ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
חוכמת החיים שבספר הזה מאפשרת להתבונן מזווית חדשה על הדלקת הנרות בחנוכה. בתלמוד נאמר שאסור לספור כסף אל מול נר החנוכה (שבת כב, א). עיון בספר 'הנסיך הקטן' מאיר על המשמעות המיוחדת של הלכה זו.
הדמות הבזויה ביותר בספר היא זו של איש העסקים המקדיש את חייו לספירת הכוכבים, מתוך מחשבה שבעקבות כך הם יעברו להיות בבעלותו. "ומה יוצא לך מזה שהכוכבים שייכים לך?" שואל אותו הנסיך הקטן. "אני עשיר", משיב איש העסקים. "ומה יוצא לך מזה שאתה עשיר?". "אני יכול לקנות לי עוד כוכבים..." (עמ' 41). יש כאן סאטירה על היחס של אנשים לכסף. במקום להיות אמצעי, הכסף הופך למטרה עצמה.
בפרק הבאה של הספר מופיעה הדמות האהובה ביותר ב'נסיך הקטן' - מדליק הפנסים. המדליק חי בכוכב לכת שכל דקה מסתובב, ולכן בכל דקה מגיע ערב חדש ומוטל עליו להדליק מחדש את הפנס. למרות הקושי הכרוך בהתמסרות התמידית לתפקידו הוא לא מוותר על המחויבות.
נשוב לתלמוד. האדם שמנצל את אור החנוכייה כדי לספור את כספו, כמו איש העסקים, מחליף את מה שלכל היותר הוא אמצעי, כסף, עם המטרה, האור. ראיתי פעם במנהטן שני שלטים המתריעים נגד המרדף אחרי כסף ומעמד. בשלט הראשון הופיעה תמונה של אב שמשחק עם בנו לצד הכיתוב "חצי כסף, כפול זמן", ובשני נכתב "מה הטעם להיות במסלול המהיר של החיים כאשר אין אף אחד שיחבק אותך בסוף".
לעומת איש העסקים עומד מדליק הפנסים, שעליו אומר הנסיך הקטן בליבו: "האיש הזה, כל האחרים היו בזים לו... בעיניי הוא היחיד שאינו נלעג. אולי מפני שהוא לא מתעסק בעצמו, אלא במשהו אחר" (עמ' 45).
עלינו לשאול את עצמנו מהו האור של נר חנוכה בשבילנו. עלינו להתבונן על החיים שלנו ולשאול מהו האור הגדול שאנחנו מחפשים, שאליו אנחנו משתוקקים ומוכנים להתמסר.
בהלכה שבה פתחנו, האוסרת לספור כסף מול החנוכייה, עולה אמירה נוספת. ספירת הכסף מבטאת את האמונה שהכמות היא הפרמטר הקובע בחיים. שני הניסים הגדולים של חנוכה, נס פך השמן וניצחון המעטים על הרבים, מלמדים את ההפך: הכמות היא לא הפרמטר הקובע בחיים, כי אם הרוח - "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'" (זכריה ד, ו).
זיכרון לברכה
אחד המסרים של הנסיך הקטן הוא שהשאלה הגדולה של החיים היא איך אתה מסתכל עליהם. שני אנשים יכולים להתבונן באותה תופעה ולראות דברים הפוכים. לעיתים אדם במהלך החיים יכול לצמוח ולשנות את המבט על המציאות, ודוגמת מופת לכך היא יוסף.
שני השמות שבחר יוסף להעניק לבניו מלמדים רבות על יחסו לחייו הקודמים. לבנו הבכור הוא קורא מנשה, "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי" (בראשית מא, נא). "נשני" פירושו שכחה. יוסף מודה לאלוקים על שהצליח לשכוח "את כל עמלי", כלומר את הקשיים שהוא חווה, "ואת כל בית אבי". יוסף שוכח הכול – את הרע עם הטוב. הדחקת העבר מאפשרת לאדם שחווה אירוע טראומתי להתחיל חיים חדשים. דפוס דומה נוכל למצוא אצל ניצולי שואה רבים, שבחרו שלא לספר לילדיהם דבר על עברם באירופה – לא על המחנות ולא על החיים שקדמו להם, ואף לא על הוריהם ואחיהם, משום שכל זיכרון מן העבר עלול לפתוח מחדש פצעים ישנים.
אולם עם לידת בנו השני משתנה יחסו של יוסף לעברו: "ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלוקים בארץ עוניי" (בראשית מא, נב). יוסף בוחר לזכור את הסבל שחווה, ולא זו בלבד אלא גם לראות את הטוב שפקד אותו "בארץ עוניי". לאור זאת אולי נוכל להבין מדוע העדיף יעקב בברכתו בסוף ספר בראשית את אפרים על פני מנשה אף על פי שמנשה היה הבכור.
יש סיפור במדרש (תנחומא יז) המחדד את אותו כוח מיוחד של יוסף. המדרש מספר על תהלוכת הלוויה של יעקב, שהתחילה בדרכה חזרה למצרים וחלפה בדיוק ליד הבור שלפני עשרות שנים השליכו האחים את יוסף אליו. כאשר ראו אחי יוסף את הבור הם פחדו שמא בזירת הפשע ייכנע יוסף לרגשי הנקם ויפגע בהם. אולם שלא כמצופה, יוסף עמד מול הבור ובירך, "ברוך המקום שעשה לי נס במקום הזה". סיפור זה, אשר חותם את מדרש תנחומא לספר בראשית, מבטא את המקום הנפשי והרוחני שיוסף הגיע אליו - הוא מסוגל להתבונן בכאב ולראות את הברכה בו. התכונה הזאת היא בחינתה של הדלקת נרות חנוכה, להביא את האור למקומות של החושך.
מתוך העיתון בשבע.

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

האם מותר לפנות למקובלים?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

"עין במר בוכה ולב שמח"

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















