ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
כי אם מתחילים בתענית ביום חמישי הרי בסוף הצום רוצים לאכול וקונים סעודות של אחר הצום וגם קונים לסעודות שבת, וכשמתחילים לקנות בכמויות גדולות סבור העם שרעב בא לעולם, ומתחילים לייקר את השערים.
יש פירוש אחר של הרמב"ם בהקשר של הפקעת השערים, שהמוכרים אומרים: לולא הצורך הגדול לגשמים ולמטר, חכמים לא היו גוזרים תענית סמוך לשבת. ואם מתחילים ביום חמישי וגוזרים, משמע שהמצב הוא חמור מאוד ואז המוכרים מעלים מיד את המחירים. זהו ביאורו של הרמב"ם לאותה משנה.
ויש עוד פירוש שלישי שאפשר להסביר בו את תעניות בה"ב: אנשי הכפרים מביאים את המזון לאחיהם שבעיירות וכשהם באים ביום חמישי ורואים שהעם מתענה והם לא ידעו שהעם קיבל על עצמו תענית, וכשביום חמישי גדלה קניית התצרוכת לקראת הסעודה שלאחר התענית, והכפריים מביאים מזון רק לצורך השבת, וקונים מיד ארבע סעודות, שתי סעודות לאחר הצום ושתי סעודות לשבת, נראה שישנה בהלה גדולה של תצרוכת ומתייקר המזון לצורך שבת.
ועוד, שאם יתחילו דווקא ביום חמישי זה יראה אווירה קשה מאוד, והציבור יתהה למה קובעים תענית סמוך לשבת? הרי אפשר לחכות עד לאחר השבת, ויחשבו שאם קבעו תענית סמוך לשבת, משמע שהמצב חמור. אבל כשגוזרים תענית בשני, ובאים אנשי הכפרים ביום חמישי, הם יודעים שיש כאן סדרה של תעניות, ואינם מגדילים את השער.
הדגם הזה של תעניות ציבור בגלל מניעת גשמים בימים ב' ה' ו-ב' שאין מתחילים להתענות ביום חמישי, עבר לכל התעניות כולן, כדי שלא להפקיע שערים! חכמים לא רצו ליצור אווירה של מתח ובהלה, כי אם האווירה של התעניות תיצור דחיפות גדולה, לרכישת מזון רב זה ייקר את השער ותיווצר בהלה. לכן הקפידו עד כדי כך בקביעת התעניות ואמרו במשנה (שם): "אין גוזרים תענית על הציבור בתחילה בחמישי כדי שלא להפקיע השערים".
בה"ב - מפני הגשמים
הטעם המפורסם למנהג התעניות בימים שני, חמישי ושני (בה"ב), אחרי סוכות ואחרי פסח הוא, כי ימי המועד הם ימי משתה ושמחה, ויש לחוש שמא מתוך השמחה באו אנשים לידי עבירה, לכן נוהגים להתענות כדי לכפר עליה. וסמכו תעניות אלה על איוב, שהוא, לאחר ימי המשתה העלה עולות, "כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" (איוב א, ה). לאחר חג השבועות, הנמשך יום אחד בלבד, אין לחוש לעבירה (מגן אברהם, אורח חיים ס' תצא) וכן בחנוכה אין לחוש, כי בימי החנוכה אין בני אדם פנויים ממלאכתם. אבל לאחר הרגלים יש לחוש, ואכן נאמר בתלמוד: "סקבא דשתא ריגלא" (קידושין פא, ע"א), כלומר, נקודת התורפה והקלקול של השנה, הם הרגלים. לכן העירו בעלי התוספות (שם ד"ה סקבא) שיש קבוצת אנשים ונשים, שבאים לשמוע הדרשה - ונותנים עין זה על זה, ויש אומרים: לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות. מכאן יוצא שצומות בה"ב נועדו לתקן את כישלונות העבר.
ואילו באמתחתם של חסידי אשכנז, מצאנו טעם אחר, אמנם ידוע פחות ופחות מפורסם מן הראשון, אך יש בטעם זה מגמה חיובית כלפי העתיד. לא מפני החטאים ובשביל כפרת העוונות נקבעו תעניות בה"ב - אלא מפני הגשמים. תעניות בה"ב נקבעו לשם עלייה והתקדשות, כדי שנהיה ראויים לגשמים ולברכת השנים.
"אבל אלו התעניות בשביל הגשמים במרחשון, מתענים בשבוע ראשון בעבור היורה, שיורה על הזרעים לברכה, ובאייר מפני שלא תלקה בשדפון ובירקון". (ספר חסידים, סימן רכז)
ומה שמתענים בימים ב' וה', ולא בימים אחרים בשבוע, זה מפני שהם ימי רצון. כי "כשעלה משה למרום בפעם השנייה לקבל לוחות שניים, עלה ביום ה' וירד ביום ב'". (טור אורח חיים ס' קלד)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.












