ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נתנאל חיים בן אילנה אסתר
כתב על כך הנימוקי יוסף שלדברי הרמ"ה נראה ברור שמי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך עברה לו השעה – אינו נקרא מזיד ופושע ויש לו את זכות התשלומין. וכן מי שנתחייב לחבירו בשבועה שיתן לו מעות ביום פלוני ונזכר בעוד היום גדול ואומר בלבו עדיין יש לי פנאי והלך לעסקיו ושכח עד שעבר היום הרי זה כאנוס.
אך לבסוף לעניין תפילה הנימוקי יוסף מסתייג וכותב שיש מקום לחלק ולומר שלעניין תפילה יש לחוש יותר מפני שגזרו חז"ל (שבת ט ע"ב) שלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה שמא יפספס את התפילה, ואם כן, כיוון שאינו רשאי לומר אני אעשה ולא אעבור, אם עושה כן הרי הוא כפושע.
כדי להגדיר שאינו מזיד לעניין השבועה או לעניין התפילה צריך לקבוע שתי הלכות: ראשית, ששיכחה אינה מוגדרת כמזיד. שנית, שהאונס בסוף הזמן מגדירו כאנוס למרות שיכול היה להתפלל לפני כן, ומה שדחה את התפילה לסוף הזמן אינה מגדירה אותו כפושע. הנימוקי יוסף למד מהרמ"ה את החידוש הראשון מכך שבשעת הנחת האבן יכול לסמוך על כך שבהמשך לא ישכח ואין זו פשיעה, וכן מבואר במחצית השקל (או"ח קח ס"ק יא). אפשר לומר שלמד מדבריו גם את החידוש השני ששיכחה מוגדרת כאונס ואפשר לומר שזה היה פשוט גם לנימוקי יוסף ולא נזקק ללמוד זאת מהרמ"ה.
האגודה (גיטין עד ע"ב, אות קלב) דן גם הוא בעניין שבועה וכותב להפך מדברי הנימוקי יוסף. בדין ערי חומה נאמר בתורה שאם אדם מכר בית בערי חומה יש לו זכאות לפדות בחזרה את ביתו תוך שנה ולאחר מכן הבית עובר לקונה לצמיתות ושוב אין למוכר זכאות לפדותו. המשנה בערכין (ט, ד) מספרת שהקונים נהגו לברוח ולהתחבא ביום האחרון כדי שהקונה לא יוכל לפדותו, ולכן התקין הלל שהמוכר יוכל להניח את המעות בלישכה ולפרוץ לבית ולדור שם. האגודה מקשה מדוע נזקק הלל לתקנה זו, הרי אם רצה לפדות אלא שהקונה ברח הרי הוא אנוס, ומסיק מכך שאונס ביום אחרון אינו נחשב לאונס ומחדש על פי זה שאדם שנדר לעשות דבר בתוך שלושים יום ולא נאנס תוך הזמן והיה יכול לעשות אך חיכה ליום האחרון וביום האחרון נאנס אינו מוגדר כאנוס.
הרמ"א ביורה דעה (רלב, יב) דן במי שנשבע לעשות דבר תוך שנה ולא עשאו מיד כי חשב בלבו שעדיין יש לו פנאי לעשותו, ואחר כך שכח או נאנס ולא עשה, וכותב את שתי הדעות: יש אומרים כנימוקי יוסף ויש אומרים כאגודה.
הבית יוסף בחושן משפט (תחילת סימן רז) הביא את דברי האגודה שאינו נחשב אנוס (והרמ"א שם לא השיג), אך באורח חיים (סימן קח) לגבי תפילה הביא רק את דברי הנימוקי יוסף, ואף כתב עליו שדבריו הראשונים עיקר, כלומר שאפילו לגבי תפילה שיש מקום לחלק ששם גזרו חז"ל להיזהר יותר, אינו נקרא מזיד אלא כשמבטל התפילה בשאט בנפש בלי שום טירדא, וכן פסק בשולחן ערוך (קח, ח).
הט"ז (יו"ד רלב ס"ק יט) דחה את הוכחת האגודה ששם עיקר הבעיה היא שיהיה קשה למוכר להוכיח שאכן הקונה ברח, אך אם יהיה ידוע שברח והיה המוכר אנוס ודאי שלא יאבד את זכותו מלפדות. אגב, בדבריו שם מפורש שאין הכוונה שבגלל שהיה אנוס נחשיב זאת כאילו פדה בפועל אלא שלא איבד את זכותו ונאפשר לו לפדות גם לאחר שעברה שנה.
עוד כתב הט"ז, שקשה לקבל את דברי האגודה מסברא, שהרי עיקר זמן הפירעון הוא ביום האחרון, ואם כן ודאי אין זו פשיעה לחכות ליום האחרון. על קושיא זו יש להשיב שהאגודה לא עסק בפירעון מלווה ושמא בכך מודה שאם המתין ליום האחרון ונאנס הוא מוגדר כאנוס, וסברא זו שעיקר זמן התשלום הוא ביום האחרון מצאנו בגמרא בבבא בתרא ה ע"ב דווקא לגבי פירעון חוב, ואין ללמוד מכאן לפדיית בית ושאר עניינים.
המגן אברהם (או"ח קח ס"ק יא) דוחה באופן אחר וכותב שאכן הוא מוגדר כאנוס אלא שגם אם הוא אנוס זה לא מועיל לו, כפי שמצאנו בבית יוסף (חו"מ סימן י) שאם הלווהו על שדהו והתנה לפדותו תוך ג' שנים ואירעו אונס ולא פדאו – השדה חלוטה לו ושוב אינו יכול לפדותה. המגן אברהם לא מסביר מדוע אינו יכול לפדותה אולם גם הקצות (נה ס"ק א) כתב כדבריו ונימק שאונס יכול להגדיר אדם שעשה מעשה באונס כאילו לא עשאו אולם הוא לא יכול להגדיר אדם שנאנס ולא עשה מעשה כאילו כן עשאו. מדבריו נראה שהבין שעל הצד שאומרים שמוגדר כאנוס הכוונה היא שהרי הוא כמי שפדה ממש, שלא כהבנת הט"ז שהוא רק לא הפסיד את ההזדמנות לפרוע.
הקצות מקשה על האגודה מסוגייתנו. הגמרא רצתה להוכיח מהנאמר במשנה "אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש ומת בתוך שנים עשר חודש אינו גט" שאם לא מת אלא חלה הרי זה גט ואין אונס בגיטין. מוכח שמקרה כזה מוגדר כאונס ואיננו אומרים שהיה לו להקדים ולהביא לפני שחלה.
הנתיבות שם (ס"ק א) מוסיף ומקשה על האגודה מהמקרה בסוגייתנו שאמר הרי זה גט אם לא באתי ובא ביום האחרון אלא שלא הייתה מעבורת, ומתרץ שהאגודה לא אמר דבריו אלא לגבי נדרים ששם גם אם יש אונס זקוקים להיתר חכם מלבד אונסים גמורים ששם פטרה התורה משום שאונס רחמנא פטריה, אך בדיני ממונות, בגיטין ובקידושין מודה האגודה שהואיל ויש כאן אומדנא דמוכח שלא על דעת כך התנה הרי הוא פטור. ועיין שם שמסביר שגם דין בתי ערי חומה דומה לנדרים. ולגבי קושיית הקצות שאונס יכול להגדיר כמי שלא עשה אך לא יכול להגדיר את מי שלא עשה כמי שעשה, מתרץ שדווקא כשמתנה במעשה שיעשה המקבל, כגון שנותן מתנה על מנת שהנותן יעשה דבר פלוני, ונאנס המקבל ולא עשה אי אפשר להחשיב כאילו עשה ולחייב את הנותן, כי אונס רחמנא פטריה ולא חייביה, אך כאשר הנותן התנה שאם לא יעשה מעשה כל שהוא ייקנה החפץ למקבל ונאנס ולכן לא עשה, כאן האונס בא לפטור אותו ולכן כאן אומרים שלא על דעת זה היה התנאי והרי הוא כאילו עשה. גם בבתי ערי חומה נחשב כהלוואה על תנאי, וכאילו התנה שאם לא יפרע את הכסף עד שנה יהא הבית קנוי לקונה, ולכן גם כאן אם נאנס ולא פרע האונס יפטור אותו והבית לא ייקנה.
הגר"ח מבריסק (חידושי הגר"ח סטנסיל אות צט) מיישב את האגודה מקושיות הקצות והנתיבות מסוגייתנו, שיש לחלק בין שני סוגי תנאים על זמן. האגודה עסק במקרה שעיקר התנאי הוא מעשה שצריך להיעשות פעם אחת ונקבע משך זמן עד מתי ניתן יהיה לעשותו. בכך שייך לומר שאינו אנוס משום שיכול היה לעשות את המעשה לפני שנאנס. אולם יש תנאים שבהם המעשה צריך להיעשות במשך כל הזמן כגון תנאי שתניק את הילד במשך כל השנה, וכך גם המקרים בסוגייתנו שהתנה אם לא באתי מכאן ועד שלושים יום, שהמשמעות היא שבכל אחד מהימים הללו לא יבוא, ולפיכך אפילו אם היה אונס רק ביום האחרון סוף סוף לא נתקיים התנאי כי האונס ביטל את התקיימותו של התנאי ביום זה, כלומר, היו רק עשרים ותשעה ימים שבהם לא בא אך על היום האחרון אי אפשר להגדיר שלא בא.
לכאורה לפי זה גם אונס ביום הראשון ייחשב לאונס, וצריך עיון.
בסוגיא הקודמת 'אונס בגיטין' ראינו שיש שתי אפשרויות לבאר מדוע אונס שגרם לביטול התנאי גורם לנו להתעלם מהביטול ולהגדיר כאילו התנאי נתקיים – או מצד אומדנא שלא על דעת כך התנה או שהתורה החשיבה כל מעשה באונס כאילו לא עשאו. נראה שדברי הגר"ח מבריסק הולכים דווקא עם הדרך השנייה, כי אם הכל שאלה של אומדנא אין סברא לחלק בין שני סוגי התנאים, אלא או שבשניהם דעת האדם שזה מוגדר כאונס ואין זה כלול בתנאי או שהואיל ויכול לעשות לפני שנאנס אין זה מוגדר כאונס והתנו גם על דעת כן.
הנימוקי יוסף עסק בדחה לזמן האחרון ואז שכח והדיון בו עסק היה אם אדם צריך לחוש מראש שמא ישכח, ואילו האגודה עסק באדם שברגע האחרון נאנס, ולכאורה נחלקו בקיצוניות, כי הנימוקי יוסף שפסק שאפילו בשיכחה אינו מוגדר כפושע, כל שכן שיאמר כן בשאר אונסים שאין לו להעלות על דעתו שיארע פתאום אונס, ואילו האגודה שהחמיר אף באונס (מלבד דעת הנתיבות באגודה) כל שכן שיחמיר בשיכחה.
ובעניין זה יש להעיר שהאגודה והפוסקים סתמו וכתבו "שאירע אונס ביום האחרון", אך לכאורה מסתבר שיש מקום לחלק בין מקרה למקרה ולבדוק בכל אחד מהם עד כמה היה חשש שיארע האונס, ושמחתי שמצאתי כן בדברי הגר"מ שטרנבוך בספרו 'פשט ועיון' (על סוגייתנו), שכתב שיש ליישב את קושיית הקצות ממי שחלה ולכן לא בא, שגם לדעת האגודה שמוגדר כפושע זה דווקא באונס ששכיח שיבוא כמו בערי חומה ששכיח שהקונה יברח, אך בחלה אין זה שכיח. ולגבי המעבורת זהו אכן שכיח, ובאמת הגמרא דחתה את ניסיון ההוכחה ממעבורת לכך שאין אונס בגיטין ששם האונס שכיח והיה לו להתנות, ומסביר הגר"מ שטרנבוך שבכלל דחיית הגמרא הוא שהיה לו להתנות או על כל פנים לבוא מוקדם (אם לא התנה) הואיל וידע שזה שכיח, ולכן אינו מוגדר כאנוס. ועל פי זה כותב שנראה להלכה שגם אם נאמר כדברי הפוסקים שאונס ביום האחרון מוגדר כאונס, אם האונס שכיח אין זה מוגדר כאונס כי היה לו להקדים 1 .
^ 1.אמנם הסייג שכתב לפני כן היה בדעת האגודה, ואם נאמר שגם החולקים מודים לו צריך עיון במה נחלקו, ואולי באמת לדבריו יש ליישב שלא נחלקו, בשונה מהבנת הרמ"א שהביאם כמחלוקת.
כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
