ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אנו רואים לא אחת שכלי התקשורת מנצלים את הראיונות עם אנשים דתיים או לוקחים קטעים קצרים מסדרת שיעורים כדי להסית את הדיון לדברים שאינם ראויים כלל ועיקר.
הנה בכנס העולמי לדיני ממונות שקיימנו, התקשורת הכללית במידה והתייחסו לכנס, לא התייחסו אל התוכן, אל המעמד, אל החשיבות של הכנס אלא עסקו מה אמר השר, מה אמר המפכ"ל, אך ורק לדברים הפוליטיים ולא לדברים הענייניים המהותיים ואל הבשורה שמשפט התורה מביא בנושא כל כך אקטואלי וחשוב שעסקנו בו היחס להפגנות במרחב הציבורי.
לכן שאלו אותי, האם זה לא בזבוז זמן להתראיין אצלם? והאם יש היתר לכך כי הם מסיתים את זה לעניינים אחרים?
אכן לצערנו יש לנו אחים ורעים שמנהלים את התקשורת הכללית, העיתונאית, הרדיופונית הטלויזיונית ויש מהם שהם רחוקים מתורה ומצוות ואפילו עם אג'נדה שנוגדת עניינים דתיים ואמוניים. אין להם עניין בכל מה שקשור לתורה, למצוות, למשפט התורה ולהפך. יש להם לפעמים, לא לכולם, עניין להתנצח, להתנגד, להראות שמשפט התורה לא רלוונטי. ובאמת מי שאיננו מכיר את מגמותיהם ואת השיח שלהם אסור לו להתראיין כי הוא יביא רק לידי מכשול. ומי שמכיר את השיח שלהם ילך לעניין בדחילו ורחימו.
התקשורת מסננת את הדוברים בשביל ליצור דה-לגיטימציה ולחרחר ריב
הייתי אמור להתראיין לתוכנית שנקראת ערב חדש. ואני כבר רגיל שיש תחקירנית ששואלת לדעתי, לא פעם שאלתי אותם למה אתם שואלים מה דעתי? תשאירו את זה לעת הראיון. וענו: לא, אנחנו רוצים על מנת לדעת וכו'. ואז היא ראיינה אותי למעלה מ- 20 דקות!! בשאלות מכאן ומשם מכל וכל. וחשבתי שאנו הולכים לתוכנית שבאמת שם נביא לידי ביטוי את כל אותן דברים שאמרתי לה בשאלות. בסוף הודיעו לנו ברגע האחרון, לא מתקיימת התוכנית. כי לא היה משתלם להם להעלות פיגורה כזו שתביא את המשפט העברי, משפט התורה ברמה כזו, ולכן התבטלה התוכנית. לא אחת אחרי שאמרתי את העמדות שלי, לא העלו אותי לשידור אפילו בלי להודיע, כי לא משתלם להם להביא דעה שקולה אלא מחפשים דעות קיצוניות. כך היה לי גם בגלי צה"ל לא פעם, וגם בתוכניות טלויזיה אחרות.
היהדות עומדת למשפט שדה ב-3 דקות
לא מזמן ראיין אותי תחקירן לקראת הופעתי בטלויזיה החינוכית בעניין החלת המשפט העברי, והוא מזהיר אותי מראש, התוכנית היא 7 דקות. אבל תדע לך 7 דקות בטלויזיה זה נצח, אבל יעמוד ממולך מישהו שיביע גם דעה אחרת. שני מראיינים, שני מרואיינים ב- 7 דקות.
הוא פותח ושואל אותי, מה עמדתנו לגבי הלהטב"ים? אמרתי לו, מה זה קשור למשפט העיברי? הוא ענה, כיוון שאנחנו מדברים על החלת המשפט העיברי. אז השאלה אם המשפט העיברי מכיל אוכלוסיות שונות, מה יש לו לומר על להטבי"ם על פמיניזם כל הדברים האלה. אמרתי לו, ואת זה אתה רוצה ב- 7 דקות??? שני מרואיינים, שני מראיינים להתמודד עם נושא כזה ב-7 דקות? אז הוא אומר, אבל צריך לדעת אם המשפט העיברי רלוונטי וכו'. אמרתי לו, אם זו הדרך שלכם אני לא מגיע לראיון. אז פנה אלי במיוחד העורך של התוכנית וטען, אבל צריכים לדעת מה העמדה שלכם? אמרתי למה לא, אם תתן סדרת תוכניות בשמחה. 7 דקות לא יכול להיות.
הוא התווכח ואמר, לא יעלה על הדעת שמשפט יהיה רלוונטי אם אכן אין לו התייחסות או יש לו התייחסות שלילית ללהטבי"ם או פמיניזם. אמרתי לו, קודם כל בא תעלה את זה לויכוח. האם באמת הבעיה של להטבי"ם היא לא בעייתית, שאתה כבר יוצא מתוך הנחה, שכל משפט שאינו תואם ללהטבי"ם הוא אינו ראוי. כל משפט שאינו תואם פמיניזם הוא לא ראוי. בא נעלה את זה לויכוח, נראה אורות, יש צלילים, חיוב ושלילה. הרי עד שאני אשיב לו על זה, יגמרו כבר ה- 3 דקות ולא נדבר על המשפט העיברי. אמרו, מצטערים ומבטלים את התוכנית. ברוך ה', ברוך שפטרנו.
לא יתכן שההשקפה הדתית מתייצבת לדין בפני המראיין, לראות אם היא בסדר או לא בסדר, במסגרת דקה או שתי דקות שהוא נתן לך להשיב על שאלה כזו גדולה.
הדתה או הדחה?
רבותי, הם מדברים על הדתה. מה זה הדתה? כל ריח של יהדות שאתה אומר לציבור, אתה כאילו מטיף לו להיות דתי. וזה אסור חס וחלילה כי אתה כאילו כופה עליו. למה זה כופה? אתה אומר לו, אם ירצה יקבל. לא ירצה לא יקבל. אבל זה שאתה לא רוצה לשמוע, אתה גורם שהבערות שלך תכפה עליך השקפת עולם. כי אם אתה כיהודי לא יודע יהדות איך תבחר בין יהדות ללא יהדות? תלמד את היהדות, כשתגיע לרמה שתוכל להתווכח על היהדות, אדרבה אצדיע בפניך. הם לא רוצים ללמוד וקוראים על כל סרך של יהדות, הדתה. הם לא יודעים שהם עושים עושה הדחה.
כל השנים התקשורת בידם והם משמיעים דעות של בני אדם שרחוקים מתורה ומצוות ואתם באים ואומרים, אוי ואבוי אם ישמעו דבר דתי זה הדתה. מה אתה עושים כל השנים אם לא הדחה?
כואב הלב מאוד מאוד על אחים ורעים כאלה, בשם אחינו. כולנו בני עם אחד אנחנו, אבל הם כל כך שוגים שהם לא יודעים שעם שורשים יהודיים צריך להתמודד. צריך ללמוד במשך שנים, ולא בדרך של גימיקים ולא בדרך של שאלה ותשובה טלווזיונית ונגמר הסיפור וזהו. צריך לשבת ללמוד ולהתמודד עם הדברים האלה.
עוד לא ראיתי מי שקיבל פרופסורה מבלי ללמוד רק עם איזה גימיק תקשורתי, אלא הוא משקיע, עד שהוא מקבל את הפרופסורה. אותו דבר יהדות לא שונה מכל מדע אחר, צריך ללמוד אותה כדי להתמודד איתה. בלי ללמוד, ולפתח תפיסת עולם על ידי ראיונות כאלה בתקשורת, זאת לא נקראת הבנה ותובנה אלא בדיוק הפוך מגמתיות.
לא להפקיר את השיח הציבורי
לכאורה לא היה צריך ללכת להתראיין אצלהם. התקשורת מציפה בוקר וערב את המאזינים והצופים באג'נדות שהן רחוקות מן היהדות. אך לנו אסור להפקיר את הזירה הזו, ויש צורך למרות הסיכונים ולמרות השלילה להביא את החיוב את האורות מול הצללים.
סוף סוף, גם מסורתיים ותמימי דרך צורכים תקשורת, אם נשאיר את הכל פרוץ מה יהיה עליהם? לכן עת לעשות לה' הפרו תורתך. ברמה עקרונית מי שהוא ראוי לכך, יעשה. אבל יזהר.
אנחנו צריכים להתפלל לקדוש ברוך הוא שיפקח את עיניהם כי בלי שורשים יהודיים זאת לא מדינה יהודית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













