ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
א. ע"פ רוב 'עדי מדינה' האנשים עבריינים, אנשים שעברו עבירה בעצמם, והרי רשע אינו יכול להעיד, כי מעשיו הרעים גורמים לאיבוד האמון בעדותו.
ב. גם אם עד המדינה איננו עבריין או טרם שהוכחה עבריינותו, הרי מדובר כאן לרוב מבחינה משפטית ב'נוגע בדבר'. הנגיעה ברורה לחלוטין. יש לו אינטרס מובהק לכסות על עצמו מפשעים או ליצור רווחים שהוא קשור אליהם.
נכון שנחלקו הפוסקים אם גם באינטרסים חוץ כספיים, יש עדות של 'נוגע בדבר', אבל סוף כל סוף נפסק שאין לך דבר יותר יקר לאדם מאשר כבודו וחירותו. אם אותו עד קונה את חירותו ובמקום ללכת לבית סוהר הוא יוצא לחופשי על חשבון הפללת זולתו, אין לך 'נוגע בדבר' יותר מכך.
אז אם לא מקבלים עדות של 'עד מדינה' איך ישפטו משפט צדק?
יש במשפט העברי מושג שנקרא 'דין המלך' ומושג נוסף שנקרא 'הוראת שעה'. חכמים נתנו סמכות לבית הדין לפסוק גם לא ע"פ סדרי הדין הרגילים במצבים חריגים.
"בית דין מכין ועונשין שלא מן הדין". אם הדור פרוץ ויש צורך לגדור פרצות אזי באופן חריג מקבלים גם עדויות נסיבתיות, גם בעדים בלתי כשרים. זו איננה עדות זו רְאָיָה.
הרְאָיָה היא דבר מאוד קשה לדיינים היות והם צריכים לבדוק אותה היטב עד כמה היא אמינה או לא אמינה. כך מהזווית המעשית של 'עד מדינה' גם ברמה ההילכתית.
חקירת אישי ציבור זו לא הצגה בכיכר העיר
האם ניתן לקבל 'עדות מדינה' על ראש הממשלה?
אם נידרש להתייחס למקרה הנדון, כיוון שמדובר לא בעד מדינה רגיל אלא בעד מדינה אשר יש בעדותו אולי להפליל את ראש הממשלה. מבחינה הלכתית גם מלך נידון וברור שגם ראש ממשלה של ימינו. אבל ברמה העקרונית ברגע שיש חשד, דנים וחוקרים אותם בחשאי.
בתורת ישראל הגישה מאוד מושכלת. אין דנים את האנשים הבכירים האלה בדין שהוא הצגה לכל העולם כיוון שמלבד הטיפול בו יש השלכה למוסדות המדינה והשלטון. כגון מוסד הנשיאות, מוסד המלוכה, מוסד ראש הממשלה, מוסד הרבנות והדיינות, ואסור לפגוע באמינות של העם כלפי המוסדות השלטוניים.
לכן התורה קובעת, נעשה דין ומשפט גם לאנשים כאלה אבל בחשאי, בועדה ממלכתית בדלתיים סגורות, בה יעמדו ראשי הדיינים שאחראים על המשפט ואמונים ביושרם על העם. לא בפרסום כדי לא לפגום במוסד כמוסד, ולא לערער את המערכות השלטוניות וליצור סערות חברתיות ופוליטיות שלא הוכחו באמת.
לצערנו כיום זה לא נעשה אלא נהפוך הוא. יש היום אינטרס תקשורתי גדול מאוד ומגמות פוליטיות גדולות. השיטה הנוכחית מעודדת מצבים כאלו לצורך מגמות תקשורתיות ופולטיות.
אינני פוסק שראש הממשלה זכאי, אינני יודע מה עם ראש הממשלה, צריך לחקור, אבל ברור לכל שיש כאן מגמות פוליטיות.
לכל הדעות, אם ידוע שיש אינטרסים פולטיים שבוחשים ויש גורמים מממנים כדי להפיל את ראש הממשלה שלא באמצעות הקלפי, אז בוודאי גם ברמה המעשית, עולם המשפט זהיר בקבלת עדות כזו.
אסור שהעם יאבד אמון במוסדות השלטון
כב' הרב, הרי אנו יודעים שבמשפט הדיינים צריכים לתת אותו ייחס לעני ולעשיר, למלך ולאיש הרגיל אז מה בעצם הרב אומר לנו, שיש הבדל בדין 'עד מדינה' כשמדובר בראש ממשלה או באדם רגיל?
אכן כן. זאת המושכלות האדירה של משפט התורה. לא כי דמו סומק טפי. דמו לא יותר אדום מדם אדם רגיל. לחלוטין אין הבדל בין אדם רגיל לראש הממשלה או שר, אלא יש אנשים שמייצגים מוסדות שלטון ואסור בשום פנים ואופן לגרום לכך שהעם יאבד אמון במוסדות השלטון.
ראו כיצד מן הרגע שנשיא הורשע ויש פרסום גדול, איבדו האזרחים את האמון במוסד הנשיאות. אותו דבר ראש הממשלה, אותו דבר שר, אותו דבר רב. גם רב גדול צריך להרשיע אותו במידה וצריך להרשיע אותו, אבל לא בפרסום כי אז אנחנו פוגמים במוסד הרבנות.
צריך להיזהר לא לשבור את החבית ולשפוך את יינה. צריך לדעת איך לטפל טיפול נקודתי אמיתי. אפשר לא לקבל את האיש, אבל לא את המוסד כמוסד. אפשר להרשיע אדם המקרה שהוכחה אשמתו, אבל לא לפגוע במוסדות השלטוניים.
ה' יהיה בעזרנו שתתקיים בנו הנבואה "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













