ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אחד המתפללים היה יעקב, שהתארגן באוהל שהביא עמו.
התפילות עברו בתחושת רוממות, כשרוח המקום, מקום מנוחתם של האבות, מעוררת את הבנים, ובפרט כשמוזכרים האבות בתפילה. וכבר אמר הרב לוינגר זצ"ל, שבכל פעם כשאומרים "אלוקי אבותינו" הכוונה לשלושת האבות. כל שכן כאשר מזכירים את זכותם: "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם", ובתפילה החוזרת "עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו, ובבן הנעקד ישבית מדייננו, ובזכות התם יוציא היום לצדק דיננו".
כל מניין התפלל בנוסח משלו, ורבים באו לאחר תפילתם להתעורר מתפילתו של המקובל הרב יעקב עדס שהאריך כדרכו בסליחות, וידוי וקבלת עול מלכות שמיים.
לקראת סוף היום הקדוש, יעקב עשה את דרכו לתפילת הנעילה והיו לו כיסופים לדבר על היום הקדוש ולזכות את הרבים. בדרך פגש כמה חיילי מג"ב המשרתים במקום, שאחד מהם היה חלש מעט ונשען על חבריו שעודדוהו.
יעקב עצר לרגע, פנה אליהם ושאל: "מה לדעתכם חשוב יותר, הצום או התפילות?". במחשבה ראשונה ענו החיילים: "התפילות".
"אם כך", המשיך יעקב לשאול, "מה ההלכה אומרת כאשר לאדם אין כוח גם לצום וגם ללכת לבית הכנסת, האם עדיף שיישאר בבית ויצום או שילך לבית הכנסת וישבור את הצום?".
הם חשבו קצת ואמרו: "עדיף שיישאר בבית ויצום".
"אם כך", סיכם יעקב, "אתם מסכימים שהצום חשוב יותר מהתפילות".
"מדוע באמת הצום חשוב יותר?", המשיך יעקב להסביר ותירץ: "ההסבר לכך הוא שיום הכיפורים הוא לא יום שלנו, אלא יום של השם יתברך. אם עיקר הפעולה ביום זה הייתה פעולה שאנחנו עושים אותה מכוח העבודה שלנו בתשובה ותפילה, כי אז נראה היה שהתפילה חשובה יותר. אבל האמת היא שזהו יום של השם יתברך. אין בכוחנו ליצור את הכפרה של יום הכיפורים. השם יתברך הוא זה שמזכך אותנו ומכפר לנו. זה יום שלו. אנו עוברים במעין מכונת כביסה שמימית שמכבסת אותנו. זה יום של הנשמה, הנשמות שלנו נטהרות ומזדככות. אומנם אנחנו צריכים, ראשית, לא לסתור את מהות היום, ולכן נצטווינו לצום, להתנתק מהגוף כדי שהנשמה תתגבר. וכמובן, אנחנו גם מצטרפים מצידנו בתשובה ותפילה על מנת לחזק את פעולת היום, אבל כמו שאמרנו העיקר איננו מצידנו. כמו כן, מי שבגלל פיקוח נפש של מחלה או פעילות ביטחונית מבצעית נאסר עליו לצום, לא נגרעת משום כך לגביו כפרתו של היום, שכן כמו שאמרנו זהו יום של השם יתברך שמכפר לנו".
המג"בניקים הודו ליעקב על דבריו, והוא המשיך בדרכו. כשעבר את המג"בניקים המוצבים בעמדת הבדיקה לפני הכניסה למערה, חזר שוב על הדברים באוזניהם, לאחר אותן שאלות ותשובות.
יעקב המשיך בדרכו, ובעודו עולה במדרגות למערה, עלה עמו אדם נוסף שלא הכיר. הוא חש ברצון לשתפו בקצרה במה שאמר למג"בניקים, תוך שהוא מציין שכדאי היה שהדבר יופץ בין כוחות הביטחון, מכיוון שכולם כמעט שייכים ליום הכיפורים, רבים מהם צמים, למרות שאינם יכולים להשתתף בתפילות, בוודאי שלא באופן מלא. ולכן כדאי היה שיהיו מודעים לדברים, כדי שרוחם לא תיפול מהמחשבה הראשונית שהם מפסידים את העיקר אם הם לא נמצאים בתפילות.
הם הגיעו למערה ופנו איש למניינו, יעקב נכנס למניין האשכנזי שמתפלל באולם יצחק, והאדם השני למניין הספרדי שבחצר המערה, כשאת תפילתם מקדימה שיחת התעוררות של הרב יעקב עדס.
יעקב סיים את תפילת הנעילה ואת תפילת ערבית של מוצאי הצום, והתעכב מעט במערה, מתקשה להיפרד ממקום מנוחת האבות.
כשיצא יעקב מהמערה, פנה אליו מישהו ושאל: "האם אתה הוא זה שדיבר על היחס בין הצום לתפילות לפני תפילת נעילה?".
"כן", ענה יעקב.
"אני זה שעלה איתך במדרגות בדרך לתפילת נעילה", אמר האיש, "ותדע לך שכל זה היה רק בשבילי. ריבונו של עולם שלח אותך אליי, מכיוון שהייתי ממש במצב רוח רע. דווקא ביום הכיפורים הרגשתי לא טוב ושכבתי כל היום במיטה. רק לקראת תפילת נעילה אזרתי כוח להגיע להתפלל, אבל הייתי במצב רוח ירוד. נשלחת אליי כדי לחזק ולעודד אותי לקראת תפילת הנעילה".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
למה ללמוד גמרא?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
למטר השמיים
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
דיני פלסטר בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
