ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
זה לא היה במסגרת תפקידו של יניב, אבל משום מה הוא נעתר לבקשה והחל לעמוד מול הלקוח, פרופ' אשר בשירי, שומר תורה ומצוות, מנהל מחלקה בבית החולים סורוקה, מומחה גדול בארץ ובעולם לסיבוכי לידה, שמרצה רבות על כך.
תוך כדי הטיפול בבעיה, נוצר קשר חברי בין יניב לפרופ' בשירי. באחת השיחות ביניהם יניב סיפר לפרופסור שאשתו דקלה נכנסה לשבוע ה 40 להריונה וקשה לה לסחוב עוד, ושאל: "מה אתה מציע לנו לעשות?".
"מה הערכת משקלו של התינוק?", שאל הפרופסור.
"שלוש קילו ושש מאות", אמר יניב.
"באיזה משקל אשתך בדרך כלל יולדת?".
ליניב ולאשתו דקלה היו ארבעה ילדים. יניב אמר: "3.100 או 3.200 לכל היותר".
"באמת התאריך מתקדם והמשקל גדול מהרגיל", אמר הפרופסור, "אם כך, גשו למרפאה לעשות טיפול סטריפינג, שמזרז את הלידה, ומיד לאחר מכן תלכו ללדת".
בני הזוג הגיעו לרופאת הנשים בקופת החולים, סיפרו לה על המצב המתקדם מדי של ההיריון, וגם על כך שפרופ' בשירי ממליץ על הטיפול המסוים.
הרופאה אמרה לדקלה: "לפי מה שאני רואה, טעיתם בספירה בשבוע אחד. את נמצאת בשבוע ה 39. הגעתם מוקדם מדי. אין צורך בבדיקה כזאת".
"אם כבר הגעתי", אמרה דיקלה, "נעשה הערכת משקל, ואם המשקל גדול מהרגיל, נעשה בכל זאת את הבדיקה".
הרופאה הסכימה. הערכת משקלו של העובר לפי המכשור הייתה 3.700 ק"ג.
הרופאה אמרה: "טוב, אם המשקל גדול מהרגיל, ופרופסור בשירי המליץ על הבדיקה הזאת, תעשו אותה בהקדם".
לאחר טיפול הסטריפינג בקופת החולים, בני הזוג נסעו לסדר את ילדיהם ומיהרו לחדר הלידה ב'מעייני הישועה'. דקלה עשתה את כל הבדיקות, והופיעו סימנים ללידה מתקרבת, אך הלידה התעכבה.
כאשר הרופא ראה את ראשו של התינוק, הוא חיבר אליו את המוניטור, והבחין שיש לו ירידת דופק.
"זה מצב מסוכן", קבע הרופא, "הלידה חייבת להיות כעת!".
לנוכח הסיכון הוכנסו לחדר כמה מיילדות, ולאחר כמה רגעים התינוק יצא לאוויר העולם.
הרופא המיילד אמר בהתרגשות ליניב: "תביא עכשיו מצלמה ותצלם את חבל הטבור!".
"מה פתאום לצלם?!" תמה יניב.
"אל תשאל שאלות", אמר הרופא, "תצלם ואחר כך אסביר לך".
יניב צילם והתברר לו שיש קשר של ממש בחבל הטבור. הרופא הסביר: "תשמע, קרה לכם ממש נס. עכשיו אני מבין את הירידה בדופק שלו. הוא היה במצב קריטי".
דקלה החלה להתאושש מהלידה, ויניב נשאר עמה. בערב הלך הביתה וכתב בווטסאפ לפרופסור בשירי: "ברוך השם, אשתי ילדה בשעה טובה. היה קשר הדוק בחבל הטבור", וצירף לכך תמונה.
ענה הפרופסור: "הודו לה' כי טוב! זה לא קשר הדוק בלבד, אלא קשר אמיתי. ברוך השם שניגשתם לרופאה, ומיד לאחר מכן עשיתם בדיקה והלכתם מיד ללידה. כדאי שתברך 'הגומל' בשבת הקרובה. בשורות טובות".
אחר כך התברר כי משקלו של התינוק בעת הלידה היה 3.200 ק"ג בלבד, ודווקא הטעות בהערכה גרמה לגשת מיד ללידה. כמו כן הבינו ההורים, שקשר אמיתי הוא הסיבוך הקשה ביותר בלידה. הקשר גורם לכך שלא עובר מהאם לעובר דם, חמצן ומזון. בדרך כלל העובר שורד במצב כזה עד השבוע ה 32 לכל היותר, ואז נפסקים חייו. נדיר מאוד שעובר שורד עד השבוע ה 40 במצב כזה ונולד בריא ושלם.
הכול היה בזכות הקשר של האב עם הפרופסור, וגם בזכות הטעות בהערכת משקלו שזירזה את הלידה. כל רגע של איחור היה עלול להיגמר באסון.
בברית המילה התינוק נקרא לביא, כלשון הפסוק "הן עם כלביא יקום", כי הוא יצא בחיים נגד כל הסיכויים. אחד הרבנים ששמע את הסיפור מפי יניב, אמר לו: "זכיתם להשגחה פרטית גדולה מאוד. לביא כנראה הוא נשמה גבוהה שנלחמו עליה מן השמיים, וכנראה שיש לו ייעוד חשוב בעולם הזה".
אחד מחבריו של יניב, שאינו שומר תורה ומצוות, שמע אף הוא את הסיפור והגיב: "זה ממש מוכיח שיש בורא לעולם...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
