ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
רמת הגולן. חטיבה. פלוגת אלון. אלון בסופה. סיימנו טירונות ובית ספר לשריון, והגענו לצמ"פ. בצמ"פ יש צדדים קשים יותר אף מן הטירונות. שעות שינה מינימליות, עבודה מאומצת וקשה.
לפתע, באמצע היום, מודיעים לנו המפקדים: מצמצמים את הפעילות השגרתית, ועובדים על נקיון הפלוגה וסביבותיה. שלושה ימים של עבודה קשה, מסוג אחר, הבסיס צריך להיראות מצוחצח. כלשון המפקדים: "נקי ברמת הבְּדַל", "מבריק כמו מראה". וכל כך למה? מדוע הלחץ סביב הניקיון? בעוד שלושה ימים יבוא המח"ט לביקור.
מי שלא היה בצבא, לא מבין את המשמעות של מח"ט עבור טירונים. חייל יכול לדבר עם המפקד הישיר שלו, אולם הוא לא יכול לדבר עם המ"מ (מפקד מחלקה) אלא אם כן ביקש זימון מיוחד. ובודאי שאיננו יכול לדבר עם הסמ"פ ולא עם המ"פ, ולא עם הסמג"ד, ולא עם המג"ד, ולא עם הסמח"ט, ובודאי שאף אחד איננו מעלה על דעתו לדבר עם המח"ט.
כל הפלוגה עובדת יומם וליל. שעות השינה שלנו התקצרו. מנקים את הפלוגה, צובעים, משפצים ומתקנים את כל האביזרים השבורים, שחיכו זמן רב לכך שסוף סוף יתקנו אותם.
עוברים להם שלושה ימים. סוף סוף הגיע הרגע. כולנו רואים את הג'יפ מרובה האנטנות של המח"ט. כולם מוכנים ומקבלים את המח"ט ב"הקשב". אחרי שלושה ימים של הכנות, ציפינו למפגש ארוך ומשמעותי. אך לשוא. חמש דקות של שיחה קצרה, והמח"ט עזב.
התחושה הייתה מוזרה. רק שנים אחר כך יכולתי להסביר לעצמי. התחושה המיוחדת של "כבוד המח"ט", לא באה בעיקרה לידי ביטוי בביקור שלו. תחושה זו באה לידי ביטוי בשלושת ימי ההכנה. הביקור הקצר קיבל משמעות מיוחדת, בגלל ההכנה המוקדמת.
מתכוננים
שלושת ימי הגבלה. הכנה למתן תורה. העם מתכונן ומתקדש.
בליל הסדר אנו אומרים "אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". כיצד ייתכן הדבר? אמנם ברור שהכוונה היא שדיינו להודות, אך ברור שהיינו עצובים מאוד, אם לא היינו מקבלים בסופו של דבר את התורה. אולם ממשפט זה בהגדה ניתן להבין: יש משמעות אדירה להכנה. בלי הכנה אין מתן תורה! ואולי, בהכנה יש משהו שעשוי להיות בעל השפעה גבוהה יותר אפילו מן המעמד בעצמו.
בכל שנה אנו מקבלים מחדש את התורה. אנו עומדים בבית הכנסת, שומעים את עשרת הדיברות, וחשים כיצד מתרחשת לה קבלת התורה מחדש.
האם אנחנו באמת מוכנים לקבלת התורה? האם ערכנו את ההכנה הראויה? האם ההתנהגות האנושית שלנו ראויה? האם יש בתוכנו אמירה פנימית רצינית, לקבל את כל מצוות התורה?
האם אנו באמת רוצים לקבל את התורה? האם אנו באמת רוצים שהקב"ה ימלוך עלינו, או שמא נוח לנו שה' יהיה המלך, אך אנחנו נוכל לעשות כל מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו באמת מוכנים להשתנות? האם אנחנו באמת מוכנים לקבל על עצמנו התנהגות ראויה, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, תפילה וברכות, כשרות וצניעות, שבת ועניני מוסר ומסחר נכונים?
כדי לקבל תורה, ננסה כולנו להתכונן. ללמוד לפני שבועות, וללמוד בליל שבועות, להרהר בנקודה מיוחדת שאותה אנחנו מתכוונים לקבל על עצמנו בעקבות מתן תורה המתחדש. בע"ה שנזכה להיות ראויים, טהורים וקדושים, מוכנים לקבל תורה, מוכנים לקיום מצוות מלא, מוכנים לדבקות מיוחדת בקב"ה; ושבע"ה נצליח להתחבר לתורה מתוך שמחה ואהבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
