ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים,
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
וכאן נשאלת השאלה - הפרקים האחרים מובנים 'בפסח על התבואה' - כי התבואה עכשיו עברה את תקופת החורף היא צומחת ועולה והיא ניצבת לפני האביב ובאמת הרגעים האחרונים המסיימים את גידול התבואה הם רגעים גורליים מאוד - אם התבואה תהיה מלאה או ריקה שהרי יכולה התבואה לגדול ריקה, אם הגרעינים יהיו ריקים - לכן יש מקום לדון בפסח על התבואה.
'בעצרת על פירות האילן' - הרי אנחנו בקיץ ופרות הקיץ זה היבול הגדול וזהו הפרק השני שבו אנו נידונים על יבול הפרות.
'בחג נידונים על המים' - מובן שאנו נמצאים לפני החורף ולכן אנו מבקשים על הגשמים שה' יתן את ברכת האדמה. אם כן כל שלושת הפרקים הללו: פסח, עצרת וחג, כל פרק ופרק מובן לנו.
'בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון' איפה זה כתוב? על כך עונים חכמינו במדרשם (ויקרא רבה כט, א) שהעולם נברא בכ"ה באלול והאדם נוצר ביום השישי - בראש השנה (א' תשרי) באותו היום האדם חטא ונכשל ובאותו היום גם קיבל ה' את תשובתו ומובא במדרש (שם) -
"אמר הקב"ה לאדם עמדת לפני במשפט אתה תהיה סימן לבניך - כשם שנכנסת לפני לדין ביום הזה ויצאת זכאי כך עתידין בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה".
כלומר כאן אנו קושרים את ראש השנה עם אדם הראשון שנוצר ונולד ונכשל ביום הזה, וניתנה לו האפשרות לתיקון ולחזרה בתשובה, ומכאן נהפך ראש השנה ליום הדין לכל העולם כולו. ואנחנו נאמר בתפילותינו:
"... זכרון, על המדינות בו יאמר איזו לשלום ואיזו לרעב, איזו לשובע ואיזו למות ואיזו לחיים, בריות בו ייפקדו להזכירם לחיים או למוות".
כלומר, אנחנו נעשה את חשבון הנפש העולמי משום שאדם הראשון אבי האנושות עמד לדין ביום הזה. וכשאנחנו, בכל שנה, מגיעים לפתח שנה חדשה, הרי שוב אנו ניצבים בדין ונאמר אותו משפט מפורסם: "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם. הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". הקב"ה בא ובודק את כל מעשי האדם.
ובתלמוד (ראש השנה יח ע"א) הסבירו את העניין של "עוברים לפניו כבני מרון" 'אחד אחד' - הביקורת היא אישית. ישנו פירוש נוסף - 'כבני צאן' - הביקורת היא ציבורית. יש גם מקום להתבוננות על מצב הציבור, הכלל, וזה עניין 'כבני צאן'. ויש פירוש שלישי - 'כחילותיו של דוד'. חילותיו של דוד ממזגים בין הפרט והכלל, מצד אחד - כל גיבור וגיבור מגיבוריו של דוד היה רשום בספר והיה לו שם מיוחד, ומצד אחר - הם היו שייכים לצבא הגדול של דוד.
אם כן לבחינה של האדם והחברה יש שלושה היבטים: אחד אחד - בבחינה אישית, כבני צאן - בחינת הציבור, או כחילותיו של דוד - המיזוג והמפגש בין היחיד ובין הציבור. אבל צריך לדעת שישנה הבטחה לדורות עולם "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם... לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם" (תהילים קיט, פט), וכך לדורות עולם מאז אדם הראשון שעמד בדין ועד לאחווה והרֵעוּת שישררו בינינו, ונאחל לכל בית ישראל - 'כתיבה וחתימה טובה' .
(השיחה שודרה בערב ראש השנה תשנ"ג)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














