ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
החצי הראשון של הפסוק הוא בוודאי מצוות עשה (עיינו כדוגמא בהקדמת הרמב"ם להלכות סנהדרין ובתחילת הפרק הראשון שם). הראשונים התחבטו בשאלה מה משמעות הסיפא של הפסוק. לפי רש"י, הוא מגדירה איזה דיינים עלינו למנות- כאלה שישפטו משפט צדק. לפי הרשב"ם היא ציווי לדיינים ומהרמב"ם (שם) משמע שהסיפא היא מעין לאו הבא מכלל עשה שאוסר למנות דיינים שלא ישפטו בצדק.
בדרשות הר"ן (דרוש יא) מצוי כיוון חדשני שמציב במקביל לבתי הדין הפועלים על פי דין תורה, מערכת שלטונית משפטית נוספת המופעלת על פי עקרון הלכתי שונה.
הר"ן מסביר כי כל ציבור זקוק למערכת משפטית שדנה על פי עקרונות קבועים ומסדרת את החיים ברשות היחיד וברשות הרבים שלה. מערכת זו באה להבטיח את היכולת לנהל מערכת חברתית שניתן לשרוד בקרבה בלי שהמציאות של "כל דאלים גבר" תשתרר גם תשתרר. וז"ל הר"ן:
"כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו ויהיה כולו נשחת, וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני עד שאמר החכם 'שכת הליסטים הסכימו ביניהם היושר'".
הדוגמא האחרונה שהביא הר"ן מתייחסת כמובן ל"בתי הדין" (במרכאות כפולות) של ה"עולם התחתון" שמאפשרת גם ל"מגזר" זה של האוכלוסייה לנהל את חייו ללא מלחמת כנופיות. (נעיר בסוגריים כי כל חברה שלא תהיה לה מערכת משפטית מסודרת תהפוך תוך זמן קצר לאנרכיה שאין לתושביה כל בטחון אישי, עיין ערך "הרשות הפלשתינאית").
המערכת של בתי הדין בעם ישראל יש לה תפקידים נוספים:
א. "להעמיד חוקי התורה על תילם" גם ללא קשר לסדר חברתי, כגון פיקוח ואכיפת חוקי הכשרות.
ב. הבטחת "חול העניין האלקי באומתנו". כלומר, קיומם של בתי דין הפועלים על פי חוקי התורה מבטיח השכנת שכינה.
לפי הסבר זה של הר"ן מתבאר הפסוק "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פ"ב א) כפשוטו.
כל מערכת חוקים קשיחה, גם אם היא בנויה לתלפיות, כחומה בצורה, יש בה פרצות אם נשתמש בלשון ציורית, או "לקונות" בלשון מקצועית. הדרך להתמודדות עם בעיה זו על פי שיטת הר"ן היא בהקמת מערכת נוספת. בכדי למנוע את הישנות התופעה, על המערכת השניה להיות "גמישה". הגמישות תאפשר תיקונים על פי שינויי הזמן והמקום. אם נמשיך בדימוי של החומה הרי שהכוונה לסיורים המתבצעים לאורכה בתדירות משתנה ועל ידי יחידות שונות המצוידות כל אחת לפי הצורכים הספציפיים.
חוקי התורה הנצחיים, שאינם משתנים לעולם הם הבסיס לפעולתם של בתי הדין "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ". מערכת זו פועלת אך ורק על פי הכלל הנצחי "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". הם מטפלים באכיפת חוקי התורה שאינם קשורים לסדר חברתי - מדיני. הם הגורמים להשכנת שכינה "לשכנו תדרשו".
השלטון על פי בחירת העם בכל דור, הוא הממונה על "תיקון עולם" והבטחת סדר חברתי, בטחון אישי והגנה מפני אויב חיצוני. השלטון ממונה גם על סגירת הפרצות והענשה שלא על פי הדין, שלא על פי חוקי התורה הקבועים. הכל לפי הזמן והמקום ובלבד שיהיו מעשיהם "לשם שמים". חוקים אלה אינם כלולים בהגדרה הנצחית של "מִשְׁפַּט צֶדֶק", אבל הם מבטיחים קיומה של חברה צודקת והוגנת.
נוסיף במאמר מוסגר, כי הצעתו של הר"ן יכולה להבטיח יותר הרמוניה ביחסים שבין עולם התורה וההלכה הנצחי, לבין עולם המעשה שבו אין רגע אחד דומה לחברו.
הבה נתפלל שנזכה בקרוב לקיום המצווה הפותחת את פרשתנו להחייאתה של מערכת "משפטי צדק", מערכת שתעבוד בשיתוף פעולה עם השלטון שיכיר בחשיבותה, וידע כיצד לפעול בצידה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














