ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
ניתן להסביר עניין זה בצורה נפלאה: הייחודיות של אפרים ומנשה היא חוסר הקנאה ביניהם, (על אף שמקדימים את אפרים לפני מנשה, הוא אינו מתגאה, ומהצד השני מנשה אינו מתקנא. בניגוד לרוב האחים האחרים בספר בראשית, הם אינם רבים) וכנראה זו הסיבה לכך שנקבעה ברכה זו. רעיון זה מופיע מספר פעמים בספר "בני יששכר[1] ":
אגרא דכלה, פרשת ויחי - ד"ה בפסוק בך יברך ישראל לאמר:
"והנה יעקב אבינו כאשר שם את אפרים לפני מנשה, ראה באפרים שלא נתגאה בטובה, רק אדרבה... וראה במנשה שלא נתקנא באפרים, על כן בירכם 'בך יברך ישראל ישימך אלקים כאפרים' מבלי גאות, 'וכמנשה' מבלי קנאה על טובת חבירו".
נרחיב את דברינו. כאמור, בספר בראשית אנו מוצאים מספר ריבים בין אחים:
א. קין והבל – ריב המסתיים ברצח!
ב. יצחק וישמעאל.
ג. יעקב ועשיו.
ד. האחים ויוסף.
אם כן, אפרים ומנשה הם למעשה שני האחים היחידים שאינם רבים. כלומר, מתוך פרשתנו אנו למדים כי רק מתוך אחדות מתקיימת ברכה. רק מתוך אחדות יש סייעתא דשמיא.
לכן, לדורות, כאשר מברכים את הבנים בערב שבת, משתמשים בברכת יעקב לבני יוסף - "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" כדי ללמדם: אם תדעו להיות מאוחדים, אם תדעו לחיות באווירה טובה ומחברת, או אז תהיה ברכת ה' עליכם - "יברך ה' וישמרך".
[את הבנות מברכים בברכות האימהות, כיוון שאצלן לא מצאנו ריב. רחל ולאה אמנם לכאורה היו בעימות מסוים, אך מצד שני, חז"ל מספרים לנו שרחל מסרה את הסימנים ללאה].
[1] וכן כתב בספר דרך פקודיך, מצוות עשה נ"ה, חלק המחשבה אות ג'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
