ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בחלק מדירותיו המיועדות להשכרה שיכן עניים וגבה מהם סכום מועט, ומחשש פן יצערם בעת הגבייה דאג להעביר להם בחשאי את הסכום הנדרש.
שמו יצא למרחוק לא רק בגלל חסדיו המופלגים, אלא גם בגלל יראת השמיים שלו. חלומו הגדול היה לחתן את בנותיו רק עם בחורים גדולים בתורה. אבל הוא לא זכה לכך בחייו. בגיל ארבעים וחמש בלבד הלך לבית עולמו.
גיסו, הרב זבולון בריט, רבה של העיירה הליטאית פלונגיאן, נטל על עצמו את משימת שידוך בנותיו. הוא חיתן את הבת הבכירה עם הרב משה מרדכי אפשטיין. כאשר הגיעה הבת השנייה ביילה הינדה לפרקה, ביקש למצוא גם בשבילה עילוי בתורה ונסע לוולוז'ין. לאחר ששטח את בקשתו בפני רבי חיים סולובייצ'יק ורבי נפתלי צבי יהודה - הנצי"ב מוולוז'ין, הם הציעו פה אחד את ר' איסר זלמן מלצר.
מצבו הכספי של ר' איסר היה בכי רע, אך הדבר לא נודע. לאחר האירוסין למד בראדין במשך תקופה, שם שכרה לו הישיבה חדר שהיה חלק מדירתו של רפתן שנקלע לקשיים כלכליים. בגלל מצוקתו החליט אותו רפתן לעבוד עם עורות שוורים שנשחטו. הוא שטחם ועיבדם כדי למוכרם. לצורך כך פרס את העורות על סף חלונו של ר' איסר, ולאחר שיבשו נהג לאכסנם בחדרו. הריחות היו נוראים והזיקו לבריאותו של הארוס, שהתאמץ לשקוד על לימודו, אולם הוא חשש לספר זאת להנהלת הישיבה פן יבולע לרפתן והוא יפסיד את מחייתו, והעדיף לסבול בשתיקה.
ר' איסר סבל מחולשה כללית, ואם לא די בכך לקה בשחפת עד שהוכרח לחזור לביתו. חייו היו נתונים בסכנה, מיום ליום החמיר מצבו ולא נראה פתרון באופק. לאחר מכן פרצה בעיירתו שריפה שפגעה גם בביתו, והוא פונה לחדר של איכר שנשכר בעבורו על ידי אנשי חסד. האיכר דאג לו לחלב מדי יום והאוויר המבריא הקל מעט על סבלו, אבל מחלתו נותרה בעינה.
ר' איסר שלח איגרת למשפחת פרנק, משפחת כלתו, והודיע להם אודות מחלתו בכותבו כי הם רשאים לבטל את השידוך ולא תהיה שום קפידה מצדו. כאשר נתקבל מכתבו השיבו לו מיד כי יבוא לקובנה, שיש בה רופאים מעולים, ואולי ימצא מזור. ר' איסר קיבל את המכתב ונסע לקובנה, שם טופל אצל הרופאים על חשבון משפחת פרנק, ובעצתם נשלח להבראה במקום נופש.
בינתיים ניסו לדבר על לב הנערה שתבטל את השידוך עם הבחור החולני. בתחילה היא סירבה בתוקף, אבל כאשר גברו הלחצים הלכה אל הרופאים שטיפלו בו לשאול אם חתנה יוכל להאריך ימים במצבו. הרופאים השיבו לה כי להערכתם יוכל לחיות שנה אחת לכל היותר.
כששמעה זאת הנערה אמרה לבני משפחתה כי זו זכות בעבורה לחיות עם תלמיד חכם כזה במשך שנה תמימה, והוסיפה כי תטפל בו במסירות, ובעזרת השם יאריך ימים בטוב ובנעימים.
בני המשפחה המשיכו ללחוץ על הנערה ולדבר על ליבה וטענו כי היא יכולה לזכות בבן תורה מצוין ובריא בגופו. הם הפצירו בה מאוד, עד שהחליטה לגשת אל רבי ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, כדי לשאול בעצתו.
היא נסעה לראדין ושטחה בפני החפץ חיים את העניין. כאשר רבי ישראל מאיר שמע על מצבו של החתן, אמר לה משפט אחד: "יש אנשים בריאים ויש אנשים שמאריכים ימים".
היא הבינה כי יש אנשים שבריאים כעת, אך לא מובטח להם שיאריכו ימים, ולעומת זאת יש כאלה שמאריכים ימים למרות שאינם בריאים.
המילים שיצאו מפי החפץ חיים גרמו לנערה לשוב לביתה ולעמוד על דעתה באיתנות, למרות התנגדותם הנחרצת של בני משפחתה.
בסופו של דבר נישאו ר' איסר זלמן מלצר וביילה הינדה. לאחר הנישואין התמנה הרב מלצר לראש ישיבת סלבודקה ולאחר מכן שימש כעשרים שנה כרבה של העיר סלוצק. לאחר מכן עלה לארץ ישראל ונתמנה לראש ישיבת 'עץ חיים'. הרב מלצר חיבר שבעה חיבורים גדולים בשם 'אבן האזל' על הרמב"ם. אשתו, הרבנית המלומדת ביילה הינדה, העתיקה בכתב ידה את כל הכתבים למוסרם לדפוס, והתעסקה בכל עבודת ההדפסה וההפצה. הרב עסק בהוראה ובצורכי ציבור, זכה לבנים וחתנים גדולי תורה והעמיד תלמידים, חלקם חרדים וחלקם דתיים לאומיים, שהיו לגדולי הדור. בי' בכסלו תשי"ד, בהיותו בן שמונים ושלוש, הלך לעולמו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
