ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
ערכאות של גויים
ציוותה התורה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא, א), ופירשו חכמים: לפניהם –דווקא לפני דייני ישראל, ולא לפני דייני גויים (גיטין פח, ב). עמדת רובם המכריע של הרבנים היא שבתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים ערכאות של גויים. אומנם היו שלימדו עליהם זכות, שהואיל והתקבלו על ידי הציבור הישראלי אינם נחשבים ערכאות של גויים (השופטים פרופ' ר' מנחם אלון, ופרופ' ר' יעקב בזק). אולם כל זאת בתנאי שמערכת המשפט הזאת מקבלת השראה משמעותית ממורשת ישראל, כפי שגם נקבע בחוק יסודות המשפט וכפי שנוהגים חלק מהשופטים הדתיים. אלא שהם מיעוט, ולעומתם כלל הממסד המשפטי מתנכר באופן שיטתי ובוטה לערכי היהדות. במצב כזה נדמה שכולם צריכים להודות כי הממסד המשפט נחשב כערכאות של גויים.
החטא ועונשו
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
543 - יום העצמאות עדיין קדוש
544 - השחיתות האמיתית – בממסד המשפטי
545 - שמיטה במשק
טען עוד
יש טוענים שבית המשפט העליון פסל רק כעשרים חוקים, ולכן אין כל כך צורך לרסן את סמכותו לבטל חוקים. אולם הבעיה הרבה יותר חמורה, שכן בית המשפט פירש עשרות חוקים יסודיים על פי ערכים זרים, ומשמעות החלטותיו אלו כמוה כפסילת חוקים. בנוסף לכך, חוקים רבים לא נחקקים מלכתחילה מחשש שמא ייפסלו בבג"ץ. לפיכך מדובר בהתערבות הרבה יותר חמורה ומעמיקה ממה שמנסים לטעון חסידי הממסד המשפטי.
הנה דוגמאות לפגיעותיו החמורות של הממסד, שרובן בפרשנות המנוגדת לכוונת המחוקק, שקבע את החוקים בשליחות העם.
פגיעה בזהותה היהודית של המדינה
א) הממסד המשפטי פגע במעמדה של השפה העברית כשפת המדינה, תוך שהוא כמעט משווה את השפה הערבית לשפה העברית. ב) הוא מנע פסילת מפלגות ומועמדים אנטי ציוניים מלהתמודד לכנסת, וזאת בניגוד לעמדת ועדת הבחירות שהסתמכה על חוק יסוד הכנסת, האוסר התמודדות של מפלגה ששוללת את זהותה היהודית של המדינה. ג) בית המשפט סיכל החלטות ממשלה וחוקים שחוקקה הכנסת שנועדו לגרש עשרות אלפי מסתננים אפריקאים מהארץ. ד) היועץ המשפטי מנע מהמדינה להתנגד לאיחוד משפחות ערביות בטענה דמוגרפית כדי לשמור על הרוב היהודי, אלא התיר להתנגד רק מטעמים ביטחוניים, ואף את זאת בג"ץ אישר רק ברוב שברירי. ה) הממסד פגע באפשרות להעדיף יוצאי צבא בקצבאות כדוגמת קצבת ילדים, כפי שהיה נהוג במשך עשרות שנים. ואלו דוגמאות מעטות.
פגיעה בהלכה וברבנות
א) בשורת החלטות פגע בית המשפט בערכי השבת, תוך שהוא מתיר יותר ויותר חילולי שבת ציבוריים (בתי קולנוע, מרכזי קניות מחוץ לערים, חנויות "נוחות" בתוככי תל אביב ועוד). ב) בשורה של החלטות, בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבני ערים בנוגע למתן כשרות. ג) הוא ביטל את הריבונות המשפטית של בתי הדין והכפיפם להחלטותיו, בתואנה שמדובר בהשגחה פרוצדורלית בלבד. ד) הוא אסר על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות. ה) אף שהכנסת חוקקה את "חוק יסודות המשפט", לפיו בכל שאלה משפטית שהחוק הישראלי לא הכריע, בית המשפט צריך לפנות אל ערכי מורשת ישראל – בפועל בית המשפט העליון רוקן חוק זה מתוכן. ו) מוסד היועץ המשפטי כפה השתתפות של נשים זמרות ושחקניות בטקסים רשמיים וחצי רשמיים, בלא להתחשב בעמדת ההלכה והציבור הדתי והחרדי.
פגיעה בערך יישוב הארץ
כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואחר כך מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פוגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה: א) הוא אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים. ב) הוא אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב (ייהוד הגליל והנגב), ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה. ג) אפילו בנוגע לקרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים לשם התיישבות יהודית, הורה היועץ המשפטי, בעקבות דיוני בית המשפט העליון, שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית. ד) בעקבות עתירות ארגוני שמאל, בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים, המחייבים הליכים משפטיים לבירור הבעלות על הקרקע בפני בתי משפט השלום והמחוזי. ה) בשורת החלטות הממסד המשפטי אסר על המדינה לפעול ביעילות כנגד פשעים וגזלת אדמות של בדואים. ואלו דוגמאות בלבד.
פגיעה בביטחון ישראל
א) בית המשפט אסר טלטול נחקרי שב"כ גם במצבים של "פצצה מתקתקת". ב) הוא ביטל את "נוהל שכן", שיטה שהצילה את חייהם של חיילים רבים. ג) הוא הציב מגבלות חמורות שפעמים רבות מונעות מצה"ל לפגוע במחבלים שעומדים לבצע פיגוע. ד) הוא פסל חוק שהתיר לעצור מחבלים "קשים" במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות הצורך הביטחוני להוציא מהם מידע. ה) בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, במקומות רבים הורה בית המשפט על פירוק והזזת קטעים בגדר ההפרדה או בגדרות היישובים, וכן הורה לפתוח כבישים ולהסיר מחסומים, תוך ידיעה ברורה שהדבר עלול לגרום לסיכון ביטחוני. ו) בשורה של החלטות, בית המשפט והממסד המשפטי כפו על צה"ל גיוס בנות ליחידות לוחמות, בניגוד לעמדת הוועדות המקצועיות. ז) כדי להמחיש את ההשפעה השלילית של כלל מערכת המשפט נציג מקרה לדוגמה: בג"ץ קיים דיונים בעתירות השמאל נגד צמצום אספקת דלק, חשמל ומצרכים שונים לעזה, ובעקבות זאת היועץ המשפטי דאז, מר מזוז, הורה לממשלה להתקפל מתוכניתה.
הממסד הפוגע ביותר
די בסקירה תמציתית זו כדי לקבוע כי המערכת המשפטית היא כיום הממסד המנוכר והפוגע ביותר בערכי היהדות והציונות בישראל. ובאמת הוא פוגע גם בערכי הדמוקרטיה, בכך שהוא פוגע אנושות הן ברשות המחוקקת (הכנסת) והן ברשות המבצעת (הממשלה).
עמדה אוניברסלית
ראוי לציין שעמדה זו היא אוניברסלית: לכל עם אופי ותרבות משלו, ואם מערכת המשפט שלו לא תכבד בעמדותיה המשפטיות את ערכיו ותרבותו, מן הסתם תזיק מאוד לקיומו ולהתפתחותו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעם ישראל שערכיו הם יסוד קיומו.
היכן השחיתות האמיתית
יש טוענים שהואיל וישנה שחיתות במערכות השלטון, מוכרחים לחזק את מערכת המשפט לעומת הכנסת והממשלה. אולם העוולות שהמערכת המשפטית גורמת הן חמורות לאין ערוך מכל סוגי השוחד שעליהם דנים שרים, ראשי עיריות ופקידים בכירים. הממסד המשפטי עושק מהעם היהודי ערכים שאנשים מוכנים להיהרג עליהם או לפחות להשקיע למענם הון עתק. אנשים מוכנים להקריב את חייהם למען יישוב הארץ, ואילו הממסד המשפטי עשק מהעם היהודי את האפשרות להגשים באופן ממלכתי את חזון הציונות בייהוד הגליל והנגב, יהודה ושומרון. אנשים מוכנים להשקיע הון עתק כדי לקיים את זהותם הלאומית והדתית, ואילו הממסד המשפטי עשק מהם את הזכות הזאת. אם ננסה להעריך את שוויה של ההחלטה הנוגעת לקק"ל, יעלה החשבון פי כמה מכל השחיתויות של אנשי הממשל יחד. כך יוצא שעם כל חטאיהם של אנשי הממשל שישבו בכלא, לעומת העוון הנורא של הפגיעה בעם היהודי – הם זכים כשלג.
לא זו בלבד: חלק מהמכשולים שעומדים לפני שרים וראשי ראשויות הונחו על ידי מערכת המשפט, ולא מעט מהתיקים שנפתחו נגד נציגי הציבור היו על כך שאותם נציגים ניסו לעקוף את המכשולים הללו בדרכים עקלקלות. הם לא היו בסדר, אבל גם הממסד המשפטי בעודף סמכויותיו שותף לקלקולים הללו.
נדמה לכאורה ששוחד מקבלן חמור מעיוות כוונת המחוקק, אולם האמת הפוכה. הקבלן המשחד דומה לגנב ששודד באלימות תיק מאישה קשישה, ולעומתו הממסד המשפטי דומה לאדם מעונב שרוקן את קרן הפנסיה של אלפי קשישים באמצעות העברת שורה מחשבון לחשבון.
חיזוק המערכת הנוכחית – מכה למדינה
ראוי לציין שיש בממסד המשפטי גם צדדים חיוביים רבים: בתחום דרך ארץ שקדמה לתורה הוא נוהג באופן סביר, ובעצם קיומו הוא מסייע לשמירת החוק והסדר ולקיומה התקין של המערכת החברתית והכלכלית. אומנם בפועל, מכיוון שהוא יונק את ערכיו מהחברה המערבית על תחלואיה השונים, הממסד המשפטי אטום לערכי התורה, העם והארץ, ובאופן שיטתי עושק את העם היהודי מערכיו, זכויותיו, ארצו וייעודו הלאומי.
חיזוק מערכת המשפט בעת הזאת דומה לאדם שיושב על פניו יתוש מציק, וכדי להרוג את היתוש מנחיתים על פניו מכה של דוב. היתוש חוסל, הבעיה היא שיחד עמו רוסקו כל הפנים.
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
למטר השמיים
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
סודו החינוכי של חודש שבט
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
