ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
התבקשתי לתת הרצאה על ירושלים. החלטתי שלא להסתבך. אינני אוהב פרובוקציות, אינני אוהב מלחמות ואינני אוהב לריב עם אנשים. לכן החלטתי לדבר רק על ירושלים של העבר, ולא להתייחס להווה ולעתיד.
התחלתי את ההרצאה במצגת ובהסבר על הר המוריה, מקום העקדה, ועל ההסבר היכן היה בית המקדש. ולפתע - צעקות! מהומות! הקאדים משתוללים. לא הבנתי על מה יכולה להיות מהומה; הרי עוד לא אמרתי כלום...
אחד הקאדים קם ואמר: "בית המקדש לא היה בהר הבית!"
אמרתי לו: "עובדה פשוטה היא שבית המקדש היה בהר הבית - עובדה היסטורית ברורה, עובדה ארכיאולוגית, ואף יש מקורות מוסלמיים עתיקים הכותבים זאת כדבר ברור".
אך הוא עמד בשלו, בצעקות: "בית המקדש לא היה בהר הבית!"
כשראיתי שאין לי אפשרות לשכנע, שאלתי אותו: "מה אכפת לך היכן היה המקדש? מדוע אתה כל כך כועס?"
והוא ענה: "אם מקום המקדש בהר הבית, הרי שאתם הייתם לפנינו, ואם כך, אנחנו צריכים לפנות את המקום ולתת לכם אותו!"
* * *
"ירושלים בעי דרישה". המשנה (ראש השנה ל ע"א) אומרת שיש לעשות "זכר למקדש", ולכן תיקן רבן יוחנן בן זכאי ליטול ארבעת המינים בכל ימי חג הסוכות בכל מקום (ולא רק במקדש). הגמרא שואלת מניין שעושים זכר למקדש, ומבססת דבר זה על פסוק מירמיהו (ל', יז):
ומנלן דעבדינן זכר למקדש? דאמר קרא "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ" - מכלל דבעיא דרישה.
מדוע צריך פסוק שילמד אותנו שצריך לעשות זכר למקדש? האין זה דבר שברור מאליו?
מסתבר, שלא די שהפסוק מאפשר לעשות זכר למקדש, אלא שהוא מגדיר מהו זכר למקדש. ההבנה הפשוטה היא שעושים זיכרון למקדש - לזכור מה שהיה. אך בזיכרון ישנו חשש גדול: בדרך כלל אנשים זוכרים דברים שהיו ואינם יכולים להיות עוד. הבולט שבהם הוא יום זיכרון למת (כמובן אנו מצפים לתחיית המתים, אבל במובן הפשוט, המיידי, מדובר על זיכרון העבר).
הפסוק מברר שזכירת ירושלים איננה זכירת העבר, אלא עליה להיות עם הפנים אל העתיד - "דבעיא דרישה": אנו זוכרים כדי לדרוש ולתבוע, כדי לזכור כל העת שירושלים שלנו, ושהיא עתידה בע"ה לחזור אלינו. אין כאן רק זיכרון העבר, אלא געגוע ודרישה, בבחינת "מהרה יבנה המקדש".
ירושלים בעי דרישה. אם הדברים יהיו ברורים לנו, הרי שבע"ה ובתפילות מרובות נזכה במהרה לבניין ירושלים: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
