ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
רשעים – שארי בחיבורא וסיים בפירודא
המשנה במסכת אבות (ה) אומרת: "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת קרַֹח וְכָל עֲדָתוֹ".
ה"תוספות יום טוב" מדייק מלשון המשנה שאמרה "מַחֲלוֹקֶת קרַֹח וְכָל עֲדָתוֹ" ולא אמרה "מחלוקת קורח עם משה ואהרון", שהצד השני במחלוקת של קורח היו בעיקר החברים שלו. שהיו ביניהם מריבות גדולות.
ובאמת זו דרכם של בעלי מחלוקת – בתחילה הם נראים חברים טובים, אך לבסוף הם מסתכסכים בינם לבין עצמם. כמו שמגדיר זאת הזוהר הקדוש: "שארי בחיבורא וסיים בפירודא", שביאורו – מתחילים באחדות ולבסוף מסיימים בריב גדול (זוהר ב צה).
תלמידי חכמים – בתחילה מתווכחים ובסוף נעשים אוהבים
כל זאת לעומת תלמידי חכמים, שבתחילה יכולים לחלוק זה על זה, אבל לבסוף נעשים אוהבים זה לזה – "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" (עיין קידושין ל ע"ב). דוגמה לדבר הם שמאי והלל, שבמשך השנים היו ביניהם מחלוקות רבות, אבל אחרי משא-ומתן של הלכה הם הגיעו להסכמה, ולא נשארו מחלוקות ביניהם אלא בשלושה דברים בלבד שבהם לא הגיעו להסכמה.
על בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל נאמר "אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ אוֹסְרִין וְאֵלּוּ מַתִּירִין, אֵלּוּ פוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין, לֹא נִמְנְעוּ בֵית שַׁמַּאי מִלִּשָּא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאַהֲבָה וְרֵעוּת נוֹהַגִּין זֶה בְזֶה. לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר, (זְכַרְיָה ח) 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אַהֵבוּ'" (יבמות יד ע"ב).
יש מחלוקת – אין הלכה
דבר מעניין הוא, שבאותן שלוש הלכות שבהן לא הגיעו שמאי והלל לעמק השווה, ההלכה הנפסקת היא "לא כדברי זה ולא כדברי זה". כך אומרת הגמרא במסכת שבת (טו ע"א): "אמר רב הונא בשלשה מקומות נחלקו שמאי והלל: [א] שמאי אומר, מקב חלה, והלל אומר מקביים. וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא קב ומחצה חייב בחלה וכו'. [ב] הלל אומר, מלא הין מים שאובים פוסלים את המקווה. שמאי אומר, תשעה קבין. וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה. [ג] שמאי אומר, כל הנשים דיין שעתן. והלל אומר, מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה. וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה".
הסיבה לכך היא לא קפידא של חכמים, חלילה. הסיבה היא הרבה יותר עמוקה. בכל המחלוקות האחרות שהיו ביניהם, הם הצליחו להגיע להכרעה. האמת הייתה אצל אחד מהם, וכשהאחר ראה את האמת שבדברי חברו – מיד הוא חזר לפסוק כדבריו. רק בשלוש הלכות, שבהן האמת לא הייתה אצל אף אחד מהם – לא הצליח אחד מהם לשכנע את חברו, ונשארה מחלוקת. ולכן ההלכה לא כמו אחד מהם אלא כדברי אחרים.
יִתְפָּרְדוּ כָּל פּעֲֹלֵי אָוֶן
לעומתם, בולטים החשבונות הרבים שיש לקורח ולעדתו. "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים" (ישעיהו מח), אפילו בינם לבין עצמם. הדוגמה היא כמובן און בן פלט. כשהוא מבין (בזכות אשתו) שלא יצא לו רווח אישי מהמחלוקת של קורח עם משה – הוא פורש מעדת קורח.
כל הדיבורים הרמים על השחיתות של משה ואהרון – נשכחים באחת. "ברית הנצח" שהייתה בין קורח ועדתו – מופרת באחת. מה קרה? האם פתאום מתברר לו שקורח ועדתו הם לא אנשי אמת? לא ולא. אמרה לו אשתו: מה אכפת לך אם אהרון כהן גדול או קורח כהן גדול? אתה תמיד תישאר באותו מקום (במדבר רבא יח כ). און בן פלט שוכנע. ללמדך, שאצל בעלי המחלוקת – העניין האישי הוא הקובע! ועל זה נאמר "יִתְפָּרְדוּ כָּל פעֲלֵי אָוֶן" (תהילים צב).
גם בימינו אנו רואים כי כל פועלי האוון שדיברו גבוהה-גבוהה על תיקון העולם והציגו אחדות – התגלו כבעלי מחלוקת גדולים שאין כמותם. כך היה עם המהפכה של רוסיה שדיברה גבוהה-גבוהה על אחווה עולמית, על שלום עולמי, על ביטול העניים והעשירים ועוד סיסמאות גדולות של צדק חברתי עולמי. בשם הצדק הזה הם ניסו למחוק שם שמים ולבטל את דבר ה' ביד נביאיו וחכמיו וסגרו את כל בתי המדרש, תלמודי התורה ובתי-הכנסת בכל רוסיה.
לא עברו ימים רבים והתברר כי כל האחדות הייתה רק למראית עין. הם השתמשו בשם "טיהורים גדולים" כדי להרוג זה את זה במיתות אכזריות. גם הציבור שהלך אחריהם שולל שילם מחיר כבד בעשרות מחנות עבודה בסיביר. ממש כמו שנאמר בזוהר הקדוש כי הרשעה שארי בחיבורא וסיים בפירודא. לעומת הצדיקים, שאחרי כל הוויכוחים נאמר בהם "לְלַמֶּדְךָ שֶׁאַהֲבָה וְרֵעוּת נוֹהַגִּין זֶה בְזֶה. לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח) 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אַהֵבוּ'" (יבמות יד ע"ב).
מחלוקת קורח ועדתו
"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם..." (ט"ז, ג')
"כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו" (אבות ה', י"ז)
המפרשים כבר עמדו על ההבדל שבין שתי הדוגמאות שמביאה המשנה לשני סוגי המחלוקות: לגבי מחלוקת לשם שמים מביאה המשנה את מחלוקת הלל ושמאי כדוגמה; ואילו לגבי מחלוקת שאינה לשם שמים – הדוגמה היא 'מחלוקת קורח וכל עדתו'. ומעתה יש לשאול: למה לגבי המחלוקת שאינה לשם שמים לא הזכיר התנא את הצד השני של המחלוקת? הרי היה צריך לומר: "זו מחלוקת קורח ומשה", כשם שלגבי הסוג השני של המחלוקת הזכירה המשנה את שני הצדדים: "זו מחלוקת הלל ושמאי"!
ויש לבאר, שהמחלוקת של קורח היתה בינו לבין עצמו. שכן לאדם יש רמ"ח איברים, כנגד רמ"ח מצוות עשה (עיין מכות כ"ג ע"ב), וכאשר האדם מזלזל במצוות הרי שהוא פוגם גם באבריו, ונמצא שהוא מסוכסך עם עצמו. כך גם איבריו של קורח התפלגו ביניהם, כל איבר ברשעות לעצמו, וזהו שאומר התרגום: "ואתפלג קרח". הצדיקים – מידתם בקודש היא: "כל עצמותי תאמרנה" (תהילים ל"ה, י'), בשלימות של כל איבריו וגידיו לעשות רצון קונם.
"ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח"
אמנם קורח וכל אשר לו נבלעו באדמה, אך מכל מקום מספר הכתוב (כ"ו, י"א): "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ". ביאר שם רש"י (ע"פ הגמ' סנהדרין ק"י ע"א): "הם היו בעצה תחילה, ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בליבם". והנה הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"א הל' א') כתב: "כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני הא-ל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה', ז'): ...'והתודו את חטאתם אשר עשו' – זה וידוי דברים".
ומעתה יש לשאול: כיצד הועיל הרהור התשובה של בני קורח? והרי לא אמרו בפיהם וידוי דברים!
אלא נחלקו האמוראים (עיין ברכות כ' ע"ב), האם הרהור כדיבור דמי או לא. להלכה נפסק שהרהור לאו כדיבור דמי, אבל במקום אונס – מועיל ההרהור. למשל, כתב מרן בשו"ע (או"ח סי' ס"ב סעי' ד'): "אם מחמת חולי או אונס אחר קרא קריאת שמע בליבו – יצא".
גם בני קורח אנוסים היו, שכן האדמה שתחתם נפתחה, ולא היה סיפק בידם להתוודות. על כן הועיל להם הרהור התשובה (וראה עוד באריכות בענין זה מש"כ ב'דברי מרדכי – ירח האיתנים', עמ' קצ"ה).
חכמת נשים בנתה ביתה
חז"ל אומרים "חכמת נשים בנתה ביתה" נאמר על אשתו של און בן פלת, ו"אוולת בידה תהרסנה" נאמר על אשתו של קורח
"חכמות נשים בנתה ביתה, ואוולת בידיה תהרסנו" (משלי י"ד, א'). חז"ל דרשו: "'חכמת נשים בנתה ביתה' – זו אשתו של און בן פלת, 'ואוולת בידיה תהרסנה' – זו אשתו של קרח". אשתו של און בן פלת מוגדרת כאן כאישה החכמה שבנשים, ואילו אשת קרח היא אישה אווילית, טיפשה. על סמך מה קבע זאת שלמה המלך?
הנה אשתו של קורח חיה בבית 'עשיר כקורח'. היא ובעלה זכו לכבוד ולמעלות רבות. ובכל זאת לא היתה לה נחת רוח במה שיש לה, ותמיד ביקשה עוד, גם אם זה יהיה על חשבון אחרים. אשה כזאת גורמת לכך שמשפחתה לא תהנה גם ממה שיש להם.
ואילו אשתו של און אמרה לו: "אשריך שנבחרת להיות נשיא שבט ראובן! הרי לא יעלה בדעתך להחליף את משה רבינו, שקרע לנו את הים והוריד את המן!" היא היתה שמחה במה שהיה לה. ובחכמתה הנפלאה גרמה לכך שהיא ומשפחתה יהנו מהטוב שניתן להם.
לכבוד ג תמוז יום הילולת הרבי מחב"ד זצ"ל \ באור פניך
חיבה גדולה ויתרה הייתה בין הרב לרבי מחב"ד, רבי מנחם מענדל שניאורסון זיע"א. כמה פעמים הגיע הרב בהיותו באמריקה ל"יחידות" אצל הרבי, שיחותיהם הארוכות בכל מכמני התורה וענייני הגאולה הועלו על ספר, וכל הקורא יעמוד משתאה מגדולתם ואהבתם. הרב ביקש מהרבי ברכה שיזכה לכוון את ההלכה ושלא תצא תקלה מתחת ידו. הרבי ליווה את הרב עד לרכב של הרב בשירה ובעיניים נוצצות. הרבי אף התקשר בעצמו בטלפון לשוחח עם הרב מספר פעמים, כשהוא מקדים ושואל, האם הרב כבר אמר תיקון חצות או עדיין לא, ודיבוריהם בשיחות אלו חתומים וגנוזים. הרב יצא נפעם מגדולתו של הרבי ותיאר את גדולתו במילים נשגבות. הרב היה ידיד נאמן לפועלם של חסידי חב"ד במפעלם להפצת התורה והיהדות ברחבי תבל והשתתף עמם באירועים שונים. בעת פטירתו של הרבי, ג' בתמוז התשנ"ד, שהה הרב באמריקה והיה המספיד היחיד שספד בבכי גדול לרבי בבית מדרשו.
קמחא דסוכות
סיפר הרב, שההיכרות והפגישה הראשונה שלו עם הרבי מחב"ד ע"ה הייתה כשאחד מרבני חסידי חב"ד הביא לרב עלון כפר חב"ד ובו כתוב שהרבי קורא להנהיג ליתן מתנות וכסף לחלוקה לעניים לא רק בערב פסח, אלא גם בערב סוכות, למה ייגרע חלקם? כהראותו זאת לרב, אמר לו הרב: הרב שלך, מה זה הוא מחדש? זה כתוב מפורש בדברי האר"י לחלק צדקה בערב סוכות, וכן בזוהר הקדוש ליתן חלק לאושפיזין, וכן בבן איש חי לתת לעניים, מה חושב שמחדש מעצמו? הלה רגז וקצף (אמר הרב: לך תאמר לחסיד חב"ד כזה דבר על הרבי שלו...) ומייד הלך והתקשר למזכירות הרבי לספר איך רב פלוני אומר כך וכך. כשהעבירו את הדברים לרבי, ביקש שיביאו לפניו את העלון "כפר חב"ד" וגער בהם ואמר: וכי אני אמרתי מעצמי ליתן לעניים? אני לא מעצמי, אני אמרתי כי כן כתוב בדברי האר"י ובזוהר הקדוש.
אנשים ענווים ומחבבים מצווה – אביהם של ישראל כרך ז!
הגמרא (ברכות ט ע"ב) אומרת כי אנשים ותיקין היו גומרין לקרוא קריאת שמע עם הנץ החמה. והסביר רש"י מהם ותיקין? "אנשים ענוים ומחבבים מצווה". והגר"א מפרש זריזין (באור הגר"א על תקו"ז - תיקון יא מתיקונים אחרונים). סיפר הרב פרידלנד, מורה בישיבה של חב"ד בצרפת: גרתי בצרפת, והגביר ספרא שגר במונקו נהרג. הרב זצ"ל, שהיה ידיד נפשו של ספרא, היה אמור להגיע ללוויה. חמי היה זה שארגן את הגעתו של הרב זצ"ל למקום, אלא שאז הוא קיבל הודעה שיש בעיה. שעות הטיסה הן כאלה שהרב עלול לפספס תפילת ותיקין במניין. ואם זה יהיה כך, הרב לא יגיע ללוויה. ברגע האחרון נמצא פתרון, שהרב יטוס דרך באזל. הוא נסע לציריך, ארגנו לו מניין ותיקין ומשם הוא המשיך ללוויה. כולנו נדהמנו מהסיפור הזה, איך הרב לא מוותר על תפילת ותיקין גם אם הוא צריך לטרוח הרבה בשביל כך במחיר היקר הזה שלא ישתתף בהלוויה של ידיד נפשו.
לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה
סיפר מר ריידר: אני מנהל בית-ספר של חב"ד בדרום קרוליינה, ויש אצלנו הרבה ספרדים כוהנים שרצו לעלות לברכת כוהנים. העניין הוא שבחב"ד לא נוהגים להעלות כוהנים בחו"ל, כמו שלא נוהגים האשכנזים. הם שלחו שאלה לרב זצ"ל והרב השיב: בוודאי לברך ברכת כוהנים. הרבי מחב"ד מאוד שמח על כך, כי הוא אהב את זה שעולים לברכת כוהנים. בזכות הרב זצ"ל, אנחנו בית הכנסת היחידי בעולם של חב"ד שמברכים בו ברכת כוהנים כל יום.
להרבות קדושה
מספר בצלאל מזרחי, בנו של חבר הכנסת לשעבר, הרב אליעזר מזרחי: כשאבי היה סגן שר הבריאות הוא קיבל אחריות על הפסיכיאטריה והגריאטריה. כשהוא נכנס לעומק הדברים הוא גילה שיש בעיות, כי הייתה אסכולה של רופאים שטענו שחלק מהטיפול במקרים האלה הוא שיהיה אשפוז מעורב של בנות ובנים. באו הורים בוכים לאבי, והוא התחיל לטפל בעניין. בחנוכה היינו אצל הרבי מחב"ד זצ"ל ואבי סיפר לו על הבעיה. הרבי שמע את הדברים והכתיב למזכיר גרונר שורה של הוראות בנושא. גולת הכותרת הייתה להקים ועדה תוך התייעצות עם הרב זצ"ל איך לתקן את המצב. אז לראשונה הייתה ועדה מקצועית, שהיו חברים בה הרב ד"ר מרדכי הלפרין ואחרים, שטענו ששיטת הטיפול צריכה להיות שונה, בהפרדה מלאה. והכול בליווי של הרב זצ"ל. ב"ה הוועדה הגישה את ההמלצות שלה והשיתוף בין הרבי זצ"ל לרב זצ"ל הצליח
מדוע באתי ואין איש
פעם ביקר הרב בישיבת חב"ד בצרפת, הגיע הרב למקום וכל התלמידים מקבלים את פניו ורק הרבנים לא נמצאים. שאל הרב את התלמידים: היכן הרבנים? והצביעו לרב על אחד החדרים. הרב נכנס לשם וראה את כל הרבנים צופים בווידיאו בביקורו של הרב אצל האדמו"ר מחב"ד, הופתעו לראות את הרב בפתח החדר, ואמרו לו שרצו לראות איך האדמו"ר קיבל את פניו של הרב ואף הם יעשו כן. אמר להם הרב כדברי הגמרא: "הרבה עשו ולא עלתה בידם", להיות כמו האדמו"ר לא כל אחד יכול.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כשר קצר ולעניין!
מה הייעוד של תורת הבנים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
