ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- שיחות לפני הגירוש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה?" - ביזו השבטים את הקנאי פנחס בן אלעזר. האמת, שבנסיון להטיח פגם ביחוסו של פנחס יצא האחרון די "בזול", שכן, סבו, אבי אמו - יתרו, לא רק "פיטם עגלים לעבודה זרה" אלא הרבה מעבר לכך; יתרו היה לא פחות מאשר - כומר לעבודה זרה, ולא סתם; אלא שעבד את כל סוגי ה"עבודה זרה" שהיה בעולם! אז באמת לא מובן; "אם כבר - אז כבר", אם לבזות - אז "עד הסוף"! היה להם "ללכלך" אותו שהיה לו סבא כזה מושחת שלא הניח עבודה זרה אחת בעולם שלא עבד, ואז הנה להם "הוכחה" מוצקה יותר כי קנאותו של אינה כנה ואמיתית; לא מסתדר שדוקא הוא הנכד של ה"ארכי-גאלח" יתרו יהיה כזה "קיצוני" בכל הקשור לשלילת ההתבוללות והעבודה זרה. אין זה אלא שכל קנאותו נובעת גרידא מהטמפרמנט ותכונות הנפש הקיצוניות-הטבעיות הסובייקטיביות שלו ותו לא, אלא שהוא אך עוטף את זה בתחפושת של "השקפת עולם"!
אלא, מבאר הרבי זי"ע מליובאוויטש שבני השבטים לא ניסו לבזות את פנחס ולטפול עליו אשמה כאילו בהמשך גנטי לסבא יתרו גם הוא חשוד באהדה בסתר ליבו לעבודה זרה, שכן, עבודה זרה אינה אלא טעות בהשקפה, והשקפה-אידיאולוגיה לא עוברת בתורשה. מה כן עלול להיות משותף בגנים? תכונות נפש! וכאן הם טענו שיתרו היתה בו מידת האכזריות! אופן העבודה זרה שלו היתה סדיסטית; הוא, כמעט כמו בשבט באראנגה דלעיל, קודם פיטם את העגלים כדי שיתמלאו שומן - ואחרי ש"נראו טוב" הוא הרג אותם. בקצור; הנכד פנחס לשיטתם אינו קנאי רצוף אידיאולוגיה טהורה, אלא בעצם אדם אכזר שירש מידה זו מזקנו, אלא שהוא מכסה את אכזריותו במעטה חיצוני של קנאות!
בא הקב"ה ומעיד על פנחס שהוא לא רק בנו של אלעזר הכהן שבעצמו היה כהן גדול אחר פטירת אביו אהרן, אלא עוד זאת - הוא נכד אמיתי של אהרן! וכאן מוזכר אהרן לא כל כך בגין מעלתו הרמה ותפקידו ככהן גדול, אלא דוקא מן ההיבט שהסבא אהרן בטבעו ובאישיותו היה ההתגלמות של "אוהב שלום ורודף שלום"! ללמדך, מעיד קודב"ה, שפנחס לא פעל כאן מתוך היפר-אקטיביות, או מתוך רוע לב חלילה, נהפוך הוא; פנחס הוא "נכד אמיתי", בבואה מושלמת של סבו שכולו אומר "אהבת ישראל", אבל, דוקא מתוך כך - מתוך אהבת ישראל גופא הוא נאלץ מכח הנסיבות להיות קנאי! (עפ"י לקו"ש, ח, פינחס א').
ומידי דברי, אני נזכר בסיפור שסיפרה הרבנית הצדקנית רעייתו של הרבי מליובאוויטש נ"ע, כי בעת ההפצצות של הנאצים ימ"ש בצרפת, היא הבחינה ביהודי מסתובב בנחת ברחוב, והלה לא שעה לקריאותיה של הרבנית לתפוש מחסה. וכאן נטלה הרבנית יוזמה ובהפעלת כוח פיזי גרמה להדיפת היהודי למקום מוגן. ללמדנו, כי מי שמצהיר כי המושג "אהבת ישראל" מלווה תמיד עם חיוך "מאוזן לאוזן" - אינו אלא אחד שאוהב... את עצמו, כי הוא בעצם דואג לפופולריות הרגעית של עצמו שלא תיפגם. אבא מסור ואוהב מטיח לעיתים בבנו דברים קשים, והוא איננו מתרגש יתר על המידה כאשר הזאטוט מגיב; "אבא פויה". מנגד, על הבן של השכן הוא לא יצעק אלא יאיר אליו תדיר פנים, ולמה? כי את הבן שלו הוא באמת ובתמים אוהב!
ונחזור לספור עם הרבנית נ"ע; הרבנית העידה על עצמה כי באמירת "על חטא" ביום הקדוש היא מבקשת לכפר על שהתנהגה עם אותו יהודי "שלא בעדינות". לנו זה מזכיר את ההלכה בשולחן ערוך כי ביום שבת אף שאסור להענות בו, מ"מ "מותר להתענות תענית חלום בשבת... כיון שנפשו עגומה עליו בשביל חלומו אם לא יתענה, ואם יתענה - בטוח הוא שיקרע גזר דינו, א"כ התענית הזה תענוג הוא לו, ומ"מ אף שקורעים גזר דינו, חוזרים ונפרעים ממנו על שביטל עיקר עונג שבת, ומה תקנתו? יתענה עוד תענית בחול שיתכפר לו" (שו"ע הרב, רפח,ג); נמצינו למדים שיש סוג "עבירות" שאומרים לאדם מראש: "תחטא" ואח"כ תשוב...
איברא, בימים טרופים אלה, בעיני חוגים מסויימים מסטרא דשמאלא (ויודגש; בעיניהם בלבד), אמירות ומעשים לא מחייכים נוכח המצב הנוכחי ה"לא מחויך" בלשון המעטה דהמעטה - אינם פופולריים בעיניהם, ברם כאשר עם ישראל ניצב, רח"ל היה לא תהיה, לפני הגרוע מכל - אין מנוס אלא לעבור את "העבירה" הזו, קרי, פעולות לא מלטפות - אבל, נובעות מלב כואב ואוהב ל"ר' ישראל" ועם ישראל...
בע"ה כולנו בטוחים בחסדו ית' שיגיעו ימים מאירים יותר ורגועים יותר, ואז בע"ה "נעשה תשובה" גם על "עבירת" הקנאות הלזו, ובכך נהיה שותפים לגמול שהוענק לפנחס הקנאי: "הנני נותן לו את בריתי שלום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
