ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל מבת יקוט
בברייתא של סדר עולם רבא נאמר כי "אבינו יצחק נשא את רבקה בת ג'". לעומת זאת במדרש הגדול לפרשת תולדות מופיע: "בקחתו את רבקה - אמרו בת ארבע עשרה שנה הייתה רבקה כשנישאת".
הדעות הסותרות במדרשים מעלות שאלות רבות. הדעה האומרת שרבקה הייתה בת שלוש בזמן נישואיה, כבר התמיהה רבים מהפרשנים. כיצד ייתכן שילדה בת שלוש תרוץ ותשאב ותשקה עשרה גמלים? ומה פשר נישואים בגיל שכזה? נוסיף ונאמר שהתורה עצמה קוראת לרבקה "נערה", ונערה בכל מקום היא מי שהגיעה לגיל הנעורים. הפרשנים כבר דנו בכך וניסו לענות על השאלות הללו.
למעשה המדרש עצמו בהמשך דבריו עונה על כך: "ואם תאמר קטנה בת ג' שנה היאך יצאה לשאוב, תשובה שבת שלוש שנים בדורות הראשונים, יותר גדולה מבת עשר בדורות הללו... ואל תתמה על הדורות הראשונים".
אלא שגם לאחר הדברים הללו עדיין נותרנו תמהים אודות המחלוקת שבמדרש. שכן בניגוד לסוגיות ההלכתיות שבהן ניתן לטעון שיש צד של אמת בכל אחת מן הטענות, במדרשים שלפנינו לכאורה לא ניתן לטעון כן. רבקה יכולה להיות או בת שלוש או בת ארבע עשרה. היא לא יכולה להיות גם וגם. ואם כן – כיצד נוכל לפרנס את שני המדרשים הללו זה עם זה?
ונוסיף שאלה: למה חשוב למדרש להשלים לנו את הפרט בת כמה הייתה רבקה בזמן נישואיה עם יצחק? מדוע לפרט כרונולוגי זה יש משמעות כלשהי? אנחנו לא יודעים באיזה גיל נישאו אברהם ושרה, וגם לא בנות כמה היו רחל ולאה בזמן נישואיהן. מדוע דווקא אצל רבקה הדבר נהיה כה משמעותי?
נראה לומר שהמדרש לא מחפש לתאר לנו גיל, אלא תכונה שבאה לידי ביטוי באמצעות תיאור גיל. לפני המדרש והדרשן עמדה שאלה מרתקת: כיצד גדלה צדיקה כמו רבקה בסביבה עוינת וטמאה כמו ארם נהריים ומשפחת בתואל ולבן אחיה?
במענה לשאלה הזאת מתלבט המדרש בין שתי תשובות, או יותר נכון בין שתי תכונות. המדרש הטוען שרבקה הייתה בת ג' רוצה להצביע על התכונה המאפיינת ילד בן ג' שנים - התמימות. למרות שגדלה בסביבה חשדנית ומלאת רמאות, רבקה הייתה תמימה. היא נחלצת לעזור לאדם שלא הכירה, ושבה לשאוב פעם אחר פעם, במין תמימות ילדותית שכלל לא מודעת לכך שמישהו אחר היה רואה בבקשה הזאת חוצפה של העבד, ואולי אף ניצול. רבקה מגישה עזרה בתמימות כילדה בת ג'.
רבקה, לדעת המדרש הזה, ניחנה בתמימות יתרה ששמרה עליה בסביבה עוינת וחשדנית. תחושה זו מועצמת מכך שדבורה מינקת רבקה מתלווה אליה במסע לארץ ישראל. שלב ההנקה הוא שלב תמים ונקי, ודבורה מעצימה את הנוכחות של התמימות אצל רבקה אמנו.
שני כוחות בשני תאומים
המדרש השני שם את הדגש על תכונה אחרת של רבקה, שאף היא עולה מפשוטי המקראות. גיל 14 הוא גיל הנעורים, המתאפיין בתכונת המרדנות. לדעת המדרש הזה תמימות לבדה לא הייתה מספיקה, נדרשת הייתה מרדנות. רבקה לכל אורך הדרך לא משתפת פעולה עם סביבתה, ואפשר שכך רואה המדרש גם את המענה של רבקה לבקשתו של אליעזר. במקום שבו אף אחד לא חושב להעניק לשני ולתת לו, רבקה מורדת במוסכמות שעליהן גדלה בבית אביה, ועושה פעולה קיצונית והפוכה - משקה ושואבת שוב ושוב לעשרה גמלים. גם כאשר מנסים לבן וביתו לעכב את רבקה מללכת בתואנות שונות, "התלכי עם האיש הזה?", רבקה עונה בנחרצות: "ותאמר אלך!" - מעצמי ואף אם אינכם רוצים, כפי שמפרש רש"י.
אם כך, הגילים שמבטא המדרש, אפשר שלא באו לציין כלל גיל מסוים בדווקא, אלא תכונות השייכות לאותו גיל ואשר ליוו את רבקה בכל מעשיה ושמרו עליה מכל משמר, לבל תלמד ממעשי משפחתה ומקומה הרעים.
האמת היא שבשני הגילים שהוזכרו קיימת מזיגה של שתי התכונות, ולכן לא מדובר במחלוקת מן הקצה אל הקצה. שהרי יחד עם התמימות הקיימת בגיל שלוש, מתחילה גם המרדנות הילדותית הראשונה, זו שמביאה איתה את ה"לא רוצה" הראשון של הילד המתוק בן שלוש.
ויחד עם המרדנות של גיל הנעורים יש גם תמימות ואידיאליסטיות המאפיינת נערים בגיל כזה. טרם בא הפיקחון של הבגרות, ויש בו בגיל הזה של מרד הנעורים גם הרבה תמימות בריאה שמאמינה שאפשר לשנות את העולם ולעשות דברים אחרת מאיך שהם נעשים. כך שהמחלוקת היא איזו תכונה דומיננטית הובילה אצל רבקה - התמימות או המרדנות, בת ג' או בת י"ד?
אפשר שמכיוון ששתי התכונות הללו שימשו ברבקה בעת ובעונה אחת, בא הדבר לידי ביטוי בתאומים שנולדו לה. האחד תמים בתמימות גדולה, והשני מורד גדול בכל מוסכמה, ממשיך דרכו של נמרוד. תאומים אלו מרבקה עצמה התפצלו, משתי התכונות ששמרו עליה מכל משמר, תמימות ומרדנות, ואשר המדרש בדרכו המיוחדת מתלבט מי מהן הייתה העיקרית.
מתוך העיתון בשבע.
הרב אייל ורד
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
