בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הכנה לחג השבועות
לחץ להקדשת שיעור זה

האם אנחנו מוכנים?

undefined

הרב יוסף צבי רימון

סיוון תשע"ח
2 דק' קריאה
ביקור מח"ט
רמת הגולן. חטיבה. פלוגת אלון. אלון בסופה. סיימנו טירונות ובית ספר לשריון, והגענו לצמ"פ. בצמ"פ יש צדדים קשים יותר אף מן הטירונות. שעות שינה מינימליות, עבודה מאומצת וקשה.
לפתע, באמצע היום, מודיעים לנו המפקדים: מצמצמים את הפעילות השגרתית, ועובדים על נקיון הפלוגה וסביבותיה. שלושה ימים של עבודה קשה, מסוג אחר, הבסיס צריך להיראות מצוחצח. כלשון המפקדים: "נקי ברמת הבְּדַל", "מבריק כמו מראה". וכל כך למה? מדוע הלחץ סביב הניקיון? בעוד שלושה ימים יבוא המח"ט לביקור.
מי שלא היה בצבא, לא מבין את המשמעות של מח"ט עבור טירונים. חייל יכול לדבר עם המפקד הישיר שלו, אולם הוא לא יכול לדבר עם המ"מ (מפקד מחלקה) אלא אם כן ביקש זימון מיוחד. ובודאי שאיננו יכול לדבר עם הסמ"פ ולא עם המ"פ, ולא עם הסמג"ד, ולא עם המג"ד, ולא עם הסמח"ט, ובודאי שאף אחד איננו מעלה על דעתו לדבר עם המח"ט.
כל הפלוגה עובדת יומם וליל. שעות השינה שלנו התקצרו. מנקים את הפלוגה, צובעים, משפצים ומתקנים את כל האביזרים השבורים, שחיכו זמן רב לכך שסוף סוף יתקנו אותם.
עוברים להם שלושה ימים. סוף סוף הגיע הרגע. כולנו רואים את הג'יפ מרובה האנטנות של המח"ט. כולם מוכנים ומקבלים את המח"ט ב"הקשב". אחרי שלושה ימים של הכנות, ציפינו למפגש ארוך ומשמעותי. אך לשוא. חמש דקות של שיחה קצרה, והמח"ט עזב.
התחושה הייתה מוזרה. רק שנים אחר כך יכולתי להסביר לעצמי. התחושה המיוחדת של "כבוד המח"ט", לא באה בעיקרה לידי ביטוי בביקור שלו. תחושה זו באה לידי ביטוי בשלושת ימי ההכנה. הביקור הקצר קיבל משמעות מיוחדת, בגלל ההכנה המוקדמת.

מתכוננים
שלושת ימי הגבלה. הכנה למתן תורה. העם מתכונן ומתקדש.
בליל הסדר אנו אומרים "אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". כיצד ייתכן הדבר? אמנם ברור שהכוונה היא שדיינו להודות, אך ברור שהיינו עצובים מאוד, אם לא היינו מקבלים בסופו של דבר את התורה. אולם ממשפט זה בהגדה ניתן להבין: יש משמעות אדירה להכנה. בלי הכנה אין מתן תורה! ואולי, בהכנה יש משהו שעשוי להיות בעל השפעה גבוהה יותר אפילו מן המעמד בעצמו.
בכל שנה אנו מקבלים מחדש את התורה. אנו עומדים בבית הכנסת, שומעים את עשרת הדיברות, וחשים כיצד מתרחשת לה קבלת התורה מחדש.
האם אנחנו באמת מוכנים לקבלת התורה? האם ערכנו את ההכנה הראויה? האם ההתנהגות האנושית שלנו ראויה? האם יש בתוכנו אמירה פנימית רצינית, לקבל את כל מצוות התורה?
האם אנו באמת רוצים לקבל את התורה? האם אנו באמת רוצים שהקב"ה ימלוך עלינו, או שמא נוח לנו שה' יהיה המלך, אך אנחנו נוכל לעשות כל מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו באמת מוכנים להשתנות? האם אנחנו באמת מוכנים לקבל על עצמנו התנהגות ראויה, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, תפילה וברכות, כשרות וצניעות, שבת ועניני מוסר ומסחר נכונים?
כדי לקבל תורה, ננסה כולנו להתכונן. ללמוד לפני שבועות, וללמוד בליל שבועות, להרהר בנקודה מיוחדת שאותה אנחנו מתכוונים לקבל על עצמנו בעקבות מתן תורה המתחדש. בע"ה שנזכה להיות ראויים, טהורים וקדושים, מוכנים לקבל תורה, מוכנים לקיום מצוות מלא, מוכנים לדבקות מיוחדת בקב"ה; ושבע"ה נצליח להתחבר לתורה מתוך שמחה ואהבה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il