנס לרבי ואמר: "היהודי הכפרי שמעסיק אותי כמלמד ונכנס זה עתה לרבי, חושד בי כי הלשנתי על עבירותיו, והוא לא יירגע עד שהרבי יאמר לו בעצמו כי לא סיפרתי עליו מאומה".
אדמו"ר הזקן ביקש לקרוא לכפרי ואמר לו: "לחינם כעסת על המלמד שעובד אצלך, כי הוא לא סיפר לי שום דבר אודותיך".
"אם כן", תמה הכפרי, "מנין ידע הרבי על כל הדברים שעשיתי?!"
"וכי אני אמרתי שאתה עשית את כל הדברים הללו?!", השיב הרבי בתמיהה, "אני רק אמרתי כי קורה שיהודי נכשל בדברים הללו...".
"באמת אף אחד לא אמר לך?", שאל הכפרי כשהוא על סף בכי.
לאחר שווידא את הדבר לאשורו, הודה הכפרי בלב נשבר כי אכן נכשל בכל אותם הדברים שהרבי הזכיר והתחנן שהרבי יעזור לו לחזור בתשובה לקראת יום הדין העומד בפתח.
אדמו"ר הזקן הורה לכפרי מה לעשות כדי לתקן את מעשיו, והבטיח לו כי אם יחזור בתשובה באמת, יסלח לו הקדוש ברוך הוא וייתן לו שנה טובה ומתוקה.
הכפרי יצא מלפני הרבי בצעד מאושש ובלב שמח. הוא התנצל בפני המלמד על דבריו וביטל את פיטוריו, ומאותו יום ואילך היה מקושר אל הרבי בלב ונפש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
