ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת אסתר
האב ר' אהרן יהושע היה שמש בית כנסת והתפרנס בדוחק, ואשתו סייעה לו בפרנסה בנוסעה לירידים עם מרכולתה.
בגיל שלוש ידע זושא את ספר בראשית בעל פה. בהיותו בן תשע, אמר המלמד לאביו: "אין לבנך מה ללמוד ממני. עצתי שתכניסו לישיבת האדמו"ר מסוכצ'וב". האב העדיף לצרף את בנו לחבורת ילדים מצומצמת שלמדו אצל תלמיד חכם מופלג.
בסעודת בר המצווה דרש זושא דרוש נפלא, וכל בני העיר צבאו על פתחי ביתו מאפס מקום בפנים. הרבי מסוכצ'וב וגדולי הרבנים השתתפו בבר המצווה של עילוי זה. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה למד זושא בישיבת סוכצ'וב, ובשנת תרע"ד נמלטה משפחתו לוורשה. בקיץ תרע"ד נשא את יאלובה, בת יחידה להוריה שלא היו עשירים אבל היו יראי שמיים ובעלי צדקה.
ר' זושא הצטרף לעדת חסידי גור והפך לחסיד נלהב. הוא פנה לפעילות ב'אגודת ישראל'. נאומיו, מאמריו וכושר ארגונו היוו נכס לתנועה. הוא ייסד את תנועת 'צעירי אגודת ישראל' והנהיגה בשנות שגשוג ופריחה. ר' זושא ערך את ביטאון התנועה 'דגלנו' שתסס רעיונות והפרה את מחשבות הצעירים, ועמד בראש רשת תלמודי התורה 'חורב'. בשנת תרפ"ה התמנה למזכיר הכללי של 'אגודת ישראל' בפולין.
השגרה המפלגתית לא דבקה בו. הוא היה תלמיד חכם בכל הליכותיו, מסור ופשוט במנהגיו, והכניס לקהילת יהודי ורשה רוח עממית יהודית חדשה. באסיפות עם הבריק באמרת כנף המיוסדת על מאמר חז"ל או אמרה חסידית. בחן רב שילב דברי תורה עם חיי היומיום של המוני יהודים על סבלותיהם.
מטרתו העיקרית גם כעסקן הייתה הרבצת תורה. בתוך עיסוקיו הציבוריים הוציא את הספר 'אבן האזל' על כמה מסכתות, וכן קונטרסים בענייני הלכה, שגדולי ישראל הפליגו בשבחם. כמו כן הוציא לאור ביידיש אוסף רעיונות על החומש בשם 'מעיינה של תורה', וכן ספרי חינוך ומאמרים רבים, בכוח עבודתו הפנומנלית.
ר' זושא הגיע כמה פעמים לבקר בארץ ישראל, חלקם כמלווה של ה'אמרי אמת' מגור, אבל פעילותו כמזכיר 'אגודת ישראל' הכריחה אותו לשוב לפולין. באלול תרצ"ה הוריו ואחיותיו הגיעו לארץ ישראל כדי להשתקע בה. אחותו הינדה רבקה עלתה מיד לאחר נישואיה לר' אליהו כי-טוב, והזוג הצעיר ומשפחתם התגוררו בירושלים.
ימי הזעם שבאו בחטף על יהדות פולין עם הכיבוש הגרמני, העמידו את ר' זושא כמנהיג היהדות החרדית בפולין. גם בחשכת גטו ורשה לא פסק לחנך. הוא ארגן רשת רחבה של בתי ספר חרדיים במחתרת, ואלפים נקלטו במוסדות החינוך שהתנהלו במסווה של בתי תבשיל, בתי משחק לילדים או מוסדות בריאות.
ביולי 1942, עם הגירושים למחנות המוות, חיסלו הגרמנים את מוסדות העזרה היהודיים. מקומות המקלט היחידים לשארית הקיבוץ היהודי בוורשה היו בעלי מלאכה בשם שופ, שבהם עבדו בפקודת הגרמנים. ר' זושא עבד 12 שעות ביממה בתיקון נעליים, ועם שותפיו לעבודה, שעליהם נמנו גדולי ישראל כמו הרבי מפיאסצנה הי"ד, שינן פרקי משניות, מדרשים ונ"ך.
לר' זושא הייתה בת אחת, שנולדה 18 שנה אחרי נישואיו. אשתו ובתו גורשו יחד עם חותנו וחותנתו למחנה ההשמדה בטרבלינקה, ושם מצאו את מותם. בשנת 1943 ר' זושא נלקח למחנה המוות בטרווניקי ונרצח שם. יום מותו המדויק לא נודע.
בשנות החמישים הנציחה בני ברק את זכרו של ר' זושא אלכסנדר פרידמן הי"ד בקריאת סמטה על שמו – "סמטת אלכסנדר", ולאחר מכן הוסב שם הרחוב ל"מעיינה של תורה", על שם ספריו הנודעים, שבהם לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע, ונדפסו במהדורות רבות.
ר' אליהו כי-טוב המשיך בדרך גיסו ועסק רבות בהוראה, הקים את תלמוד התורה הראשון בשפה העברית בירושלים, כתב ספרים שימושיים ופופולריים ובהם 'ספר התודעה', 'ספר הפרשיות' ו'איש וביתו', ועסק בענייני ציבור.
לזוג נולדו שבעה ילדים, והילד החמישי, שנולד בשנת תש"ו מיד לאחר השואה, נקרא עודד, כסימן טוב לסוף שנות הרעה.
בתשכ"ח נישאו ר' עודד ואסתר (לבית קרנו), והזוג התברך בצאצאים רבים, שנקראו ברובם על שמות אבות המשפחה.
כשנולד הבן האחרון בה' במרחשוון תשנ"ב, עלה בדעת הוריו זכרו של הדוד הגדול, ר' זושא פרידמן הי"ד, שלא היה אחד מקרוביו שנקרא בשמו, והם החליטו לקרוא לבנם זושא.
ביום הולדתו ה-19 דפדף זושא כי-טוב באחד העלונים במדור היארצייט השבועי, וגילה שיום הירצחו של דודו ר' זושא היה בה' במרחשוון, בדיוק ביום שבו הוא נולד ונקרא על שמו! בליבו הרהר שזו ראייה נוספת לכך שהשם שמעניקים ההורים לילדם ניתן ברוח הקודש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
