ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
ולפתע, האיש מברך: "ברוך...על קידוש ה'", וקופץ לאש הבוערת. וקול עונה כהד: 'אמן'!
מי היה האיש, ומי ענה אמן?
האיש היה גר צדק גדול ומיוחד, הגרף פוטוצקי – רבי אברהם בן אברהם, שנשרף על קידוש ה', 'בעוון' גירותו.
בני תקופתו מספרים עליו, שהיה בן למשפחת אצילים פולנית עשירה ומיוחסת, שחיפש את האמת, התוודע ליהדות והחליט להתגייר. באותם ימים, אסרו הנוצרים להתגייר, והדבר היה כרוך בעונש מוות. הגרף, ששינה שמו לאברהם בן אברהם, כמנהג הגרים, התמסר אחר גיורו לתורה ולעבודת ה'. הגרף התגייר בארץ אחרת, והצליח לטעת בלב בני משפחתו את התחושה שמת.
הוא הסתיר במשך מספר שנים את זהותו, אך יהודי אחד פלט את העניין, והשמועה עברה והגיע לאוזני בני משפחתו. הם הסגירוהו לכמרים, שניסו לפתותו בעושר וכבוד אם ישוב לנצרות, ומאידך לאיים עליו בשריפה בעינויים. רבי אברהם עמד על שלו, ועלה על המוקד בזעקת: "שמע ישראל", בכיכר המרכזית בוילנא.
מסופר, שבעל 'יסוד ושורש העבודה', סיכן את עצמו והתחפש לגוי, ובמשך כיממה הסתתר בקרבת הכיכר, כדי לענות 'אמן' על ברכת קידוש השם, שבירך הגרף בעת שריפתו.
הגר"א החזיק מאד ממעשה הגרף, וביקש להיקבר ליד קברו. המיוחד ביותר בסיפור זה, שיש לו אף השלכה הלכתית. הרב שלמה זלמן אוירבך פוסק לפי מנהגי הגר"א, שאפשר ללכת בבוקר ארבע אמות לפני נטילת ידיים, מפני שמאז מותו של הגרף פוטוצקי נחלשה מאד ה'סטרא אחרא' – כוחות הטומאה, (הערות הרב נבנצל למשנה ברורה).
בחג השבועות אנו מדגישים במיוחד את נושא הגיור. קוראים אנו במגילתה של הגיורת הגדולה, רות המואביה, ומציינים את הילולת דוד מלך ישראל, שהיה מצאצאיה.
סיפורו של הגרף פוטוצקי, ודברי גדולי ישראל עליו, מתחברים ליסודות רוחניים מרכזיים בחג מתן תורה. במסכת יבמות אנו מוצאים, שהלכות גיור נלמדים ממעמד הר סיני, כי המעמד הוא כעין 'גיור' וקבלת מצוות של כל ישראל.
גר הוא אדם שבא מחוץ לעם ישראל והופך לחלק ממנו. כיוצא בדבר, יש גם כוחות רוחניים ונפשיים, שבתחילה באים מבחוץ, ובהמשך הופכים לחלק מאיתנו. לעיתים, נתבטא ביחס לכוחות אלו ונאמר, "גיירנו אותם".
יתר על כן, לעיתים, אותם אנשים ואותם כוחות, ש'התגיירו' ובאו מבחוץ, הופכים ללב ומרכז הכוחות של האדם והעם. כזה הוא דוד המלך, הצאצא של רות הגיורת, שהפך למלך ואבי המלוכה הנצחית של ישראל.
עיקרון זה שופך אור חדש גם על מעמד הר סיני, שהוא כביכול מעמד הגיור של כלל ישראל. במבט ראשון, התורה מגיעה אלינו מבחוץ. אנו מצטווים מפי בורא עולם לעשות מעשים שונים. בדרך כלל, ציווי הוא דבר חיצוני לאדם. אולם, במעמד הר סיני ה' נתן לנו נשמה חדשה, נשמה שמתאימה לתורה, ומאז הכוחות החדשים שהגיעו אלינו מבחוץ הפכו למרכז חיינו.
זה עומק מאמר חז"ל – "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, יצאה נשמתן של ישראל, וכל פעם הוריד הקב"ה טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם' (שבת פח). כלומר, במתן תורה הסתלקו מאיתנו חיינו הקודמים וזכינו לחיים חדשים.
הנשמה היא זו שמחיה את האדם. הנשמה היא חלק אלוק' ממעל. אמור מעתה, המדרגה הרוחנית שאלוקים נותן לאדם היא זו שמחיה אותו. התורה היא מדרגה רוחנית חדשה שה' נותן לעולם, לפיכך במתן תורה הסתלקו מאיתנו חיינו הקודמים וקיבלנו חיים חדשים. מעכשיו, אלו הם חיינו.
לכן, הכתב האלוקי "חרות על הלוחות" – "אל תקרא חרות, אלא חירות", כי מאז מתן תורה, החיים החדשים שלנו מתאימים לתורה, ואנו משתוקקים ללומדה ולקיימה, והיא חירותינו האמיתית.
וכך בסיפור הגרף פוטוצקי. גוי בא מבחוץ, וכביכול מביא עימו כוחות חיצוניים של טומאה, אך הוא מעלה אותם עד למדרגה של קידוש ה' במסירות נפש. בכך הוא מכלה את כוחות הטומאה, עד כדי כך שיש השלכות הלכתיות לעניין.
כוחותיו של הגר הופכים להיות מרכז הכוחות של ישראל, ולכן בא אחד מגדולי ישראל כשליח כלל ישראל, לענות 'אמן' על ברכת קידוש ה' שלו. הגר מברך, וכולנו המצטרפים ועונים: אמן.
ובחזרה לעבודת ה' שלנו. לכל אדם, יש מידות, נקודות וכוחות מסויימים, שקשה לו לרוממם ולהתקדם בהם. העבודה עליהם היא בתחילה עבודה של מאמץ וכפייה, אך אחרי שאנו מתרגלים אליהם, טוב לנו איתם, ואנו מגלים עד כמה הם מתאימים לחיינו.
בכל שנה, אנו זוכים בשבועות לקבל מדרגה חדשה בתורה. יהי רצון, שנזכה בחג השבועות הקרוב, לקבל תורה בשמחה, להתרומם למדרגות חדשות, ולחוש שהן מרכז חיינו!
תורה גדולה, בשמחה גדולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
