ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
התבקשתי לתת הרצאה על ירושלים. החלטתי שלא להסתבך. אינני אוהב פרובוקציות, אינני אוהב מלחמות ואינני אוהב לריב עם אנשים. לכן החלטתי לדבר רק על ירושלים של העבר, ולא להתייחס להווה ולעתיד.
התחלתי את ההרצאה במצגת ובהסבר על הר המוריה, מקום העקדה, ועל ההסבר היכן היה בית המקדש. ולפתע - צעקות! מהומות! הקאדים משתוללים. לא הבנתי על מה יכולה להיות מהומה; הרי עוד לא אמרתי כלום...
אחד הקאדים קם ואמר: "בית המקדש לא היה בהר הבית!"
אמרתי לו: "עובדה פשוטה היא שבית המקדש היה בהר הבית - עובדה היסטורית ברורה, עובדה ארכיאולוגית, ואף יש מקורות מוסלמיים עתיקים הכותבים זאת כדבר ברור".
אך הוא עמד בשלו, בצעקות: "בית המקדש לא היה בהר הבית!"
כשראיתי שאין לי אפשרות לשכנע, שאלתי אותו: "מה אכפת לך היכן היה המקדש? מדוע אתה כל כך כועס?"
והוא ענה: "אם מקום המקדש בהר הבית, הרי שאתם הייתם לפנינו, ואם כך, אנחנו צריכים לפנות את המקום ולתת לכם אותו!"
* * *
"ירושלים בעי דרישה". המשנה (ראש השנה ל ע"א) אומרת שיש לעשות "זכר למקדש", ולכן תיקן רבן יוחנן בן זכאי ליטול ארבעת המינים בכל ימי חג הסוכות בכל מקום (ולא רק במקדש). הגמרא שואלת מניין שעושים זכר למקדש, ומבססת דבר זה על פסוק מירמיהו (ל', יז):
ומנלן דעבדינן זכר למקדש? דאמר קרא "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ" - מכלל דבעיא דרישה.
מדוע צריך פסוק שילמד אותנו שצריך לעשות זכר למקדש? האין זה דבר שברור מאליו?
מסתבר, שלא די שהפסוק מאפשר לעשות זכר למקדש, אלא שהוא מגדיר מהו זכר למקדש. ההבנה הפשוטה היא שעושים זיכרון למקדש - לזכור מה שהיה. אך בזיכרון ישנו חשש גדול: בדרך כלל אנשים זוכרים דברים שהיו ואינם יכולים להיות עוד. הבולט שבהם הוא יום זיכרון למת (כמובן אנו מצפים לתחיית המתים, אבל במובן הפשוט, המיידי, מדובר על זיכרון העבר).
הפסוק מברר שזכירת ירושלים איננה זכירת העבר, אלא עליה להיות עם הפנים אל העתיד - "דבעיא דרישה": אנו זוכרים כדי לדרוש ולתבוע, כדי לזכור כל העת שירושלים שלנו, ושהיא עתידה בע"ה לחזור אלינו. אין כאן רק זיכרון העבר, אלא געגוע ודרישה, בבחינת "מהרה יבנה המקדש".
ירושלים בעי דרישה. אם הדברים יהיו ברורים לנו, הרי שבע"ה ובתפילות מרובות נזכה במהרה לבניין ירושלים: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם"!
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מה מברכים על פיצה?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
